על הסט של קמפיין הג’ינסים החדש של מותג הדנים הבינלאומי Diesel, פגשנו את טליה עובדיה, חודשיים בלבד אחרי שילדה את בנה הבכור, יאר ישראל רז. טליה שחזרה לעמוד מול המצלמות כשהיא קורנת מאושר, רגועה ובטוחה בעצמה, ובצד הסט - בן הזוג שחף רז, שתומך, מפרגן ולא מסתיר את הגאווה. בין טייק לטייק, טליה פתחה את הלב ודיברה על האמהות הטרייה, על הזוגיות שנבחנת מחדש, וגם על האיזון הלא פשוט בין קריירה, זוגיות ותינוק בן חודשיים.
אנחנו נמצאות כאן בצילומים לדיזל זה קמפיין ראשון, אחרי הלידה. איך זה מרגיש לעמוד מול המצלמה?
"כיף, במיוחד לחברה כמו דיזל זה, סימון וי של הגשמת חלום. מרגש".
איך אתם אחרי הלידה? הורים משחררים או לחוצים? יצא לכם כבר לקחת בייביסיטר?
"יש עזרה מהמשפחה. עכשיו התחלנו כזה להרגיש עוד עזרה חיצונית. לחוצים, אני לא יודעת אם זו ההגדרה, זה עוד לא גם הגיל עדיין, אני אולי קצת יותר, מהאלה שיבדקו אם הוא נושם ואם הכל תקין, אבל זה כיף גדול".
איך שחף בתור אבא?
"שחף מדהים, הוכיח את עצמו. אם ידעתי שהוא יהיה אבא מדהים, אז הוכיח את עצמו פי מיליון. הוא באמת נותן מעצמו, עוזר ומנסה להוריד ממני עול כל הזמן. בסופו של דבר הזוגיות והחיים עצמם נראים אחרת לגמרי, אז תמיד יעלו קצת חיכוכים וקצת חשבונים מי עשה מה ומי עשה יותר. אבל אני חושבת שבכללי אנחנו בטוב".
יצא לכם כבר לצאת לדייט? אתם מצליחים לשמור על הרומנטיקה בתור הורים טריים?
"דייט לא. זה אפילו מרגיש לי על גבול הבלתי אפשרי כרגע. אבל צריך, זה משהו שחייב. בסופו של דבר הבן שלנו ירצה לראות את ההורים שלו מאוהבים ומאושרים ביחד. אז צריך לדאוג לזה כמו שצריך".
איך הלידה שינתה את הדינמיקה שלכם בתור זוג?
"אני חושבת, שאישה שעוברת לידה זה דבר מטורף. ברגע שהגבר נמצא איתה בחדר ורואה את כל התהליך ואת הצירים ומההתחלה עד הסוף, אני מאמינה שזה גורם לגבר להעריך אותה יותר. אני כן חושבת ששחף גילה בי איזשהו עוצמות שהוא לא הכיר. שחיכיתי להיות מאחורי זה ולדעת שעשיתי את זה. אז היום זה כיף להגיד, למרות שזה היה לא פשוט בעליל. אומרים ששוכחים מהר, אני עוד לא שכחתי את הלידה, היא הייתה לא פשוטה".
יש לכם תפקידים ספציפיים שחילקתם ביניכם?
"זה לא מוגדר אף פעם. אנחנו משתדלים לחפות מאוד אחד על השנייה. אני צריכה לצאת, הוא צריך לצאת. מסדרים את הלו"ז שבוע לפני. באמת מנסים יותר לעזור כשאנחנו הולכים לעבוד".
יוצא לנו לראות ששחף מרבה לחשוף ברשתות את החוויה שלו מהילד. אפשר להגיד את הפרטים הקטנים, איך את עם זה?
"הלוואי שהייתי מצליחה. אני יש לי קושי, אני גם מקבלת את זה תגובות. בגלל ששחף יותר מראה את השמירה עליו, את מה שהוא עושה איתו. אני קצת קשה לי להראות חצי. אני אומרת, אם אני מראה חצי אז אני לא אראה בכלל. אז אנשים חושבים שרק הוא מטפל, רק הוא עושה, אבל זה די חצי חצי. בעיניי, תוכן של אבהות זה דבר מאוד מעניין וחסר. בטח כשאתה לומד את זה בשטח, אז זה קטע. אני פחות מצליחה".
אתם מתכוונים לחשוף אולי בעתיד את יאר הקטן?
"קצת קשה לחשוב על זה כרגע, כי הוא בן חודשיים, הוא פיצי. אבל אני מאמינה שזה מתישהו יקרה, בסופו של דבר אתה חי חיים חשופים, ופתאום אם למשל רואים אותו בפריים, אז לא, צריך לצלם מההתחלה. אני מאמינה שזה יגיע, אבל לא כל כך מהר".
דיברת על הלידה שלא הייתה קלה. מה למדת על עצמך מאז?
"כוח. החיים לימדו אותי, ובטח השלוש שנים האחרונות, אם זה היה בתוכנית של "האח הגדול", ובתעשייה הזאת, אתה צריך אור של פיל. למדתי את זה על בשרי בדרך, אבל פתאום אתה מתמודד עם פיזי. כאב של לידה זה משהו לא רגיל. אני בשלב מסוים אמרתי 'חברים, תרדימו אותי, אני לא יכולה לעשות את זה יותר. ממש כמעט והרמתי ידיים'.
"כשאת אחרי, למרות שגם אחרי מגיעה החלמה מאוד גדולה, זה כיף. אני יכולה להגיד שהיום אני הרבה יותר שלמה עם עצמי, כי אני מרגישה שהצלחתי לעשות הרבה מעבר למה שחשבתי שאני יכולה. באמת מקבלים כוחות אחרים".
ראינו גם ששחף נמצא כאן. אז מי בעצם שומר על הילד?
"אחותי קפצה לעזור. בכללי, המשפחה כן משתדלת לעזור. אני משתדלת להוריד מהם עול, והם עדיין משתדלים לעזור. אז כן, יש עזרה, צריך יותר. בגלל זה גם נכנסת כרגע צלע השלישית, משהו טיפה יותר מסודר. אבל זה קשה, זה עם הרבה ייסור מצפון. גם כשאנחנו פה עומדים ועובדים ומגשימים, וזאת הגשמה מבחינתי מטורפת, זה קשוח".
