אחרי שורת דיווחים וסערה תקשורתית סביב טשטוש פניהן של המעורבות בפרשת "המזוודות הוורודות" בסדרת הדוקו החדשה של yes, לי פוני החליטה שהגיע הזמן להשמיע את הקול שלה. בטקסט ארוך, כואב ואישי שהעלתה לרשתות החברתיות, פוני התייחסה היום (רביעי) להחלטה להתרחק מהמצלמות, לטשטוש פניה, ועל לקיחת האחריות המלאה על מעשיה בעבר ופנתה ישירות לטוקבקיסטים ולציבור.
בפוסט מאוד ארוך בעמוד האינסטגרם שלה, כתבה: "אז כן, אני לי פוני, ואני חלק מפרשת המזוודות הוורודות. לקח לי לא מעט זמן להחליט אם לכתוב את הפוסט הזה. הוא לא נועד לספר את כל סיפור החיים שלי, ולא את טראומות העבר שלי. הפוסט הזה נועד בעיקר לשפוך קצת אור.
"הרבה שואלים אותי למה בחרתי לא להשתתף בסדרה. יש לכך המון סיבות. אחת מהן היא שאני מעדיפה לשמור על החיים הפרטיים שלי", הסבירה. "מעולם לא שאפתי להיות מוכרת בגלל מה שקרה, ואני גם מאמינה שלכל אחת יש את הדרך שלה להתמודד, ואין דרך אחת שהיא נכונה יותר מאחרת. אני גם מרגישה שהסיפור שלי כבר קרה. היום אני בוחרת להשקיע את האנרגיה שלי בחיים שאני בונה, במשפחה שלי, ובאדם שאני ממשיכה להיות בכל יום מחדש.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
"אנשים שלא חוו תקופות של בלבול עמוק, מצוקה נפשית וחוסר שפיות לפעמים מתקשים להבין איך אפשר להגיע להחלטות כל כך הרסניות. בדיעבד אני יודעת שהמעשה שעשיתי לא נבע מרוע, אלא ממקום עמוק יותר של חיפוש, של רצון להשתייך, לקבל אישור ולהרגיש שרואים אותי. אבל חשוב לי לומר בצורה ברורה ההבנה הזו לא מוחקת את האחריות שלי. אני בחרתי לעשות את מה שעשיתי, ואני מצטערת על כך מעומק הלב.
"אני לא גאה בעבר שלי, אבל אני גם לא מתביישת במי שאני היום ומודה לבורא עולם על האישה שהפכתי להיות בזכות זה. בזכות כל מה שעברתי למדתי להעריך דברים שפעם היו מובנים מאליהם. ממצב שבו לא באמת רציתי לחיות, לא ידעתי להרגיש ולא הערכתי את מה שיש לי, הפכתי לאישה שמבינה שהחיים והחופש הם המתנה הכי גדולה שאפשר לקבל. היום אני קמה בכל בוקר עם הכרת תודה לאמא שלי, לאבא שלי ולאחים המדהימים שלי, לחברות והסביבה שלי, ולכל מי שלא ויתר עליי. ובעיקר אני גאה בעצמי שלא ויתרתי על עצמי, וכל יום נלחמת להיות הגרסה הכי טובה של עצמי".
עוד הוסיפה: "מהרגע הראשון בחרתי לקבל אחריות. לא חיפשתי אשמים, ולא ראיתי בעצמי קורבן. האמונה שלי נתנה לי כוח לעבור את הדרך הזאת ולהמשיך קדימה. היום אני מסתכלת לאחור ומבינה שגם מתוך המקום הכי חשוך אפשר לצמוח, אם בוחרים לעשות את העבודה ולהשתנות.
"אני מאמינה שכל בן אדם בעולם - בין אם זה מפורסם או לא, אישה או גבר, מבוגר או ילד - אין בן אדם בעולם שיודע שרושמים עליו משהו ולא קורא את התגובות. וגם אני קוראת תגובות, יש תגובות שמכאיבות ויש תגובות שמחזקות.
"אנחנו חיים בדור של ילדים ללא גבולות ופוסט-טראומתיים. המקרה שקרה לי - בחורה מבית נורמטיבי לחלוטין - יכול לקרות בכל בית. זאת הייתה יכולה להיות הבת שלך, אחותך או אחיך.
"אני לא מנסה לחנך אף אדם. אני רוצה להאמין שבתור העם הכי מדהים בעולם נדע ללמוד לקבל את האחר, שנחיה בחמלה ובנתינה הדדית ונזכור שלכל בן אדם מגיעה הזדמנות שנייה להיות בן אדם טוב יותר, ושנזכור שכל דבר שקורה בחיינו הוא לטובה. אני לא מבקשת שיצדיקו אותי, ולא מבקשת שישכחו את מה שהיה, אני רק מקווה שאנשים יוכלו לראות מעבר.
לסיום שיתפה: "והכי חשוב, אני כותבת את הפוסט הזה בשביל אותם אנשים שמרגישים קצת אבודים בחיים, שום דבר בעולם לא שווה את החופש שלכם. את החופש לחבק את האנשים שאתם אוהבים, את היכולת ללכת לים וסתם להסתכל על השקיעה או פשוט לחיות את החיים. שום רעל שתכניסו לגוף שלכם לא יעשה אתכם יותר מאושרים. ואם אתם מרגישים קצת אבודים תבקשו עזרה, זו לא חולשה, זו אחת ההחלטות הכי אמיצות שאפשר לקבל. אני מאמינה שלכל אדם מגיעה האפשרות להשתנות. אני לא יכולה לשנות את העבר שלי, אבל אני יכולה לבחור בכל יום מחדש איזה אדם אהיה בעתיד".
