מי שצפה ביובל לוי ושני אדרי בבית "האח הגדול" לא היה צריך ספרי פסיכולוגיה כדי להבין עד כמה היחסים ביניהם טעונים. כבר מהימים הראשונים ניכרה מערכת יחסים מתוחה, רצופה עימותים קטנים שהפכו לדרמות גדולות. כך למשל, באחד הערבים, ויכוח תמים על חלוקת מטלות המטבח הידרדר במהירות לצעקות.

יובל האשים את שני בחוסר אכפתיות, והיא מיהרה להגיב בהתקפה אישית: "אתה תמיד שם את עצמך קודם". האירוע הסתיים בכך ששניהם התרחקו זה מזו, כשכל הבית מתבונן. מה שמבחינתי חשוב לראות כאן הוא איך נושא יומיומי הופך לסימן של מאבק כוח. זהו דפוס קלאסי של זוגיות רעילה, שבה הבעיה האמיתית אינה המטלה, אלא תחושת חוסר הערך שכל צד משליך על האחר.

יובל לוי ושני אדרי (צילום: צילום מסך רשת 13)
יובל לוי ושני אדרי (צילום: צילום מסך רשת 13)

במהלך שלושה עשורים של עבודה קלינית אני פוגש זוגות שנמצאים במעגלי אהבה-שנאה, חיבור-ניתוק, תשוקה-דחייה. לעיתים קרובות הם מגיעים אליי מותשים, מבולבלים, ולא תמיד יודעים להגדיר מה לא עובד. הם מספרים על אהבה, אך גם על כאב מתמשך, על קונפליקטים חוזרים, על תחושת חנק או חוסר ערך. שם, בחדר הטיפול, מתבררת התמונה: הם נמצאים בתוך מה שאנחנו מכנים "זוגיות רעילה".

כאמור בפתיח, הדינמיקה הזו קיבלה לאחרונה הדגמה מוחשית מאוד על מסך הטלוויזיה, עם יובל ושני מבית "האח הגדול". רבים מהצופים חוו על בשרם את המתח, הכעסים, והמחזוריות הבלתי נגמרת של פגיעות ופיוס רגעי. המקרה הזה מאפשר לי, כאיש טיפול, להאיר על תופעה נפוצה ומורכבת. כזו שיכולה לפגוע אנושות בבריאות הנפשית והגופנית של בני הזוג. כך, באחד האירועים, לאחר מסיבה בבית, יובל ניסה להתקרב לשני במגע חיבה. היא דחתה אותו מול כולם, בטענה שהוא "צבוע" אחרי המריבה הקודמת.

שני אדרי ויובל לוי (צילום: צילום מסך רשת 13)
שני אדרי ויובל לוי (צילום: צילום מסך רשת 13)

יובל נפגע, הסתגר בעצמו, ולמחרת היום התפרץ עליה בכעס. זהו מחזור אופייני של פגיעה - דחייה - התקפה. בעיניים מקצועיות, זוהי דוגמה ל"חוסר סגירת מעגל": אין שיח אמיתי על מה שכאב, ולכן הפצע נשאר פתוח וממשיך להכאיב. לצופה מהצד אלו אולי סצנות טלוויזיוניות מרתקות. אבל בחדר הטיפול אני רואה את אותן דינאמיקות בדיוק, רק בלי מצלמות. יובל ושני הם אולי שושביני הכתבה הזו, אך הם מייצגים זוגות רבים שמוצאים עצמם במעגל בלתי נגמר של פגיעות הדדיות.

אז מהי בעצם זוגיות רעילה?
זוגיות בריאה אמורה להיות קרקע בטוחה. מקום שבו אפשר להישען, לגדול, לקבל חום ותמיכה. זוגיות רעילה היא ההפך מכך: היא משחיתה לאט-לאט את תחושת הערך העצמי, מייצרת חרדה ודיכאון, ולעיתים מדרדרת לאלימות רגשית או פיזית. בזוגיות רעילה קיימים דפוסי תקשורת של פגיעה חוזרת, זלזול, שליטה, מניפולציה, או תלות לא בריאה. חשוב להדגיש, כי לא מדובר בריב חד-פעמי. כל זוג מתווכח לפעמים. זוגיות רעילה מתאפיינת בדפוס מתמשך: אותם עימותים חוזרים, אותה תחושת דריכה במקום, אותו כאב שנשאר גם אחרי הסולחה. מחקרים עדכניים בפסיכולוגיה זוגית מראים כי בני זוג במערכת רעילה סובלים יותר מהפרעות חרדה, דיכאון, ירידה בתפקוד מיני, ולעיתים גם מבעיות בריאות פיזיות עקב לחץ מתמשך.

