לאה שנירר הגיעה לאירוע "שבועות מדור לדור" של תנובה יחד עם בתה החורגת הדס, בתו של בעלה צחי, ופתחה צוהר לקשר המשפחתי הקרוב והמרגש שנבנה ביניהן לאורך השנים. בריאיון באירוע, שנערך סביב מסורת, אוכל וזיכרונות משפחתיים, שנירר סיפרה כי היא לא ניסתה מעולם להחליף את אמה של הדס, שהלכה לעולמה כשהדס ואחותה היו צעירות, אבל הצליחה לבנות איתה קשר עמוק משלה: "אני לא אמא, אבל קשר באמת הכי קרוב לבת. זה קשר של משפחה, קשר של בית".
לדבריה, המקום שחיבר ביניהן יותר מכל היה דווקא המטבח - שם נרקם הקשר דרך בישולים, צחוקים, ניסיונות שלא תמיד הצליחו והרבה אוכל של בית. "המטבח הוא המקום שאיחד אותנו", סיפרה שנירר והוסיפה כי מהקשר עם הבנות של צחי היא למדה ש"בית הוא מאחד בין כולם". לרגל שבועות, היא דיברה גם על המשמעות של החג עבורה, על עוגת הגבינה שעוברת אצלם מדור לדור, ועל המסר המשפחתי שהיא מבקשת להעביר לילדים: "בית זה הדבר הכי חשוב, ושולחן השבת ושולחן החג זה הדבר הכי חשוב".
איך את מגדירה את הקשר ביניכן?
"אני לא אמא, אבל קשר באמת הכי קרוב לבת. זה קשר של משפחה, זה קשר שאי אפשר לבטא אותו באמת במילים. זה, אתה יודע, באמת, זה קשר של בית".
יש איזה זיכרון משפחתי ביחד שאתן זוכרות.
"אני חושבת שהמטבח הוא המקום שאיחד אותנו, וזה לא היה פשוט, כי הדס ואחותה באמת איבדו את אמא שלהן, שהייתה מאוד צעירה והן היו מאוד צעירות - ואני לא באתי אף פעם להחליף, כי אמא יש אחת בחיים. אבל ברגע שזכיתי להכיר אותה וצחי, בעלי, הכיר לי אותה, אז המטבח זה היה המקום ששם באמת זה חימם את הקשר ובעצם חיזק את הקשר. בישלנו ביחד וצחקנו כשלא הצליח לנו, ואכלנו את הקוטג' עם הבייגלה, והכל היה באמת סביב הרבה אוכל".
אנחנו רואים שמדברים על משפחות מורכבות, אבל פחות על הרגעים היפים שבהן. מה למדת מהקשר עם הבנות של צחי?
"למדתי מהקשר עם הבנות של צחי, שבית הוא מאחד בין כולם. הבית, המטבח והאוכל - זה הביחד, והביחד תמיד מחזק ותמיד משכיח את הרגעים הפחות נעימים, והביחד הוא תמיד מנצח".
הבאת לעולם את התאומים רפאל ומיה, בגיל 48 וחצי.
"יש לי שניים גדולים. יש לי דוד ויונתן, יש לי ילדים גדולים, הם לא הילדים היחידים".
מה האימהות המאוחרת לימדה אותך?
"שאין גבול ואין גיל לאמא. אם הייתי יכולה כמו שרה אימנו עוד ללדת, עכשיו הייתי יולדת".
איך חג השבועות נראה אצלכם בבית?
"חג השבועות זה הזיכרונות הכי טובים שהיו לי. זה גאווה בארץ ישראל, זה חג חחול לבן, זה חג של חקלאות ישראלית, זה חג של ארץ זבת חלב ודבש. אין כמו שבועות".
יש איזו מנה ככה קבועה או איזושהי מסורת שאף אחד לא מוותר עליה?
"ברור, האוכל זה לזניה - והעוגה זה עוגת גבינה".
מה המאכל שהכי מחזיר אותך לילדות או לבית של ההורים?
"עוגת גבינה. עוגת גבינה תמיד מחזיר לילדות, כי זה מתכון שאנחנו מעבירים לדור לדור, בירושה, אין, פשוט מתכון מנצח".
את מרגישה שאת מעבירה לילדים שלך איזו מסורת מסוימת שקיבלת מהבית?
"כן, אני רוצה להעביר לילדים שבית זה הדבר הכי חשוב. בית זה הדבר, ושולחן השבת ושולחן החג זה הדבר הכי חשוב".
איזה שיעור משפחתי הכי חשוב להעביר לדור הבא?
"ביחד, כי ביחד זה הכי חשוב".
