הווידוי האמיץ של קרן פלס על מערכת היחסים המורכבת שלה עם הגוף והמשקל הצליח לגעת בעצב חשוף. בראיון לפודקאסט "הסלון של יסמין" עם יסמין לוקץ', סיפרה פלס בכנות על המחיר הנפשי שגבתה ממנה החשיפה הציבורית המתמשכת, ועל תקופות שבהן, לדבריה, עלתה במשקל בכוונה - כתגובה ללחצים, לציפיות ולחוסר היכולת של הסביבה "להכיל גודל". לדבריה, לא מדובר בבחירה בריאה, אלא במנגנון תגובה: ניסיון לבלום את הדרישה הבלתי פוסקת להיות מדויקת, מצומצמת, נשלטת.
הדברים של פלס עוררו שיח רחב, לא רק סביב עולם הבידור, אלא סביב המחיר הרגשי של הצלחה בכלל. מי שמבקשת להתבונן בדברים דרך פריזמה מקצועית היא מזית רפמן נדב, מטפלת רגשית, שמסבירה כי במקרים רבים הגוף הוא הראשון להגיב למצוקה.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
מזית רפמן נדב, מטפלת רגשית:
הראיון של קרן פלס פתח שיח אמיץ על המחיר האמיתי של פרסום והצלחה, לא מחיר כלכלי, אלא מחיר נפשי. היא דיברה על עלייה במשקל כתוצאה מהלחץ, מהציפיות, מהעומס שמגיע עם להיות כל הזמן נוכחת, נבחנת, מצולמת. זו לא אמירה שולית, זו אמירה על גוף שמגיב למציאות רגשית.
בעולם הפרסום, התדמית הופכת כמעט לזהות. את לא רק יוצרת, לא רק אשת מקצוע, את מוצר. כל תמונה, כל הופעה, כל פריים נמדדים. עולם שחי מאלגוריתמים, קליקים ושיח בלתי פוסק, לא משאיר הרבה מקום לנשימה. יש בו דרישה תמידית להיות מדויקת, חדה, מושכת, רלוונטית, וגם יציבה רגשית, כאילו אין מחיר לעמידה הבלתי נגמרת בחזית. בתוך הלחץ הזה, הגוף לעיתים הופך לשדה הקרב.
כמטפלת רגשית, וכאישה שחוותה את זה על בשרה, אני יודעת לומר בוודאות - משקל כמעט אף פעם לא מתחיל באוכל, הוא מתחיל בנפש. בלחץ, בביקורת, בצורך לרצות, בחרדה, בכאב שלא מקבל מקום. הגוף פשוט עושה את מה שהנפש לא מצליחה להגיד בקול.
זה לא עניין של אופי, זה לא עניין של משמעות - זה מנגון הישרדות
אני הייתי בצד השני של הסקאלה. חייתי בעולם האופנה, גרתי בארצות הברית, במקום שבו הגוף הוא כרטיס כניסה, ושם איבדתי שליטה. לא דרך השמנה, אלא דרך בולימיה, רק 2 קילו לרדת ניסיון נואש לעמוד בסטנדרט, להיות מספיק, להיעלם לתוך אידיאל שלא משאיר מקום לאדם עצמו. אותו שורש, תגובה אחרת.
וזו הנקודה שחשוב לומר בקול ברור, כל אחת מגיבה אחרת לאותו לחץ. יש מי שמשמינה, יש מי שמרעיבה את עצמה, יש מי שנכנסת לאובססיה, יש מי שמאבדת חיבור לגוף לגמרי. זה לא עניין של אופי, ולא של משמעת - זה מנגנון הישרדות.
כשאישה מצליחה - מצופה ממנה להכיל הכל
העולם אוהב לדבר על גוף במונחים חיצוניים, על משקל, על מידה, על איך זה נראה בתמונה. אבל מאחורי כל שינוי בגוף יש סיפור רגשי. לפעמים של עומס, לפעמים של בדידות, לפעמים של פחד לא לאבד מקום. כשאישה מצליחה, מצופה ממנה להכיל הכל: קריירה, נראות, יציבות, בלי להיסדק. והגוף, כמו תמיד, מסרב לשתף פעולה עם ההעמדת פנים.
השיח שקרן פלס פתחה חשוב, כי הוא מזכיר לנו שהצלחה לא מחסנת מפגיעות, ושהגוף הוא לא אויב, הוא שליח. מי שמקשיבה לו בזמן, יכולה לעצור לפני הקצה. מי שלא, תמצא את עצמה בקצה כזה או אחר.