יובל ושני חוצים את הגבול (צילום :צילום מסך רשת 13)

איזה סוגים של זוגיות רעילה קיימים?

במהלך השנים למדנו למפות כמה תבניות עיקריות:

1. זוגיות ביקורתית ומשפילה - אחד הצדדים (ולעיתים שניהם) מרבים לבקר, לזלזל, או לבטל את דברי האחר. כך למשל פגשתי זוג שבו כל משפט של האישה לווה בעקיצה של בן זוגה: "את לא מבינה בזה", "מה את מדברת שטויות". אחרי שנים כאלה, היא הגיעה מותשת, עם דימוי עצמי מרוסק.

2. זוגיות מניפולטיבית - שליטה דרך אשמה, איומים או רגשות. לדוגמה, גבר שאומר לבת זוגו: "אם את באמת אוהבת אותי, אז תעשי מה שאני אומר". זו אינה בקשה; זו שליטה במסווה של אהבה.

3. דינמיקה תחרותית - בני הזוג חווים את הקשר כמאבק כוח מתמיד. במקום לשתף פעולה, כל צד עסוק בלהוכיח שהוא חכם יותר, מצליח יותר, מושך יותר. התוצאה: מתח תמידי וחוסר אמון.

4. תלותיות קיצונית - אחד מבני הזוג מוותר על עצמאותו לחלוטין. הוא מפחד להיות לבד, זקוק לאישור בלתי פוסק, ומאבד את זהותו האישית.

5. אלימות רגשית או פיזית - הקצה הקשה ביותר. כאן כבר מדובר בפגיעה ממשית, שמצריכה לעיתים התערבות חיצונית מיידית.

ואני חוזר למקרה של יובל ושני - צפינו בהם בבית "האח הגדול" נשאבים שוב ושוב לוויכוחים מתישים, לפגיעות הדדיות, ולאי-יכולת לעצור את המעגל. הסביבה הסגורה, חוסר הפרטיות והלחץ הציבורי העצימו את הדינמיקה הזו. 

שני אדרי ויובל לוי (צילום: באדיבות רשת 13)
שני אדרי ויובל לוי (צילום: באדיבות רשת 13)

מה הסימנים שיכולים לעזור לזהות זוגיות רעילה:

1. אתם יוצאים משיחה עם תחושת חוסר ערך או אשמה מתמדת.
2. ריבים חוזרים באותם נושאים, בלי פתרון.
3. אחד מבני הזוג מבטל בעקביות את תחושות האחר.
4. אין מרחב אישי - כל ניסיון לקחת זמן לעצמך נתפס כבגידה.
5. פיוסים מהירים, אך בלי עיבוד אמיתי של הקונפליקט.
6. תחושת פחד: מה יקרה אם אעשה טעות? מה יקרה אם אגיד מה שאני מרגיש?

 זיהיתי אצל יובל ושני כמה מרכיבים קלאסיים של זוגיות רעילה:
רגישות גבוהה למתח - כל אי-הסכמה קטנה הובילה לפיצוץ גדול.
מחזוריות של פוגע-נפגע - אחד אומר משהו פוגעני, השני מגיב בהתגוננות או התקפה, והמעגל נמשך.
חוסר אמפתיה הדדית - הצורך האמיתי (בקרבה, בהבנה) הלך לאיבוד מתחת לצעקות.
פיוס שטחי - אחרי ריב קשה, הגיע חיבוק או מילה טובה, אך ללא עיבוד אמיתי, מה שהוביל לריב הבא.

גם המשפחה של יובל נכנסה לעניין. כאשר הודיע בשידור חי שאינו בטוח לגבי הקשר עם שני, המשפחה שלו בחרה להביע ספקנות פומבית. התגובה הזו העצימה את תחושת הדחייה של שני, ויצרה עוד שכבה של מתיחות. כאן ניתן לראות איך חוסר תמיכה משפחתית יכול להעמיק זוגיות רעילה ולגרום לבני הזוג להתבצר עוד יותר בעמדותיהם.

