יריב אגוזי, שהשתתף השבוע ב"בואו לאכול איתי", מוכר לצופים גם מ"הלירד המארח" שחוגג ארבע שנים, ומהפודקאסט “שחיטה גאה", שממשיך לצבור קהל. אלא שלצד ההצלחה, אגוזי ממשיך לעורר מחלוקות בתוך הקהילה הגאה. בריאיון לליאורה הוא מסביר למה הוא לא חושש לשלם מחיר על הדעות שלו, למה הבדידות היא בעיניו המגיפה האמיתית, בפרט בקהילה הלהט"בית, ומדוע הוא מסרב להתיישר לפי הקונצנזוס.

יריב, מה מכל הפעילות שלך בעיקר מייצג אותך?
“אני סוג של שלם ששווה יותר מסך חלקיו. אם ‘שחיטה גאה' הוא הפה שלי - המקום שבו אני אומר הכל בלי פילטרים - אז ‘הלירד המארח' הוא הלב והנשמה שלי. שם אני מחבר בין אנשים ובונה קהילה".


ואם כבר קהילה, אתה לא פעם מעורר מחלוקת בקהילה הגאה. יש לך קווים אדומים?
“כן, אני אחת הדמויות השנויות במחלוקת בקהילה. לעולם לא אצדיק אאוטינג, וגם לא אתמוך במה שאני רואה כפרוגרסיביות קיצונית. לא כל ביקורת על הקהילה היא ביקורת נגד הקהילה".

לא חששת גם לבקר את הקהילה מבפנים.
“אני מאמין שאחת השליחויות שלי היא להשמיע גם דעות לא פופולריות. אני משלם על זה מחיר, אבל עושה את זה בשמחה. הרבה גייז מזדהים עם מה שאני אומר, אבל חוששים לדבר. אם אני משלם את המחיר גם בשבילם - מבחינתי זה שווה".

למה אתה כל כך שנוי במחלוקת?
“אני כותב בצורה חדה, ישירה, עם הרבה ציניות ודימויים ציוריים, ולא עושה הנחות. זה נתפס לפעמים כאגרסיבי, אבל מבחינתי עדיף לעורר דיון אמיתי מאשר לכתוב דברים שכולם מסכימים איתם".



מהו האתגר הגדול ביותר של הקהילה כיום?
“יש סמים ויש התמכרות לאפליקציות, אבל בעיניי המגיפה האמיתית היא הבדידות. אני חי עם בדידות כבר יותר משמונה שנים. אני לא לבד - אני מוקף אנשים כל היום - אבל אני מאוד בודד. בדידות היא חוסר שייכות. זו גם הסיבה שהקמתי את ‘הלירד המארח'".

עד כמה הסיפורים שאתה כותב הם בעצם הסיפור האישי שלך?
“כל מה שאני כותב הוא מהחיים שלי. אלה לא סיפורי בדיה. הכתיבה היא הדרך שלי להתמודד עם כאב, תסכול ובדידות. אני לא כותב כי אני רוצה - אני כותב כי אני חייב. אלה החיים שלי, על הטוב, על הרע ועל המכוער".

צפית כבר בעצמך ב"בואו לאכול איתי"? אתה מרוצה מהאופן שבו אתה מוצג על המסך?
“עוד לא צפיתי בכל הפרקים, ואני מקווה שישדרו גם את הרגעים הטובים שלי. מראש ידעתי שפחות מחמישה אחוזים ממה שאמרתי ייכנסו לשידור, וכל השאר יישאר על רצפת חדר העריכה. מצד שני, אני חושב שב'בואו לאכול איתי' אין עריכה מגמתית כמו בריאליטי אחרים. זו גם הסיבה שלמרות שפנו אליי פעמיים להשתתף ב'האח הגדול', סירבתי בתוקף. עם דמות כמוני, עריכה מגמתית יכולה בקלות להפוך אותי לדמון ולגרום לי נזק אמיתי. לא הייתי מוכן לקחת את הסיכון הזה".

הופתעת לגלות שהפודקאסט “שחיטה גאה" מושך גם הרבה סטרייטים?
“מאוד הופתעתי לגלות כמה סטרייטים צופים ב'שחיטה גאה', ובמיוחד כמה נשים. בכל זאת, מדובר בפודקאסט נשכני, ולעיתים גם ישיר ובוטה, שעוסק בקהילה הגאה. אבל האורחים שלי ואני מעלים הרבה מאוד נושאים שמסקרנים גם סטרייטים, וזו עבורם גם הצצה לעולם של גייז שלא תמיד יש להם איך להציץ לתוכו ביומיום".