חרדה בשידור חי: יוצאת האח הגדול והישרדות דנה רון, סיפרה בהודעה שפרסמה באינסטגרם על הרקע להתקף החרדה שלקתה בו באמצע הצילומים בערוץ הכלכלה 10, מבית ערוץ 14. לדבריה ההתקף הגיע "פתאום, באמצע הצילומים, אחרי יותר משנה של שקט". לדבריה, התחושה הייתה מטלטלת אך מוכרת. "כוח אמיתי לא נמדד בהיעדר חולשה אלא ביכולת לעמוד מולה", כתבה. רון הדגישה כי למרות החוויה הקשה, היא בחרה להמשיך את יום הצילומים, "לא מתוך הדחקה אלא מתוך הבנה שהתקף חרדה הוא רגע ולא זהות".
התקף חרדה הוא תגובה פיזית ונפשית קיצונית של הגוף למצבי לחץ, פחד או מחשבות טורדניות, ולעיתים מתרחש ללא סיבה נראית לעין. במהלך ההתקף מופיעים תסמינים עזים כמו דפיקות לב מואצות, תחושת חנק או קושי לנשום, רעד בגוף, סחרחורת, הזעה, תחושת חום או קור קיצוניים, ולעיתים פחד עז ממוות קרב או אובדן שליטה.
מבחינה פיזיולוגית, מדובר בהפעלה פתאומית של מערכת העצבים הסימפתטית, אותה מערכת שמכינה את הגוף ל"מצב חירום". הורמונים כמו אדרנלין משתחררים לדם, קצב הלב עולה, כלי הדם מתכווצים והנשימה מואצת. בגוף אין באמת סכנה ממשית, אך התחושה הסובייקטיבית עלולה להיות קשה מאוד ולגרום לאדם להאמין שמשהו חמור מתרחש.
ברגע התרחשות התקף חרדה, ממליצים מומחים לעצור, להתמקד בנשימות איטיות ועמוקות ולנסות להזכיר לעצמכם שהתחושות יחלפו תוך דקות ספורות. טכניקות הרפיה, כמו ספירה קצבית של נשימות, ישיבה במקום בטוח והתרכזות בתחושת מגע או שמיעת קולות סביבתיים, יכולות לסייע להחזיר שליטה. לעיתים מועיל לדבר עם אדם קרוב או לשתף מישהו שנמצא בסביבה, כדי להפחית את תחושת הבדידות והפחד.
במקרים שבהם ההתקף חמור במיוחד, וכולל למשל תחושת חנק קשה, כאבים בחזה או בלבול קיצוני, יש לפנות לחדר מיון. שם ייבדק המטופל תחילה כדי לשלול אירועים גופניים כמו התקף לב או בעיה נוירולוגית. לאחר שהאבחנה מתבהרת כהתקף חרדה, ניתן טיפול תומך הכולל הרגעה, השגחה ולעיתים מתן תרופות קצרות טווח ממשפחת הבנזודיאזפינים, המסייעות להפחית את עוצמת החרדה. בהמשך, במקרים חוזרים או קשים, מופנה המטופל לפסיכיאטר או לפסיכולוג קליני לצורך טיפול ארוך טווח הכולל ייעוץ תרופתי או טיפול קוגניטיבי־התנהגותי שמטרתו למנוע הישנות ההתקפים ולשפר את איכות החיים.
לאחר ההתקף, מומלץ לא להתעלם מהאירוע, אלא להבין מה הוביל אליו ולפנות לגורם מקצועי אם מדובר בתופעה חוזרת. טיפולים יעילים כוללים כאמור טיפול קוגניטיבי־התנהגותי (CBT) שמסייע בזיהוי דפוסי מחשבה מעוררי חרדה, וכן טיפולים תרופתיים במקרים מסוימים. גם שגרה של פעילות גופנית, תזונה מאוזנת, הימנעות מקפאין ותרגול מדיטציה או מיינדפולנס נמצאו יעילים בהפחתת שכיחות ועוצמת ההתקפים.
דבריה של רון מצאו הד אצל עוקביה, שחלקם הודו לה על החשיפה האישית ועל המסר המרגיע שהעבירה. "הגוף מגיב, אבל אנחנו לא ההתקף. אנחנו מה שקורה אחריו", סיכמה.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