יובל לוי (צילום: באדיבות רשת 13)
יובל לוי (צילום: באדיבות רשת 13)

חשוב לומר: זוגות רבים מזהים את עצמם במראה הזו. לא חייבים להיות מצולמים 24/7 כדי להרגיש כלואים במעגל כזה. מחקרים בתחום הרפואה הפסיכו-סומטית מצביעים על כך שחיים בזוגיות רעילה מעלים סיכון ללחץ דם גבוה, בעיות שינה, ירידה בחשק המיני ואפילו מערכת חיסונית חלשה יותר. אני עצמי פגשתי לא מעט מטופלים שהתלוננו על כאבי ראש, בעיות עיכול או תשישות מתמדת, אשר התבררו כקשורים ישירות למתח בזוגיות. הגוף לא יודע להפריד בין איום "אמיתי" לאיום רגשי. כשבן או בת הזוג נתפסים כאיום מתמיד, המערכת הפיזיולוגית מגיבה בהתאם. עם סטרס, אדרנלין וקורטיזול שמציפים את הגוף. לאורך זמן, זה הרסני.

האם יש סיכוי לשינוי? זוגות רבים שואלים אותי: "אז מה, זה אבוד? האם אפשר לתקן?". התשובה מורכבת. זוגיות רעילה אינה בהכרח גזר דין סופי. כן, יש זוגות שהצליחו לשקם את מערכת היחסים, אך זה דורש שלושה תנאים בסיסיים:

1. מודעות - שני הצדדים צריכים להכיר בכך שהקשר מזיק. בלי זה, אין התחלה.
2. רצון הדדי לשינוי - אם רק צד אחד רוצה, זה כמעט בלתי אפשרי.
3. ליווי מקצועי - טיפול זוגי מאפשר לשבור את המעגלים הישנים ולבנות שפה חדשה של אמפתיה והקשבה.

את כל אתו ניתן להשיג ע"י כמה כלים, כגון, טיפול זוגי (כלי ראשון במעלה, במסגרתו ניתן לזהות דפוסים, ללמוד דרכי תקשורת חדשות, ולבנות אמון) ו/או טיפול פרטני (בעיקר כאשר אחד הצדדים סוחב טראומות עבר או בעיות דימוי עצמי). חשוב שכל אחד מבני הזוג יוכל לקחת זמן לעצמו, לנשום, ולהחזיר לעצמו שליטה. חברים, משפחה, קבוצות תמיכה - כולם יכולים לשמש כמראה ולעזור לא להישאב פנימה. צריך לדעת גם לתרגל אמפתיה, כלומר, להקשיב באמת, בלי לשפוט, ולהבין את הצורך מאחורי המילים של האחר.

''האח הגדול'' 2025, שני אדרי (צילום: צילום מסך רשת 13)
''האח הגדול'' 2025, שני אדרי (צילום: צילום מסך רשת 13)

יש מקרים שבהם, למרות כל הניסיונות, הזוגיות נשארת רעילה. במצבים כאלה, ההמלצה שלי חד-משמעית: לשקול פרידה. עדיפה פרידה כואבת מזוגיות מתמשכת שמכלה את הנפש והגוף. ראיתי יותר מדי מטופלים שנשארו שנים ארוכות במערכת מזיקה "לטובת הילדים", או מתוך פחד להיות לבד, ושילמו על כך בבריאותם. דווקא כשעזבו, הם גילו חופש, צמיחה, וחיים חדשים. הסיפור של יובל ושני הוא לא רק בידור טלוויזיוני, הוא מראה שדרכה רבים יכולים לזהות את עצמם.

אם מצאתם את עצמכם בתוך זוגיות שמכאיבה יותר משהיא משמחת, אל תתעלמו מהסימנים. זה הזמן לשאול שאלות, לבקש עזרה, ולבחור אם להיאבק על שינוי או לשחרר כדי להציל את עצמכם. זוגיות בריאה אינה מושלמת, אך היא מרחב של אמון, אמפתיה ותמיכה הדדית. זה הסטנדרט שמגיע לכולנו ולא פחות מזה. עם זאת, חשוב לי להדגיש: זוגיות רעילה אינה חייבת להיות סוף הסיפור. היא יכולה להיות הזדמנות ללמידה, לעצירה, לשינוי כיוון. זוגות שהצליחו לזהות בזמן את הדפוסים, קיבלו עזרה מקצועית, ולמדו לדבר מחדש, יכולים להפוך מערכת רעילה למרחב בריא. אני מאמין גדול ביכולת של אנשים להשתנות. זה לא קל, זה לא קורה בן-לילה, אבל עם מחויבות, סבלנות וליווי נכון, גם מעגלים הרסניים יכולים להיפתח, ואהבה יכולה להיוולד מחדש. הכותב הוא מומחה לרפואת שיקום וטיפול מיני.