בשבוע האחרון מצא את עצמו חיים לוינסון בלב סערה תקשורתית, זאת לאחר שנחשף כי קיבל תשלום של כ־200 אלף שקלים מחברת "פרספשן", שבבעלות היועץ הפוליטי שרוליק איינהורן - חברה המקושרת לפרשת "קטאר־גייט". הפרסום עורר הדים רחבים, לוינסון פוטר מתפקידו בעיתון "הארץ" והפסיק גם את הגשת תוכניתו לצד אופירה אסייג בקשת 12.
אתמול (שלישי) הוא פרסם פוסט מקיף ברשת X (טוויטר לשעבר), שבו פירט את מהות הקשרים שהיו לו עם שרוליק, הודה ב"טעות מרה", והתנצל בפני הציבור וכל מי שהתאכזב ממנו וכך כתב: ״אני רוצה להתייחס בהרחבה לפרסום עלי ב"הארץ" ביום חמישי: סליחה". ההתנצלות הפומבית שלו המשיכה את השיח שמסרב לרדת מהכותרות בימים אלו.
בהמשך הוא גם סגר חשבון עם "הארץ", העיתון שבו הועסק וחשף את פרשת ניגוד העניינים ואף הפנה חיצי ביקורות כלפי דמויות שמזוהות עם השמאל. בפועל, לוינסון תפס את הסאטיריקן ליאור שליין, בן זוגה של מירב מיכאלי, בטעות בסרטון שבו טען כי הצביע לנתניהו בגיל 18. "ליאור לא שאני האדם כעת להטיף על אמינות, אבל אתה יליד יולי 78 ובחירות 96 היו במאי איך הצבעת לביבי בגיל 17?", כתב לוינסון בתגובה לשליין.
הפרשה העלתה שאלות רחבות יותר: האם עיתונאי יכול להשיב את אמון הקהל לאחר כישלון מהותי? האם התנצלות ונשיאה באחריות מספיקות כדי לפתוח דף חדש? ולצד אלה - יש גם מי שמזכירים שלווינסון נחשב לאורך השנים קול ביקורתי, חריף ולעיתים בלתי מתפשר, כזה שהביא עמו ידע וחדות למסך.
עכשיו, אחרי שהסערה בשיאה - השאלה עוברת אליכם, הקוראים. האם הציבור מוכן לראות אותו חוזר למסך, או שהאמון שנפגע לא יוכל להשתקם? הצביעו בסקר TMI.
