היא אחת הדמויות הבולטות ביותר בעונה הנוכחית של "האח הגדול" שגם מעצבנת לפרקים לא רק את הדיירים אלא גם את הצופים: שלי סנדרוב (שלקה) בת ה-19 נראית לעתים קשה לעיכול, עם התפרצויות זעם ובכי, דיבור בלתי פוסק, צרחות, פסילות עקב הירדמויות, כל אלה ואחרים מצביעים על אפשרות שמדובר בהפרעת קשב וריכוז.

שלי "שלקה", בת ה־19, נמצאת כמעט בכל רגע בפריים ולא רק בגלל ההתאהבות ב"שליט" של הבית ארז. היא מדברת ללא הפסקה, צוחקת, צורחת, בוכה ונעה ממקום למקום במה שנראה לעיתים כתזזיתיות חסרת רסן. לאורך העונה, חזרה תופעה ייחודית: שלי נוטה להירדם בקלות, לעיתים אפילו באמצע משימות, דבר שגרם לה לפסילות רבות. התנהגויות אלה, בשילוב ההתפרצויות הרגשיות, עיסוק אובססיבי באוכל ובדימוי הגוף, וקושי מובהק לשמור על שקט או מנוחה, העלו אצל לא מעט צופים את ההשערה שמדובר ביותר מתכונת אופי. ייתכן שמדובר בהפרעת קשב וריכוז.

שלקה בבכי בחדר האח הגדול (צילום: צילום מסך רשת 13)
שלקה בבכי בחדר האח הגדול (צילום: צילום מסך רשת 13)

נבהיר שאין כל כוונה או יומרה לאבחן את שלי, אולם התנהגותה לאורך התוכנית בהחלט תואמת מאפיינים מוכרים היטב של הפרעת קשב וריכוז -  ADHD. זוהי תופעה נוירו־התפתחותית רחבת היקף, שאינה מוגבלת רק ללמידה או לבית הספר, אלא משפיעה על תחומים רבים בחיי היומיום.

הפרעת קשב וריכוז פוגעת בין היתר בתמסורת של מעבירים עצביים כמו דופמין ונוראדרנלין. סריקות מוח בזמן אמת מראות פעילות שונה באזורים במוח שאחראים על ריכוז, ויסות רגשי ותכנון. בעוד בילדות ניתן להבחין בקשיים במיקוד ובישיבה ממושכת, הרי שבבגרות ההפרעה מתבטאת בצורות שונות: קושי בארגון, ניהול זמן, הצפה רגשית, נדודי שינה, דחיינות, וקשיים ביחסים בין־אישיים.

אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

אחד הסימנים המוכרים פחות של ההפרעה הוא הפרעה בשעון הביולוגי. אצל רבים מהלוקים ב-ADHD המלטונין, הורמון השינה, מתבצעת באיחור של שעתיים ויותר. כתוצאה מכך, הם מתקשים להירדם, נשארים ערים עד שעות מאוחרות, ובבוקר מתקשים להתעורר. כך, גם אם נרדמים לבסוף, היקיצה בשעות הבוקר מלווה בעייפות קשה. ייתכן שזו הסיבה לשכיחות הרבה של פסילות שלי במשימות הדורשות ערנות, הגוף פשוט אינו מסונכרן עם השעון החיצוני.

שלקה בבכי בחדר האח: ״אני הכי מושפלת שהייתי בחיים״ (צילום :באדיבות רשת 13)

סימן נוסף הוא הנטייה לפעלתנות יתר. שלי, כמעט בכל רגע נתון בבית, מדברת או מתפרצת, לעיתים מתוך התרגשות ולעיתים מתוך סערה פנימית. אנשים עם ADHD נמשכים לריגושים, מתקשים לשבת בשקט, נוגעים, קמים, מזיזים רגליים או ידיים, ומגיבים בהתלהבות או עצב גם לאירועים קטנים. לעיתים ההתנהגות הזו נתפסת כ"דרמה", אך למעשה מדובר בקושי ממשי בוויסות רגשות.

לא פחות חשוב, התעסקותה של שלי במשקל גופה ובאכילה רגשית. הפרעת קשב מלווה פעמים רבות בבעיות של שליטה בדחפים, אכילה מתוך צורך רגשי או שעמום, וקושי לקיים שגרה של תזונה מאוזנת. הקשר בין ADHD והשמנה כבר הוכח במחקרים רבים. אחת הסיבות המרכזיות היא מנגנון פיצוי על תת הפרשה של דופמין, המוביל את הסובלים מההפרעה לחפש חיזוקים מיידיים: אוכל מתוק, ריגושים או קניות.

גם הקושי החברתי ניכר. שלי מתקשה לפרש סיטואציות חברתיות באופן רגוע. היא נוטה להיעלב, להיכנס לקונפליקטים, לפרש מגע או אמירה כתקיפה, או להיסחף במהירות להתפרצות רגשית. סימנים אלה אופייניים להפרעת קשב שאינה מווסתת, ולרוב אינם מיוחסים להפרעה כלל, אלא נחשבים כחולשות אופי.

ארז איסקוב, שלי סנדרוב, ''האח הגדול'' (צילום: צילום מסך ערוץ 26)
ארז איסקוב, שלי סנדרוב, ''האח הגדול'' (צילום: צילום מסך ערוץ 26)

בתוך כך  ADHD אינו רק הפרעה של חוסר ריכוז, אלא גם של הצפה פנימית. אלה החיים עם ההפרעה מדווחים על "רעש" תמידי בראש: ריבוי מחשבות, דאגות, רעיונות והסחות, עד כדי שיתוק מנטלי. לעיתים זה נראה כאילו הם "יושבים בטטות" ובוהים, אך למעשה הם שקועים בשיתוק מחשבתי שמונע מהם להתחיל כל פעולה.

הפרעת הקשב והריכוז נפוצה ביותר: בין 7 ל־10 אחוזים מהאוכלוסייה סובלים ממנה, ורבים מהם לא מאובחנים כלל. בניגוד לדימוי הרווח, לא מדובר בבעיה של ילדים בלבד, אלא בהפרעה כרונית לכל החיים. ללא אבחון וטיפול מתאים, תרופתי או התנהגותי, החיים עלולים להיות מלאים תסכול, חוסר הצלחה והתרסקויות רגשיות.

לא מצליחה להתרכז? יכול להיות שיש לך הפרעת קשב וריכוז לא מאובחנת (צילום: אינגאימג')
לא מצליחה להתרכז? יכול להיות שיש לך הפרעת קשב וריכוז לא מאובחנת (צילום: אינגאימג')

שלי "שלקה" אולי אינה מאובחנת, אך דמותה מעוררת שיח חשוב על ההפרעה השכיחה הזו. רבים סולדים מההתנהגות הקיצונית לעתים, האימפולסיבית וחסרת המנוחה, בחיפוש שלה אחר ריגוש, בעייפות, בקשיים הלא מוסברים עם הסביבה שלה. לכן הגיע הזמן להכיר בכך שהפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות אינה רק קושי בלימודים אלא מצב רפואי לכל דבר, שמשפיע על כל היבט בחיים, דורש טיפול והכלה.