בשבוע שעבר בפרק של "האח הגדול", שירז בן ארי פתחה עולם פנימי שלא מרבים לדבר עליו: חרדה חברתית. דווקא מתוך אחד המקומות החשופים והמתועדים ביותר בטלוויזיה, היא שיתפה בגילוי לב על תחושות הפחד, הרעד, הלחץ החברתי והקושי לנשום והביאה רגע טלוויזיוני נדיר וחשוב, שהאיר באור חדש תופעה מוכרת אך לעיתים שקופה.
חרדה חברתית היא אחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות בעולם המערבי. לעיתים היא כלל אינה מאובחנת כיוון שאנשים מתרגלים לחיות עם ההימנעות ומפרשים אותה כביישנות. אך בניגוד לביישנות, מדובר בקושי עמוק שפוגע בתפקוד היומיומי, באיכות החיים, בקשרים חברתיים וביכולת לממש את מלוא הפוטנציאל.
מי שמתמודדים עם חרדה חברתית חוששים לעיתים קרובות מביקורת, ממבוכה, מהשפלה. הם חיים בתחושת ערנות מוגברת, שצופים בהם כל הזמן. הם נזהרים, שוקלים כל מילה, ונכנסים לסחרור של מחשבות טורדניות כמו “מה יגידו עליי”, “איך זה נראה”, או “מה יחשבו”. התוצאה לעיתים היא דופק מואץ, קוצר נשימה, רעד, לחץ בחזה, תחושת ניתוק ואף רצון פשוט לברוח.
החשיפה של שירז לא הייתה קלה לצפייה לא בגלל מה שהיא אמרה, אלא בגלל התגובה שספגה. יוכי אפוליאון, דיירת נוספת בבית שנכנסה בכניסה השנייה, מיהרה להגיב בקול רם ובטון תוקפני, כשהיא מכריזה שוב ושוב “אין לך חרדה חברתית!”. ההתפרצות הזאת לא הייתה רק ויכוח טלוויזיוני היא שיקפה חוסר הבנה עמוק לגבי מהי חרדה, איך היא נראית, ובעיקר: איך לא מתייחסים למי שחושף פצע פתוח.
צריך לומר ביושר לא כל מי שמגיב בתוקפנות עושה זאת מרוע. לעיתים זו הגנה עצמית, קושי להכיל רגש של אחר, או חוסר ידע בסיסי. אבל כאשר אדם נמצא בעין הציבורית יש לו גם אחריות. והתגובה של יוכי, בין אם הייתה ספונטנית או רגשית, עלולה לגרום לצופים בבית להרגיש בושה - כאילו לחשוף קושי נפשי זו דרמה או מניפולציה.
הגורמים לחרדה חברתית רבים: לעיתים מדובר בנטייה תורשתית או בפעילות עצבית מוגברת במערכת הלימבית (המכונה “שרת הרגש”), ולעיתים מדובר בהיסטוריה של השפלות, חרם, חינוך נוקשה או חוסר הכלה בילדות. כל אלה יוצרים קרקע שמגבירה את הסיכוי לפתח חרדה שמופיעה במפגשים עם אנשים, בעיקר כאשר יש תחושת שיפוט או אי-קבלה.
אבל לצד הקושי יש גם תקווה. חרדה חברתית ניתנת לטיפול. כיום קיימים מגוון כלים יעילים: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), תרגולי מיינדפולנס, נשימות נכונות, חשיפה הדרגתית למצבים מעוררי חרדה, ובעיקר - חיזוק תחושת הערך העצמי והביטחון דרך ליווי רגשי מדויק.
העובדה ששירז בחרה להשתתף בתוכנית כל כך חשופה כמו "האח הגדול", ולא פחות מכך בחרה לשתף בקול רם, מעידה על עוצמה פנימית. זהו לא מעשה של חולשה, אלא של תעוזה. זהו ניסיון להתיידד עם הפחד ולא לברוח ממנו. במילים אחרות שירז כבר בתנועה של ריפוי.
לכל מי שצפה בפרק והזדהה עם דבריה: אתם לא לבד. חרדה חברתית אינה גזירת גורל ואינה חולשה אופי. היא תגובה טבעית למצוקה כזו שאפשר להבין, להכיל, ובעיקר לטפל בה. אל תאפשרו לקולות המקטינים לסגור אתכם. יש דרך לצאת מזה. ויש גם הרבה אור בקצה.
