לפני שמתקרב ערב חג סוכות, דנה אינטרנשיונל שיתפה את עוקביה ברשת בפוסט מרגש וטעון במיוחד בעמוד האינסטגרם שלה, תחת הכותרת “ימים של תקווה”. הזמרת הבינלאומית מתייחסת לסוף המתקרב של המלחמה, להשבת החטופים ולתקווה חדשה לפיוס לאומי - ומצליפה גם במערכת הפוליטית.
דנה מזכירה את רצח רבין, מבקרת את דרכו של נתניהו ואת השנים שהובילו לשסע ולבידוד של ישראל בעולם, וקוראת לעם להתאחד מחדש סביב הערכים של שלום, אהבה ושפיות. “שנהיה עם כלביא לא רק במלחמה, גם בימות החול הרגילים”, כתבה - ומאות עוקבים הצטרפו אליה בקריאה לתקווה אמיתית.
כך כתבה אינטרנשיונל בפוסט:" ימים של תקווה. עכשיו זה קרוב יותר מתמיד- סוף המלחמה והשבת החטופים. זה שמח כמובן שסוף סוף זה מגיע וזה עצוב שזה רק עכשיו. ובסוף יוצא שהחטופים האומללים ישובו הביתה והחיילים הילדים שלנו יחזרו לשבתות לחברות ולמשפחות שלהם ויעזבו את עזה, ואנחנו לא נתעורר להותר לפרסום רק בגלל שיש החלטה על מתן פרס נובל לשלום בנורווגיה השבוע באוסלו ולמזלינן הטוב, טראמפ נחוש לקבל את הפרס ולהכנס לדפי ההסטוריה אז הוא החליט להכריח ולצוות ולפקוד על ביבי ועל חמאס שזהו. נמאס לו מהמלחמה הזו ונא לסיים אותה ומיד".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
עוד הוסיפה: בסוף החודש ימלאו 30 שנה לרצח רבין שקיבל את פרס נובל לשלום על תהליך אוסלו, באוסלו. אולי זו העת לעשות חישוב מסלול מחדש. לאן הגענו מאז רצח רבין שלאחריו עלה לשלטון ביבי נתניהו. 30 שנה אחרי שקברנו את רבין ואת מורשתו ואת התקווה לפיוס ולשלום והלכנו בדרך של ביבי נתניהו שהבטיח לנו ביטחון על מלא, ישראל מבודדת, מנודה ומוקצת בעולם, שסועה ומפולגת מבפנים ובעיקר - עצובה בוכה ומדממת".
"ביום שלישי הקרוב ייערך טקס הזכרון של המשפחות השכולות ותנועת קומו. הפעם זה יהיה כנראה גם טקס סיום המלחמה וההכרזה על השבת החטופים. זה יהיה סופסוף טקס נצחון. לא הנצחון המוחלט ששנתיים שיקרו אותנו שעוד רגע הוא מגיע. נצחון דחוק של ההיגיון והמוסר והשכל הישר. נצחון שהוא פתח לתקווה. למחר אחר".
"ובסוף החודש, כשנציין 30 שנה לרצח ההוא שהסית את המדינה מהדרך שהייתה יכולה ללכת בה, זה יהיה אולי טקס חידוש התקווה בלבבות. השבת האמונה שעדיפה דרך השלום מדרך המלחמה - מילים שאמר מי שהיה רמטכ״ל ושר בטחון וראש ממשלה בטחוניסט. אבל מיד אחרי שאמר את זה, הוא נרצח".
לסיום כתבה: "אמן שיבואו לנו ימים של תקווה, של שנה חדשה שתביא איתה טוב ונחזור להיות עם אחד, אוהב וחזק. חזק מספיק כדי לחזור לדיבור ושיח ופתרון מדיני. שנהיה עם כלביא לא רק במלחמה. גם בימות החול הרגילים. ונחיה. וננשום. ונאהב זה את זה ונהיה בטוחים שאף אחד לא יכול עלינו ובגלל זה, אנחנו מושיטים יד לפיוס הסטורי עם מי שמוכן לקבל את היד שלנו. בשביל הילדים שלנו שחיו בשנתיים האחרונות תחת אימת האזעקות שהפכו את חייהם לסיוט ופחד בלתי נגמר. והלוואי שכל מי שמתפלל היום בבתי הכנסת, יגידו את החלק הזה בתפילה, בכוונה ובאמונה: עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל, ואמרו - עכשיו תורכם לענות - אמן! ולא, לא לקלל בבקשה. גם את שנאת החינם בינינו אנחנו משאירים בשנה שעברה".
