פגשנו את השחקנית והמנחה לוסי איוב באירוע ההשקה של הסדרה החדשה "נוטוק", דרמת מתח ישראלית ראשונה מסוגה שמביאה למסך את חיי הקהילה הדרוזית ועוסקת באמונה בגלגול נשמות. הסדרה, בכיכובם של איוב, אמג’ד בדר, עוז זהבי ואימרי ביטון, מגוללת את סיפורם של זוג דרוזי צעיר שבנם בן השש מתחיל לחשוף פרטים על חייו הקודמים. הסדרה תעלה לשידור היום (שני) בקשת 12.
במהלך האירוע סיפרה איוב ל־TMI על ההתרגשות מהסדרה, התובנות האישיות שצמחו מתוך הצילומים, וגם על ההיריון, והתקווה שעדיין לא מצאה מנוחה - עד שכל החטופים יחזרו הביתה.
איך הרגשת לקחת חלק בסדרה שהיא הראשונה מסוגה שמביאה למסך את התרבות הדרוזית?
"האמת שזה היה מאוד מרגש. זו באמת הסדרה הראשונה ששמה את החברה הדרוזית במרכז, בדרמת פריים-טיים בערוץ מסחרי ובסדר גודל כזה. אבל מעבר לזה - זו פשוט סדרה מצוינת. היא כתובה מדהים, מבוימת נפלא, ואני ממש מתרגשת שהיא סוף-סוף יוצאת לאוויר העולם".
אי אפשר להתעלם מהבטן – איך היה לצלם בזמן היריון?
"את הסדרה עצמה צילמתי לפני ההיריון, בזמן המלחמה. אבל כן, ברוקדים עם כוכבים כבר לא יכולתי להסתיר. היו יותר מדי שאלות, אז אמרתי יאללה - הולכים עם האמת. אני מרגישה מצוין, תודה לאל".
הסדרה עוסקת בגלגול נשמות. את מאמינה בזה?
"קשה לי להשתמש במילה מאמינה, אבל זו תופעה שאי אפשר להתעלם ממנה. ידעתי שהיא קיימת בחברה הדרוזית, אבל לא הבנתי עד כמה. במהלך הצילומים שמעתי אין ספור סיפורים - אין כמעט מישהו שלא מכיר מישהו שחווה את זה בעצמו או מקרוב מאוד. זה חלק מהתרבות שם, והיא מאוד חיה. אז בין אם אני מאמינה ובין אם לא - היא לגמרי קיימת".
ואם היית צריכה לנחש - מי היית בגלגול הקודם?
"וואו... אפשר לחזור אליי עם זה?"
הצילומים באמת התרחשו כאן, בדאלית אל־כרמל ובמג’דל שמס. גילית משהו חדש על המקום או על העדה?
"לא באמת, אני גדלתי בחיפה, אז תמיד הייתי קרובה לעדה הדרוזית. בבית הספר למדו איתי המון דרוזים, הכרתי את התרבות מקרוב, אני ממש מחוברת ומעריכה אותם מאוד. זו עדה מדהימה".
הצילומים התרחשו בזמן המלחמה, בצפון. היו רגעים קשים על הסט?
"כן, מאוד. הצילומים נעצרו לכמה שבועות, ובחלק מהימים ממש שמענו פיצוצים ברקע. זה היה מטלטל - לצלם סצנות עלילתיות כשברקע יש מציאות קשה. זה גורם לך לחשוב על מה את עושה, על המקצוע הזה, על המקום של האמנות בזמן מלחמה".
בעלך נקרא שוב ושוב למילואים במהלך המלחמה. איך התחושות עכשיו כשהחטופים חוזרים הביתה?
"החזרה של החטופים זו תחושה של קתרזיס מטורף, באמת. חיכינו לזה הרבה זמן. זו התעלות רוחנית של ממש. מצד שני, זה לא שלם - לא כולם חזרו, יש עדיין חטופים, יש חללים. עד שכולם לא יחזרו - לא נמצא שקט".
ולסיום, כבר חשבתם על שמות או שנזמין את הגולשים לעזור?
"אני תמיד פתוחה להצעות! קדימה גולשים, תשלחו רעיונות".
