נדב ברנס, אחד הדיירים החדשים בעונת "האח הגדול" 2026, נכנס לבית עם שילוב של ערכים משפחתיים, אמונה דתית ואופי רגיש - לצד אזהרה קטנה שהוא בעצמו כבר מציב: “החשש הכי גדול שלי זה שייצא לי הטריפוליטאי שבי”. רגע לפני הכניסה לבית המצולם במדינה, ברנס - בן 35 מנתניה, נשוי ואב לשני ילדים - מספר על ההחלטה לעזוב את המשפחה לטובת ההרפתקה, על הגבולות שלא יחצה, ועל הדמות שהוא מקווה שהצופים יראו על המסך.
“כולם רוצים לזכות - מי שאומר אחרת לא אומר את האמת”
ברנס מגיע לתוכנית מתוך רצון להתמודד עם אתגר גדול, אבל גם מתוך שאיפה ברורה להגיע עד הסוף. “מה שהוביל אותי לשם בסוף, את יודעת, כמו כולם - מי שאומר אחרת זה לא נכון. כולם רוצים לזכות”, הוא אומר בכנות. לדבריו, עצם ההחלטה להיכנס לבית היא כבר צעד לא פשוט. “זה מאתגר, קודם כל. זה לא דבר פשוט לעזוב את החיים ולהיכנס למקום כזה”.
כששואלים אותו איזו דמות נראה ממנו בבית, ברנס מתאר שילוב מעניין בין משמעת לנפש רגישה. “אני מאמין שאני אהיה הסטרילי, אחד שאוהב ניקיון וסדר, ורגיש”, הוא מסביר. לדבריו, למרות המראה החיצוני הקשוח יותר, האופי שלו דווקא רך. “אני יותר אדם רגיש כזה. יש לי דמות חיצונית מאוד בלבוסטית וזה, אבל בפנים אני רך. בסוף אני אדם משפחתי”.
אהבת הסדר והניקיון עשויה גם ליצור חיכוכים בבית. “אני אוהב סדר וניקיון באזור שלי. אם זה לאחרים לא יפריע ולי זה יפריע בעין - אני ארים. אבל אם זה חוזר על עצמו פעם, פעמיים, שלוש, ואם זה לא יהיה בצורה יפה - אז יהיה גם בצורה לא יפה”.
“אשתי מדהימה - זה לא מובן מאליו”
מאחורי ההחלטה להיכנס לבית עומדת גם תמיכה משמעותית מהבית. “אשתי מדהימה. היא פרגנה מקסימום, וזה לא מובן מאליו. אני מעריך אותה בלי סוף על הדבר הזה”. אבל למרות התמיכה, הפרידה מהמשפחה לא קלה. “זו שאלה קשה. קשה לעזוב, יש געגועים. אני כבר מתגעגע אליהם”. ואכן כששואלים אותו למי יתגעגע הכי הרבה, התשובה ברורה: “לאשתי ולילדים”.
הכניסה לבית מגיעה בתקופה מורכבת במיוחד בישראל, וברנס מודע לכך. “זו תקופה לא קלה על המדינה שלנו”, הוא אומר. “אבל למדנו לחיות עם זה. גם אם המלחמה תיפסק - תמיד נהיה מדינה שחיה תחת מציאות ביטחונית. צריך להמשיך לחיות”.
לצד הרצון להציג דמות רגועה, ברנס מודה שיש גם צד אחר שעלול לצאת. “החשש הכי גדול שלי? שייצא לי הקוף. שייצא לי הטריפולי שבי”.
ומה זה אומר בפועל?
“אז אין לי מחסום בפה. ואז אני צריך להשתלט על זה”. למרות זאת, כשזה מגיע לעימותים בבית, הוא דווקא מתאר את עצמו כאדם שמעדיף לחשוב לפני שהוא מדבר. “אני מאלה שיהיה בצד, יחשוב, יאגור, ואז יגיד”.
אחד הערכים המרכזיים בחייו הוא שמירת שבת, והוא לא מתכוון לוותר עליו גם בתוך הבית. “זה ערך עליון אצלי. אני שומר שבת, לא אחלל שבת שם”. לדבריו, האמונה היא חלק מרכזי בזהות שלו. “אנשים לפעמים שופטים אותי כי אני אומר שאני דתי ואני לא הולך עם כיפה וציצית. אבל בשבילי להיות דתי זה להאמין בלב, לא רק מבחוץ”.
הקווים האדומים בבית
לברנס יש גבולות ברורים שהוא לא מתכוון לחצות. “לא לחלל שבת ולא לפתח איזושהי אינטימיות עם אישה אחרת - זה לא יקרה אצלי. אלה קווים אדומים”.
ואם יראה אחרים עושים זאת?
“אם זה שלהם - מה אכפת לי? זה שלהם”. עם זאת, יש גבול אחד שכן עלול להוציא אותו משלוותו. “מה שישבור לי את הכלים זה שמדברים על המשפחה שלי”. ולמרות הקושי, הוא נחוש להגיע רחוק. “אם הגעתי למצב שאני עוזב שני ילדים ואישה - אני הולך עד הסוף”.
ביומיום, החיים של ברנס נראים אחרת לגמרי מהמציאות של תוכנית ריאליטי. “אני קם בבוקר, מניח תפילין, מצחצח שיניים, מתפלל, נותן נשיקות לילדים, עוזר לליזי להכין את האוכל של הבוקר ויוצא לעבודה”. ברנס הוא בעל עסק עצמאי בתחום עבודות החוץ. “יש לי עסק לפיתוחי חוץ - עיצוב גינות, מרפסות, פרגולות, גדרות ושערים. בזה אנחנו מתעסקים”.
כששואלים אותו איך לדעתו יתפס בעיני הצופים, ברנס מקווה שיראו את מי שהוא באמת. “אני מאמין שאני אתפס הסטרילי והרגיש. המצחיק, האהוב. אני מקווה שזה מה שיהיה - שאני אביא את עצמי”.
בסיום הראיון הוא מסכם את עצמו בשלוש מילים פשוטות: “אני אדם מצחיק, אדם שמח - והדבר הגדול שמסכם אותי זה האמונה. זה מה שמחזק אותי, וזה מה שאני אביא איתי לבית”.
