לרה מטודי יוצאת "האח הגדול", ואם שכולה שאיבדה את בנה ניתאי שנפל במלחמת "חרבות ברזל", תבעה את הפרופסור אמיר חצרוני, לאחר שביזה את שם בנה המנוח. חצרוני שיתף סרטון של בנה, ניתאי ז"ל לצד חיילים נוספים, עם כיתוב פוגעני שבו טען כי החיילים בתמונה "עושים קרחנה בעזה" לאחר ש"סיימו להרוג 20 פלשתינים".
הפרסום עורר זעם אצל המשפחה והציבור כאחד. אלא שכעת בית המשפט הכריע בנושא, והשופטת קבעה כי האמירות נשוא התביעה היו קשות, מזלזלות ופוגעות ברגשותיהם של בני משפחות החללים, ואף ציינה כי יש בהן פגיעה ממשית. עם זאת, נקבע כי החוק בישראל אינו מאפשר פסיקת פיצויים בתביעה אזרחית בגין לשון הרע שנאמרה על אדם שנפטר, ולפיכך ידיו של בית המשפט כבולות ואינן מאפשרות דיון מהותי בעילת התביעה.
בכך התביעה של מטודי נגד חצרוני נדחתה על ידי בית המשפט. חצרוני מגיב לראשונה על פסק הדין ומסר ל-TMI: "זכיתי בהישג משפטי כביר. ניצחתי אם שכולה והצלחתי לפוצץ את בלון יחסי הציבור המנופח של חללי צה"ל. בית המשפט פסק שהם לא קדושים ומותר לומר עליהם את האמת המרה. אני גאה בהישג שלי. צעד קטן בנורמליזציה של מדינת ישראל והפיכתה מגטו ציוני למדינה פרוגרסיבית מערבית".
מטעם עורך דינה של לרה, רז עטיה, נמסר: "אדון חצרוני ממהר להציג את פסק הדין כהישג אישי, אך מתהדר בנוצות שלא שלו. לא הייתה כאן הכרעה שמכשירה את דבריו, ולא זיכוי מוסרי. בית המשפט קבע במפורש כי מדובר באמירות קשות, פוגעניות ומזלזלות ברגשות משפחות חללי צה״ל, אלא שהחוק במתכונתו הנוכחית אינו מאפשר סעד אזרחי".
עוד הוסיף: "זה איננו הפס"ד של לרה מטודי. זהו הפסד של מדינת ישראל, של החברה הישראלית ושל כל אותם גיבורים וגיבורות שאין מי שיזעק את קולם לאחר מותם. כאשר מערכת המשפט נאלצת להרים ידיים לא בשל צדק אלא בשל מגבלה חוקית, האחריות עוברת אל המחוקק ואל הציבור.לרה מטודי ובני המשפחות שבשמן הוגשה התביעה פעלו מתוך כאב, אחריות ואומץ. גם אם התביעה נדחתה מטעמים משפטיים, המסר הערכי חד וברור, יש דברים שלא אומרים, ויש פגיעות שאסור להשלים איתן".
