השבוע, בעקבות ההחלטה של קרן פלס לכתוב שיר שיתמודד בשם יוון באירוויזיון, עלתה מחלוקת סוערת ברשתות ובמערכות. אצלנו במערכת הבאנו שתי דעות שונות - בעד ונגד. אביטל סבט סבורה שהמהלך של פלס לא נכון בעיתוי הנוכחי, בעוד שני זוהר דווקא מצדדת בזכותה של פלס ליצור היכן שתרצה. אתם מוזמנים לקרוא את שתי העמדות, ולהחליט בעצמכם - עם מי אתם מסכימים, או שאולי בכלל לא.
אביטל סבט: "יש בחירה שהיא מעבר לכסף - בחירה של שייכות, זמן והקשר"
בין כל הסערות שפקדו אותנו השבוע (והיו לא מעט), צצה אחת שלא באמת יכולתי להתעלם ממנה - קרן פלס, ושוב אירוויזיון. רק שהפעם, לא מדובר בעוד שיר שכתבה לישראל, אלא בשיר שעתיד להתמודד בשם יוון. כן, אותה קרן פלס שעמדה מאחורי שני השירים שייצגו אותנו על הבמה הכי גדולה באירופה במשך שנתיים רצופות, עלולה בקרוב למצוא את עצמה בצד השני - מתחרה מול ישראל.
ואני אגיד את זה פשוט: זה קצת צורם. לא כי היא לא מוכשרת (היא מאוד), ולא כי אסור לאמן ישראלי לעבוד בחו"ל, אלא כי יש רגעים שבהם זה לא מרגיש נכון. בתקופה שבה אומנים ישראלים על הבמות בחו"ל נאלצים לשמוע קריאות בוז רק בשל זהותם, לראות יוצרת כל כך מזוהה עם התרבות הישראלית משאילה את עטה למדינה אחרת - זה פשוט לא יושב לי טוב בבטן.
יתרה מזאת, השנה האחרונה סימנה את אחת התקופות הרגישות ביותר עבור ישראל באירוויזיון. לא רק שהועלו קריאות באוויר להחרים את המדינה מהתחרות, אלא שהתקבלו פניות רשמיות מצד ארגונים אירופיים שביקשו למנוע את השתתפותה של ישראל - אקט שלבסוף, למרבה המזל, לא צלח. עצם הדיון בחרם חשף עד כמה נוכחותה של ישראל באירוע בין-לאומי אינה מובנת מאליה, ועד כמה כל הופעה על הבמה הזו היא הצהרה בפני עצמה.
שלא תטעו, אני הראשונה להגיד שכל אחד עושה מה שטוב לו -גם כלכלית, גם מקצועית- אבל יש בחירה שהיא מעבר לכסף. זו בחירה של תחושת שייכות, של זמן, של הקשר. יוון היא מדינה היא מדינה נהדרת, באמת, האוזו והציזיקי עושים את שלהם - אבל כשזה מגיע לבמה של האירוויזיון, שבשנים האחרונות הפכה גם לזירה פוליטית - הייתי מעדיפה שקרן פלס תישאר בצד שלנו.
שני זוהר: קרן פלס כותבת ליוון - אולי זה בכלל ניצחון קטן שלנו?
לפני שנה בדיוק סערו הרשתות על קרן פלס - לא בגלל יוון, אלא דווקא בגלל ישראל. כולם התלוננו שהיא שוב כותבת שיר לאירוויזיון, בפעם השנייה ברציפות, כאילו אין עוד יוצרים בארץ. סימנו אותה, אמרו שהכול “מכור”, שצריך “לרענן את השורות”. ואז הגיע רגע האמת - הבכורה של השיר, הקליפ, הביצוע של יובל רפאל - ופתאום כולם הבינו: כשמדובר בקרן פלס, אין מתחרות.
אז מה קרה השנה שפתאום כולם נעלבו שהיא כותבת ליוון? כשהיא עבדה בשבילנו - זה היה “מוגזם”; כשהיא עובדת בשביל אחרים - זה “לא פטריוטי”? קרן פלס עשתה לא מעט בשביל המוזיקה הישראלית, והיא עוד תעשה. אמנית אמיתית צריכה חופש ליצור - גם מעבר לגבולות.
אם כבר, אני מזמינה אתכם להסתכל על זה אחרת: אולי זה בכלל ניצחון קטן שלנו? עוד שם ישראלי שייזכר על המסך הגדול של אירופה, עוד כישרון כחול לבן שמצליח - אפילו כשהוא מייצג מדינה אחרת. בזמן שכל העולם עסוק בבוז ובחרמות, השם של פלס יתנוסס, כתיבה ישראלית מובהקת, עם שיר שמתנגן באוזניים של כל אותם “אנטישמים באירופה” - רק הפעם עם טוויסט. על זה, נדמה לי, דווקא כדאי לפרגן. ומה אתם חושבים? הצביעו בסקר וכתבו לנו בתגובות
