אדי מרפי אולי חי היום בשקט יחסי באחוזה שלו בבוורלי הילס, אבל הקריירה שלו רחוקה מלהיות שקטה. אחד הקומיקאים המשפיעים בהיסטוריה, האיש שהפך את "סטרדיי נייט לייב" לממלכתו, כיכב בשוברי קופות וסלל דרך לדורות של שחקנים אפרו-אמריקאים - חוזר כעת במלוא הכנות וההומור בדוקומנטרי החדש של נטפליקס, "Being Eddie". בן 64, אב לעשרה ילדים, ומי שמזוהה עם רשימת דמויות שאי אפשר לשכוח - חושף סיפורים האישיים, המביכים והנפיצים שלא סופרו עד היום.
כמה אישיים? כבר בתחילת הסרט מרפי נזכר ברגע ששמר לעצמו במשך שנים - הצעה מינית ישירה משחקן קולנוע ותיאטרון יול ברינר שהלך לעולמו בשנת 1985 לאחר מאבק במחלת הסרטן. "את מסיבת יום ההולדת ה־21 שלי חגגתי ב'סטודיו 54'", סיפר מרפי, "יול ברינר היה שם עם אשתו ואמר לי: ‘תרצה לחזור איתנו לדירה ולחגוג?’ ואני עניתי: ‘לא, אני בסדר’". רק שנים אחר כך הבין מה באמת עמד מאחורי ההזמנה: "אשתו חייכה - האם הוא רצה שאשכב עם אשתו?".
לקראת יציאת הדוקו, מרפי התייחס גם לחוסר השקט שמייצרת בו הוליווד - ובעיקר טקסי הפרסים."זו אחת הסיבות שאני לא הולך לטקסים", אמר ל־USA Today. "התחושה הזו של חדר מלא מפורסמים שרוצים נואשות איזו פיסת מתכת - כולם משחקים אותה, מזייפים. זה מוזר לי - אני לא אוהב את זה". נסביר כי למרות שעיצב את הקומדיה המודרנית ושיחק כמעט כל דמות אפשרית, מרפי מעולם לא זכה באוסקר.
מרפי גם הודה שמעולם לא היה הטיפוס שניזון מקהל: "סטנדאפיסטים נטענים מהבמה. אני ההפך. קהל מרוקן לי את האנרגיה. אני נטען כששקט".
