לפני כחודש פורסם ב-TMI לראשונה כי אייקון התרבות הישראלי יהורם גאון נראה עונד טבעת הנראית כטבעת נישואים. אז הוא אמנם הכחיש, אך כעת מתברר: גאון, בן 86, אכן נישא לבת זוגו ב-15 השנים האחרונות, אלסה לוסה בת ה-55. בימים האחרונים החלו לצוץ ברשתות החברתיות תיעודים מרגשים של השניים עומדים מתחת לחופה, בטקס אינטימי ומצומצם שנערך בבית כנסת, בנוכחות בני משפחה קרובים בלבד.
הבשורה עוררה גל תגובות נרגשות - לצד לא מעט תהיות. רבים התרגשו מהעובדה שבגיל כזה עדיין בוחרים למסד קשר זוגי, אחרים שאלו: למה עכשיו? מה מביא זוג, אחרי כל כך הרבה שנים יחד, לבחור דווקא ברגע הזה לעמוד מתחת לחופה? מי שמבקשת להסתכל על הסיפור מזווית אחרת היא מורן סמון, עורכת דין ומגשרת, המתמחה בניהול משברים במשפחה במסגרת "קש"ב - קשר, שקט, ביטחון". שמסבירה בטור מיוחד כי זהו לא סיפור על גיל, אלא על עיתוי ואומץ.
מורן סמון, עורכת דין ומגשרת, המתמחה בניהול משברים במשפחה במסגרת "קש"ב - קשר, שקט, ביטחון":
כשפורסם שיהורם גאון התחתן בגיל 86, אחרי 15 שנות זוגיות, הרשת מיהרה להגיב במילים צפויות: רומנטי, מרגש, מאוחר, מפתיע. אבל בעיניי, זה לא סיפור על גיל. זה סיפור על עיתוי - ועל אומץ. אנחנו חיים בחברה שמודדת זוגיות לפי לוחות זמנים; מתחתנים עד גיל מסוים. מביאים ילדים עד גיל אחר - ואם לא, משהו כביכול התפספס.
הנישואים של גאון מערערים את הסרגל הזה. הם מזכירים לנו שזוגיות איננה מרוץ אלא בחירה - וכמו כל בחירה טובה, היא נעשית כשבשלים אליה, לא כשמצפים ממך. נישואים בגיל מאוחר אינם פיצוי על מה שלא היה, לעיתים קרובות הם תוצאה של הבנה עמוקה יותר של החיים. אחרי שחווים אהבה, אכזבה, אובדן, קריירה, ילדים, הצלחות ונפילות, כבר לא מתחתנים כדי להוכיח משהו. מתחתנים כדי לשמור על משהו.
וזו נקודה חשובה. יש חתונות שנולדות מהתרגשות של התחלה - ויש חתונות שנולדות מרצון לייצר ביטחון, יציבות ודאגה אמיתית לבן או לבת הזוג. דווקא מהמקום הבוגר של אהבה מגיע גם הרצון להסדיר. לא כי לא מאמינים, אלא כי כן - כן מאמינים בקשר ולכן רוצים להגן עליו. כן מאמינים באדם שמולך ולכן לא משאירים דברים פתוחים לאי ודאות.
במובן הזה, אין הבדל מהותי בין נישואים בגיל 30 לנישואים בגיל 86. השאלה איננה מתי, אלא למה: אם הסיבה היא לחץ, פחד להישאר לבד או רצון לעמוד בציפיות, זו זוגיות שמתחילה ממקום חסר. אבל אם הסיבה היא בחירה מודעת, שקטה ואחראית, זו זוגיות שמתחילה ממקום גדול.
החברה הישראלית אוהבת סיפורי אהבה מהירים: חתונה, ילדים, משכנתא, ומהר - אבל לפעמים דווקא ההאטה היא הסימן לבריאות. היכולת לחיות יחד שנים, ורק אז לבחור למסד את הקשר, מעידה על ביטחון פנימי. על שקט. על קשר שלא צריך רעש כדי להתקיים. ואולי זה הפאנץ האמיתי של הסיפור הזה: אהבה בוגרת לא נמדדת בגיל, ולא בכותרות. היא נמדדת ביכולת לבחור זה בזה מתוך חופש, אחריות ורצון להיטיב. לפעמים, רק אחרי חיים שלמים, אנחנו יודעים באמת מה זה אומר.
