היא ייצגה אותנו בכבוד באירוויזיון, שרפה את במת הפסטיגל עם הסינגל שניצח בתחרות השירים יחד עם שחר טבוך, קטפה קמפיינים נחשקים, והשבוע היא מסמנת עוד וי ענק ובינלאומי בקריירה: עדן גולן נבחרה על ידי דיסני העולמית לבצע את שיר הסיום הרשמי בגרסה העברית של סרט הלייב-אקשן המצופה "מואנה" (שיעלה לאקרנים ב-8.7). תפסנו אותה באולפני ההקלטות לשיחה צפופה על ההתרגשות מדיסני, הדייט-נייט המושלם שלה הרחק מהמצלמות, והאמת מאחורי ה"פור" שיש לה בסטודיו של "רוקדים עם כוכבים".

היי עדן, איך התחושות להיות בסטודיו?
"אז היום אנחנו נמצאים באולפני דיבוב, להקליט את שיר הסיום של 'מואנה' - הלייב אקשן החדש. זה מטורף שאני חלק מזה, פשוט מהמם".

איך הייתה התגובה הראשונית שלך כשקיבלת את הטלפון מדיסני העולמית שבישר לך שאת זו שנבחרה?
"וואו, זה היה ממש מרגש. כאילו, לא חיכיתי לדבר כזה. אבל להיות חלק מדיסני, מסרט כל כך כל כך גדול שלהם ולעשות את שיר הסיום... זו פשוט זכות ענקית שאני חלק מזה".

אחרי שכבשת את במת האירוויזיון, הפסטיגל, מותגי אופנה וטיפוח, ועכשיו גם את דיסני - מה היעד הבא? הוליווד מחכה לך?
"וואו, יש עוד המון יעדים! בעזרת השם, כשזה יגיע אתם תדעו, נגיד ככה (מחייכת). אבל יש המון, בא לי הכל. אני רעבה".

עברת דרך ארוכה מהסינגלים הראשונים באנגלית ועד הלהיטים בעברית. מה הסגנון שבאמת הכי קרוב ללבך היום? פופ, בלדות?
"מוזיקה. הייתי שמה את זה פשוט ככה. אין משהו ספציפי. ברגע ששיר נוגע בלב, או שכיף לרקוד אותו, או שהוא נתקע בראש ומשהו בו תופס - זה העיקר. מוזיקה היא שפה בינלאומית שתופסת על רגש. אין משהו ספציפי שאני אוהבת, אני פשוט אוהבת מוזיקה טובה, אוהבת ליצור ואוהבת לשיר".

מאז ינואר 2025 את מתחזקת זוגיות מתחת לרדאר. איך מצליחים לשמור על פרטיות כשאת אחת הנשים הכי מבוקשות ומזוהות בישראל?
"אז בדיוק בגלל זה אני שומרת את זה ככה, מתחת לרדאר. כל החיים שלי הם בסוף מול המצלמה ופה בשביל כולם, ותמיד גם אמרתי שברגע שתהיה לי זוגיות, אני ארצה להשאיר את החלק הקטן והכל כך חשוב הזה בשבילי. וגם, אני מכבדת אותו וטוב לנו ככה. מסתדרים בסוף. אם רוצים - מסתדרים עם הכל".

את גרה בתל אביב, רוקדת בפריים טיים, מנהלת קריירה בינלאומית. איך נראה הדייט-נייט המושלם שלכם בתוך כל הטירוף הזה?
"בבית! (צוחקת). בבית, להיכנס מוקדם למיטה, לסגור עיניים ולישון. לא, אבל אם באמת... לא יודעת, זה או זה או חוף הים. ים! אני ממש אוהבת את הים ואין לי זמן אליו, אבל זה דייט מושלם: ים, עם יין ואבטיח".

את משתתפת בעונה הנוכחית של "רוקדים עם כוכבים". בגלל הרקע שלך בהתעמלות אמנותית בילדות, הרגשת שיש לך פור על פני שאר המתמודדים, או שהסטודיו של "רוקדים" זה עולם אחר לגמרי?
"לא. קודם כל, אני לא מרגישה שיש לי רקע של התעמלות ברמה כזו, לא הגעתי אפילו קרוב למה שנגיד לינוי אשרם עשתה, כן? הייתי בהתעמלות עד גיל שמונה-תשע וזהו. היום אני בת 22, שנים על שנים שלא עשיתי שום דבר. כן, תחזקתי את הגמישות שלי בעצמי בבית, אבל לא באמת רקדתי, לא לקחתי שיעורי ריקוד. הייתי פה ושם בסדנאות, ובעיקר מה שאני יודעת זה מהניסיון שלי על במות ומהקליפים שעשיתי. אז כן, יש לי ניסיון מול מצלמה וניסיון הופעה, אבל בחיים לא רקדתי סלונים. זה משהו חדש לגמרי בשבילי כמו שלכל אחד אחר, ואני קורעת את התחת בשביל להצליח".

כמה שעות ביום את באמת מבלה בסטודיו לריקודים, ואיך הרגליים שורדות את זה?
"המון, המון, המון! האמת שב'רוקדים' הם ממש קשוחים עם השעות - הם נותנים איקס שעות וכאילו אסור יותר מזה, גם כדי שיהיה שוויון וגם כדי שלא נפצע. ועדיין, זה לא אומר שלא נפצעים. הרגליים כואבות, כל הגוף כואב. זה חלק מהמסע הזה ואתה לומד פשוט לחיות עם הכאב הזה, ומנסה לטפל כמה שאפשר ברגע המנוחה הפצפוני שיש".

שילמת מחירים לא פשוטים בדרך. שיתפת בעבר על תקופות מורכבות בחו"ל, על הצורך 'להתחפש' והתמודדויות מורכבות. האם העשייה האינטנסיבית הזו בארץ עכשיו - הפסטיגל, 'רוקדים', ועכשיו דיסני - היא בעצם הדרך שלך לריפוי?
"אני חושבת שהעשייה והמוזיקה הן תמיד המקום הבטוח שלי. כשאני על הבמה, או באולפן, או עכשיו כשאני נכנסת לנעליים של פרויקט ענק כמו דיסני - אני פשוט מתרכזת ביצירה ובלעשות טוב. זה נותן המון כוח. המסע הזה מורכב, והכאבים בסטודיו או העבודה הקשה הם כלום לעומת הזכות לעשות את מה שאני אוהבת כאן בבית, מול הקהל שמחבק אותי".

בין הפציעות והכאבים בסטודיו הריקודים לבין הניסיונות לשמור על שפיות ופרטיות בתוך זוגיות הרחק מאור הזרקורים, גולן מוכיחה פעם אחר פעם שהיא קורצה מחומר של כוכבות בינלאומית. עם רעב שלא נגמר, עבודה קשה ואפס מניירות, נראה שהתחנה הנוכחית באולפני דיסני היא רק פרומו קטן ליעדים הבאים שעוד מחכים לה מעבר לים. אנחנו כבר הכנו את הפופקורן ל-8 ביולי, וממשיכים לעקוב מקרוב אחרי הנסיכה המקומית בדרך לפסגה הבאה.