חשבתם ששוש פוליאקוב, האמא, הפה הגדול ואחת מכוכבות סדרת הדוקו־ריאליטי ״הפוליאקובים", תישאר שקטה אחרי "סערת השמנות" שעוררה בתה יעל פוליאקוב? ליאורה הייתה משוכנעת שלא, וצדקה כמובן.
הסערה התעוררה לאחר שפוליאקוב הבת יצאה בפודקאסט נגד נשים מלאות "שמעצימות את עצמן ברשת" וכינתה אותן "פרות שמנצלות את השומן של עצמן בשביל פידבקים".
שלום לשוש פוליאקוב, מה שלומך?
״בסדר״.
אני רוצה לדעת מה ההתייחסות שלך לגבי הסערה שהתחוללה לאחר האמירות של יעל.
״אני נורא מבקשת ממך לא לשאול אותי״.
למה?
״כי זו בתי והפה שלה. ואני לא מעוניינת להשתתף בזה״.
רגע, אבל את כאילו בעד שמנות או נגד שמנות?
״אני לא בעד ואני לא נגד. אלה שהולכות ומדגמנות, אז כמובן שזה מעורר בי קבס, כן. מה אומר לך״.
זהו?
״לא, אבל היא דיברה על השמנות המדגמנות. ככה היא דיברה, ככה אני שמעתי״.
דווקא תמיד את נוטה להעביר עליה ביקורת, אז הפעם את מגינה עליה?
״אני, אני. עזבי, אני לא רוצה לדבר באמת״.
אבל אני שואלת ברמה העקרונית, יש לך בעיה עם שמנות?
״אני בעצמי הייתי שמנה איזה תקופה״.
ואיך רזית?
״לאט־לאט, אני יודעת, כן. כי בעלי פולי, כן, ואני טרפנו. טרפנו כמו מטומטמים בייגלעך, שהיינו קונים אותם ליד כלבו שלום, שם בלילה. כן. כשהוא יצא, מההצגות שלו, היינו נוסעים לשם, קונים ומביאים הביתה טרי. כן. וגם הילדים היו מתווספים אלינו, והיינו שמים חמאה והעלינו כמו פרות״.
מה, גם יעל הייתה שמנה?
״לא, היא לא הייתה. היא שמרה תמיד״.
אה, מעולה. אבל את בטח שומעת כל הזמן ששואלים מדוע הבת שלך דיברה ככה?
״כן, כן, שומעת בלי סוף, אבל אני לא מגיבה״.
את רוצה להגיד לי שלא אמרת לה כלום?
״אנחנו דיברנו על זה, אמרתי שהיא קצת הגזימה, איך שהיא אמרה. אבל היא אמרה, 'אבל אף אחד לא הבין אותי. אני אמרתי לא על סתם שמנות, אלא על אלה שמדגמנות ומוציאות את הכרס שלהן החוצה', והיא אמרה עוד משהו, אני לא יודעת״.
אבל תכלס, כאילו, את לא חושבת שיש מקום גם לשמנות לדגמן?
״לא״.
באמת?
״לא. את שמנה, תישארי בבית״.
מה?
"וואללה. אני הלכתי לתצוגת אופנה וראיתי איזה רזות שאני הרגשתי פרה, פרת משה רבנו, והיה לי רע מאוד עם זה״.
וחזרת הביתה ובטח אכלת, לא?
״לא לא, אבל זה היה פשוט כי הן היו כל כך יפות. אבל את יודעת, אני כבר לא צעירה, והעולם שייך לצעירים, שיעשו מה שהם רוצים״.
ואת חושבת שהפרנסה שלה תיפגע בעקבות מה שהיא אמרה?
״לא״.
באמת? הציבור מאוד גינה את מה שהיא עשתה.
״כן, זאת הייתה סערה, והיא תישכח. אוקיי? ואני מבקשת לך, אל תכתבי עליי, כי אני לא רוצה״.
הבנתי.
״זאת בקשה רצינית. אוקיי. אם את כותבת אני, אני הורגת אותך. טוב, תודה. ביי״.
