השבוע נערכו הפגנות חרדים ברחבי הארץ נגד סוגיית הגיוס, במהלכן נחסמו כבישים ונוצרו עומסי תנועה כבדים. על רקע זה, כוכבת הרשת ומשפיענית האוכל שירי עמית, אחותה הבכורה של דניאל עמית, שיתפה ביממה האחרונה סיפור אישי שעורר תגובות רבות ברשתות החברתיות. לדבריה, בנה, לוחם בגבעתי, נענש יחד עם שני חבריו ליחידה לאחר שאיחרו לחזור לבסיס בכחצי שעה - איחור שלטענתה נגרם בעקבות חסימות הכבישים במהלך ההפגנות.
לדבריה של עמית, שלושת הלוחמים וביניהם בנה, קיבלו אישור מלא מהמפקדים לצאת מהבסיס כדי להשתתף באזכרה של לוחם גבעתי שנפל בקרבות. החיילים הגיעו לבית העלמין בפתח תקווה עוד לפני בני המשפחה, לאחר שיצאו מוקדם במיוחד כדי להספיק לחזור בזמן לבסיס. במהלך האזכרה הם ישבו עם המשפחה השכולה, שוחחו איתה וחלקו כבוד לחברם הלוחם שנפל.
אלא שבדרך חזרה לבסיס נקלעו השלושה לפקקי ענק שנגרמו בעקבות הפגנה גדולה, שכללה כאמור חסימת כבישים. בעקבות העומסים הכבדים, החיילים איחרו בכחצי שעה לבסיס. לטענת עמית, למרות הנסיבות החריגות, עם הגעתם לבסיס החליט המפקד להטיל עליהם עונש ריתוק. "הם הגיעו לבית העלמין באיחור - אבל לפני שהמשפחה הגיעה, כי כולם נתקעו בפקקים האלה. בתמורה הם נשפטו וקיבלו 21 ימי ריתוק על האיחור הזה", אמרה.
ברשתות החברתיות הביעה עמית זעם רב על ההחלטה ושאלה: "מה ציפיתם שהם יעשו? שהם ידרסו את מפגיני 'נמות ולא נתגייס'? שהם ירססו אותם? שיעופו ברחפנים? איך בדיוק הם היו אמורים להגיע בזמן?". הפוסט, הפך לוויראלי ומעורר דיון סוער על היחס ללוחמים, שיקול הדעת הפיקודי והשלכות מחאות החסימות על חיי האזרחים והחיילים.
תגובת דובר צה״ל: "צה"ל מייחס חשיבות רבה לכיבוד זכר הנופלים ולהשתתפות מפקדים וחיילים באזכרות. החיילים הוצאו יום קודם על מנת להשתתף באזכרה בנוסף להנחיות ברורות על מנת להבטיח הגעה בזמן. בפועל, החיילים בחרו לצאת בשעה שאינה תואמת את ההנחיות ולא עמדו בזמנים. יודגש כי חיילים נוספים שנשלחו לאותה אזכרה הגיעו בזמן. לאחר בחינת האירוע ננקטו צעדים משמעתיים בהתאם לפקודות. צה״ל לא יקבל התנהלות שלא עומדת בסטנדרט המצופה, ובפרט כשמדובר בכיבוד זכר הנופלים ומשפחותיהם. החיילים שוחררו מהבסיס יממה לפני הטקס בבית העלמין, אך בכל זאת החליטו לצאת מביתם כ-45 דקות לפני הטקס ובכך איחרו בשעה לטקס. החלל אינו חבר שלהם, אלא חלל משנת 1994 ומשפחתו התלוננה על הזלזול והאיחור שלהם לטקס של יקירם".
