מושב "אוהבים אותך מולדת" בכנס קטיף לאחריות לאומית, שמקיים מרכז מורשת גוש קטיף ביד בנימין לציון 20 שנים להתנתקות, נערך הבוקר (שלישי) ובו השתתפו דמויות כמו נטלי דדון ואלעד בצלאלי.
נטלי דדון התראיינה למוריה קור במושב בנושא "אוהבים אותך מולדת" ואמרה: "אין לנו שום זכות לוותר על אדמה שאנחנו שייכים אליה. כל גרגר אדמה שניתן יחזור אלינו בדם. זו לא אני שאמרתי את זה - זו המציאות שהוכיחה את זה, שוב ושוב!".
היא דיברה גם על החרם שעברה: "אני לא יודעת אם מישהו יודע מה זה לעבור חרם בגיל 40. זה נעשה באלגנטיות שאופיינית לתעשייה. פתאום קמפיינים שנושרים, חברים שפחות רוצים לגעת. יש נושאים שלא נוגעים בהם בתעשייה - נערי גבעות וכאלה".
על השינוי האידיאולוגי: "זכיתי בעצמי מחדש. לא מתחברת למילה 'משפיענית' אלא 'משפיעה'. משפיעה בדרכי. כשחתמתי - חתמתי לעבור את השלבים האלה בדרך למשמעות. לפני 20 שנה חיפשתי יותר הכרה. הדרך מבורכת תמיד ולא מצטערת, אבל הגיע השלב שאת מחליטה לקחת את הכלי שזכית בו. העולמות שלי השתנו כשלקחתי אחריות על מה אני מעוניינת להנחיל לילד שלי. זה הגיע מהמקום שלי כאמא - שאת דואגת למה אני מעבירה לילד שלי. אם לא אדע מאיפה באתי - אני לא אדע לעולם לאן ללכת".
עוד אמרה: "מכירה אנשים שנפגעה להם הפרנסה. אני לא הסיפור. כל אדם שבוחר לומר את דעתו וחוטף גלים של הודעות נאצה וניתוק של אנשים שקראתי להם אחותי ואחי, שאירחתי אצלי בבית - מקום כואב. אבל אני מאמינה שמה שצריך ללכת - הולך, ומה שצריך לבוא - יבוא. אנשים שיודעים לקבל את הדעה השונה - זה מי שאני רוצה סביבי".
אלעד בצלאלי, מנהל יחידת המוזיאונים במשרד הביטחון, אמר בריאיון: "יש רבדים שונים לסיפור של גוש קטיף - לא רק סיפור פוליטי אלא גם אנושי. מערכת החינוך צריכה לעסוק בסיפור גוש קטיף מתוך אחריות חינוכית ערכית ולא פוליטית. יש פה תוכן שצריך לגעת בו באחריות. היה ברור במועצה לשימור אתרים שצריך להתעסק ברבדים נוספים. מרכז מורשת גוש קטיף הוא רובד נפלא. אני חושב שמוזיאון של גוש קטיף צריך להכניס את סיפור השבעה באוקטובר לתוכו. כי הסיפור של השבעה באוקטובר לא התחיל עכשיו אלא הרבה הרבה לפני".
