יום שישי שעבר הלך לעולמו אריק גינזבורג, מהאדריכלים הבולטים בישראל ואיש אשכולות אמיתי - איש של יצירה, עומק ורגישות. גינזבורג חש ברע במהלך אימון חתירה בקיאק וסיים את חייו בפתאומיות בגיל 07, אבל תחושת הבדידות ליוותה אותו הרבה קודם לכן.

מעבר לפועלו המקצועי, שמילא פרקים שלמים בתולדות האדריכלות הישראלית, גינזבורג ייזכר גם בגלל סיפור אישי טרגי וכואב: נתק ארוך שנים מבתו, הדוגמנית אסתי גינזבורג, שכפה עליו מציאות שבה לא זכה להכיר את נכדיו.

אסתי גינזבורג ובעלה עדי קייזמן (צילום: אביב חופי)
אסתי גינזבורג ובעלה עדי קייזמן (צילום: אביב חופי)

אסתי שיתפה באינסטגרם סטורי עם מודעת האבל שבה כתוב “אבינו וסבינו היקר" - נכדים שגינזבורג מעולם לא פגש. בת שכבר שנים מתגוררת בחו"ל ובחרה ללוות מרחוק את מותו הטרגי של אביה.

איך אומרים בעל הבית השתגע באנגלית? ההטבה המיוחדת ללימודי אנגלית. לשיעור ניסיון ללא התחייבות לחצו כאן 

אחת החברות הוותיקות הספידה אותו: “לצערי קברו אותו בקיר ולא באדמה. ההלוויה הייתה כואבת ומרגשת מאוד. הוא צעד מוקף חברים טובים מפלורנטין ומעמותת אתגרים. גם גרושתו, אמא של אסתי, הגיעה. הכתבה צריכה להיות עליו ועל פועלו, לא על המשפחה שלא הייתה לו".
ליאורה ליוותה מקרוב במשך עשור וחצי את סיפור חייו העצוב של גינזבורג, ובעיקר את מאבקו חסר הסיכוי מול חתנו עדי קייזמן. זה התחיל בסכסוך משפטי, המשיך בעימותים אישיים, והסתיים כשגינזבורג איבד כל קשר עם בתו.

לפני כעשור פגשתי אותו בדירה קטנה, מושכרת וצנועה ביפו. בריאיון אמוציונלי, עצוב וחושפני במיוחד דיבר גינזבורג בגלוי על בתו שהלכה עם הבעל ולא ספרה את אבא שלה, על עדי קייזמן שלדבריו “גזל את הבית", ועל שנות חיים שחלפו בצל הכאב. הריאיון ההוא עלה לי בלא מעט יזע ודמעות. קייזמן, שהיה אז בשיאו החברתי והתקשורתי, הפעיל לחצים עצומים דרך יועצי תקשורת, עורכי דין, עיתונאים וחברים, כדי לנסות לקבור את הסיפור. אבל הכתבה פורסמה. קייזמן, כהרגלו, איים והשתולל. שנים אחר כך, כשהקלפים נטרפו, הגיעו אותם חברים להתנצל והודו בעיניים מושפלות: “צדקת בכל מילה".

הסטורי של אחות של אסתי גינזבורג (צילום: צילום מסך אינסטגרם)
הסטורי של אחות של אסתי גינזבורג (צילום: צילום מסך אינסטגרם)

בתוך השתיקה הרועמת, הייתה אחת שלא נכנעה: יעל, האחות הפחות מפורסמת, הייתה היחידה שליוותה את אביה לאורך השנים. היא גם זו שהספידה אותו, שהייתה לצידו עד יומו האחרון, ושלקחה את מותו קשה, מאוד קשה.

גינזבורג היה איש לא קל וידע להיות גם בוטה. הוא היה שולח לי הודעות לא מנומסות במיוחד כשהכתבה התעכבה והייתי מסבירה לו שכל דבר צריך גיבוי משפטי. אז הוא ענה וכתב לי דברים כמו: ״אני אדם אמיתי ואני לא חושש מכלום. חשוב לי מאוד להוציא את הסיפור האמיתי החוצה למרות שאומרים לי שאני הולך להפסיד הרבה כסף. כסף מעולם לא היה השיקול שלי".

ועוד מסר לדוגמה: “ליאורה שלום. קייזמן רכש את הבית תוך שהוא מתגורר בו כשכיר. קייזמן לא שילם את הסכום שהתחייב לשלם. אסתי איננה אלא כלי משחק בידיו. הוא הטיח בת באביה ואב בבתו. כידוע לך היטב, אין זאת המשפחה הראשונה ואולי גם לא האחרונה שהוא הורס"