המלחמה ממשיכה והסערות בין הסלבס בביצה הישראלית לא מפסיקות. רק אתמול פאולה רוזנברג העלתה פוסט לרשתות החברתיות שגרם לזעם. בפוסט היא גוללת את הסיפור של ״הפריבילגיה של לא לחבר את הנקודות״ ומפרטת על הקנאה שיש בה לישראלים שאין להם חמלה כלפי העזתים. דבר ראשון, אני יכולה להזדהות עם פאולה.
בתור אחת שרואה ילדים כילדים, אני מזדהה. לא משנה אם הם ילדים של רוצחים או בדרכם לרצוח אותי, אני עדיין אראה אותם כילדים. רוזנברג ניסתה לגרום לישראלים לנסות להבין איך היא מרגישה, לפחות לראות את המצב כמו שהיא רואה אותו, להעניק רגע הצצה לחמלה. שכן, הדה הומניזציה שהמדינה שלנו עוברת זה משהו שלא נראה שהעם שלנו מבין או רואה בכלל מה קורה לו.
מהצד השני נטלי דדון כמובן לא חיכתה רגע אחד ומיד העלתה פוסט משל עצמה שמגנה את רוזנברג. קל להזדהות עם דדון, כשהרגש הלאומי הוא זה ששולט בנו בשנתיים האחרונות והמדינה הזאת מקצינה מרגע לרגע, פניה של דדון הם פניה של העם.
אבל אם נתעלם מכל שאלות המוסר והימין והשמאל, אולי נבחין בפריבילגיה הגדולה ביותר של השתיים. רוזנברג גרה ביוון, חיים יפים ונקיים, ילדות שהולכות לבית ספר פרטי יוקרתי והרבה שקט מהסטרס הישראלי. אין לה פחד למות בכל רגע נתון, אין לה פחד שהילדות שלה יפגעו.
דדון, מהצד השני, נהנת מפריבילגיית העם. היא יושבת במגדל השן ושופכת עוד שמן למדורה. כל מה שהיא תגיד - כמה שיותר קיצוני - ככה יותר טוב. אנשים זקוקים למלחמות הדם הללו וזקוקים מישהו לשנוא ביחד. דדון מלבה את האש ויודעת טוב מאוד מה מדבר ללב של הקהל, ומה מדבר אל הלייקים. גזענות.
כי לפני שהיא הפכה להיות עוד ימנית באינטרנט, דדון הייתה כוכבת ריאליטי שלא נראה שהיה לה עתיד בביצה הישראלית. אבל ברגע שהיא קיבלה את התווית של ימנית קלאסית שעושה ״הסברה״ והתחילה בדמגוגיה, היא זכתה באהבת הקהל. כך גם פאולה, היא זוכה לאהבה של השמאל ושל מי שחושב את עצמו הומני בכך שהוא עושה לייק לפוסט שטוען שלישראלים אין חמלה. ההומניות לא מסתכמת בלייק לפוסט או תחושת חמלה, אבל נראה שזה הסטנדרט שהצבנו לעצמנו.
שתיהן רוקדות על אותו הדם, שתיהן צמאות רק לדבר אחד - תשומת לב ולייקים. אף אחת מהן לא הולכת לשנות את הגלגל או להביא לנו משהו חדש. רק ניסיון ללחוץ על הנקודות הרגישות שלכם בניסיון לקבל עוד קצת ממה שהן זקוקות לו.
האמת על המלחמה הזו היא גדולה, האמת היא לא אחת ויש לה הרבה צדדים מכוערים. לא דדון ולא רוזנברג לא צודקות ולא טועות. כל אחד מאיתנו חווה את ה-7 באוקטובר בצורה אחרת וכל אחד מעכל את החוויה הנוראית בצורה אחרת. רוזנברג ודדון - שני צדדים של אותו המטבע - רק רוצות דבר אחד, וזה לא לטובתכם.
הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות בעיתות כאלה זה להתעלם מכל הרעשים של הסלבס, להתעלם מכל הריבים, להתעלם מכל הניסיונות ללבות את האש ולגרום לנו לכעוס ולריב אחד עם השני ולנסות להקשיב ללב שלנו. הדבר החשוב באמת זה לא לנסות לקבל שיעורים במוסר או בהבנה של המציאות מכוכבות רשת שהדבר הכי גדול שהן עשו זה להעלות פוסט. נסו אשכרה לחפש לבד את האמת.
