פולה בן־גוריון | 1892־1968
פולה בן־גוריון הייתה אחת הדמויות הדומיננטיות בחייו של דוד בן־גוריון. בתקופת הצנע נקשר שמה לסיפורים על השגת מוצרים ומצרכים שלא היו זמינים לכלל הציבור. אחד הסיפורים שנשמרו לאורך השנים קשור למלון גלי כנרת בטבריה ולפריטים שלקחה משם. לפי הסיפור, בן־גוריון נאלץ להתערב כדי לסיים את הפרשה במינימום שערורייה. במכתביו של טדי קולק לדיפלומטים מופיעות בקשות שנגעו לצרכיה של פולה, בין היתר בקשה משנת 1959 לשני דליים להחזקת קוביות קרח. בכל הנוגע לרומנים של בעלה, פולה עצמה ידעה להסתפק במועט: היא הייתה מודעת לנשים האחרות בחייו של בן־גוריון, ובהן ריטה קייזר ורגע (רגינה) קלפהולץ, שאיתה אף שמרה על יחסים.
לאה רבין |1928־2000
במרץ 1977 נחשפה פרשת חשבון הדולרים של בני הזוג לאה ויצחק רבין, בעת שרבין שימש כשגריר ישראל בארה״ב. העיתונאי דן מרגלית הצליח לאתר את החשבון באמצעות הפקדת המחאה בסך 50 דולר, בטענה שהוא חייב כסף למשפחת רבין. בתחילה נמסר כי בחשבון היו כ־2,000 דולר, אך בהמשך התברר כי היו שני חשבונות ובהם סכומים גבוהים יותר. לאה רבין, אשתו של יצחק, הורשעה בבית המשפט המחוזי בת"א ונקנסה ב־250 אלף לירות. יצחק רבין קיבל קנס מנהלי והודיע על התפטרותו. ב־1988 פרסמה לאה את הספר האוטוביוגרפי "כל הזמן אשתו", ולאחר הירצחו של ראש הממשלה ב־1995, הקדישה את זמנה להנצחתו, ולא אחת אף התבטאה בנוגע לפוליטיקאים שהכריזו כי הם ממשיכי דרכו של יצחק. לאה רבין הייתה ממקימות אלו״ט וארגונים נוספים.
עליזה בגין | 1920־1982
עליזה בגין הייתה רעייתו האהובה ושותפתו לחיים של מנחם בגין. הקשר העמוק נבנה במשך עשרות שנים ובצל תקופות קשות של מחתרת ורדיפות. עליזה הייתה אישה צנועה מאוד, נמנעה מגינוני שררה ומחשיפה ציבורית, והייתה עבור בגין עוגן ומשענת. היא זכורה גם בתמונה המפורסמת של דוד רובינגר, שבה בגין עוזר לה לנעול את נעלה במטוס. כשנבחר לראשות הממשלה ב־1977 אמר עליה בגין את הפסוק מספר ירמיהו: "זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותייך, לכתך אחרי במדבר, בארץ לא זרועה". כשנודע לו על מותה כששהה בארצות הברית ב־1982, אמר בכאב: "למה עזבתי אותה?". מותה היה אחת הסיבות לפרישתו ולהסתגרותו בביתו עד פטירתו ב־1992.
סוזי אבן | 1921־2011
האחיות סוזי אבן ואורה הרצוג נולדו למשפחת אמב״ש, שהתגוררה במצרים. לימים, סוזי נישאה לאבא אבן והייתה שותפה לחייו הדיפלומטיים, ואילו אורה נישאה לחיים הרצוג, מי שכיהן כנשיא המדינה. אורה שירתה כקצינת מדע בהגנה ונפצעה באורח קשה בהפצצה על בניין הסוכנות היהודית בירושלים בשנת 1948. בשנת 1958 יזמה את חידון התנ״ך העולמי לכבוד עשור למדינה. היא גם זו שנתנה לבנה יצחק, נשיא המדינה, את הכינוי בוז׳י (בובה). כך הפכו שתי האחיות לחלק מההיסטוריה של מדינת ישראל.
גילה קצב | נולדה ב־1948
גילה קצב, לבית פרדני, עבדה במשך כ־03 שנה כפקידת בנק לאומי בקריית מלאכי. היא תמכה בבעלה, משה קצב, לאורך הקריירה הפוליטית שלו ולאחר שנבחר לתפקיד נשיא המדינה, אך לא נכחה בדיון שבו הורשע ונגזר דינו בשנת 2010. בשנת 2013, כאשר קצב כבר ריצה את עונשו בכלא מעשיהו, ניסחה בעצמה בקשת חנינה לנשיא שמעון פרס. בשנת 2001, כרעיית נשיא, נשאה נאום נגד אלימות כלפי נשים וקראה לנפגעות לשבור את השתיקה. בדיעבד היו מי שראו בכך אקט מעט אירוני.
