כתבת הרווחה של חדשות 12, מיכל פעילן, חשפה בפוסט אישי כי בתה הייתה בין 15 הפעוטות שנפגעו בגן ויצו בתל אביב. לצד תיאור ההתמודדות המשפחתית, שיתפה בהחלטתה לבקש חמלה עבור הגננת שנגדה הוגש כתב אישום ,עמדה שעוררה סערה, תגובות נאצה קשות נגד פעילן שהובילו להסרת הפוסט, בהמשך היא החזירה אותו.

פעילן סיפרה כי במהלך המלחמה הוזמנה למשטרה לצפות בתיעוד ממצלמות האבטחה בגן. כתב האישום נגד הגננת כלל הטחת תינוקות על מזרונים, משיכתם בידיים וברגליים, גרירתם על הרצפה וכיסוי ראשיהם בשמיכות תוך הצמדתם בכוח למזרונים, למרות בכיים והתנגדותם.

“כשצפיתי בתיעודים של הבת שלי במשטרה, מועברת ממקום למקום כאילו היא חפץ, כל מה שרציתי לעשות זה להיכנס לתוך הסרטון ולחבק אותה הכי חזק, לבקש ממנה סליחה”, כתבה.

למרות זאת, בדיון שנערך בערב פסח ביקשה פעילן מהשופטת לאפשר לגננת לצאת לביתה לחג. היא תיארה אותה כאישה בשנות השישים לחייה, אם חד־הורית לחייל, והסבירה כי להערכתה המעשים לא נבעו מרוע ואכזריות, אלא מתפיסה פסולה של ניהול הגן כמפעל שצריך לתפקד לפי לוח זמנים.

“האם אני חושבת שהגננת הזו צריכה לשבת בכלא? לא”, כתבה, והסבירה כי הייתה מעדיפה שתבצע עבודות למען החברה. עם זאת, הדגישה שאסור היה לה לעבוד כגננת. את עיקר כעסה הפנתה כלפי הנהלת הגן וויצו. לטענתה, הגוף שהבטיח פיקוח אפשר מחסור בכוח אדם וצוות שהיה עסוק בתפעול ובהישרדות במקום בצורכי הילדים.

פעילן סיפרה גם כי בתה חזרה בעבר מהגן עם סימן כחול ונפוח בראשה, והמשפחה פנתה למיון בשל חשד לסדק בגולגולת. לדבריה, כשביקשה לבדוק את המצלמות, נאמר לה כי הדבר מחייב הגשת תלונה במשטרה. בדיעבד, כתבה, הייתה מתעקשת על כך.

לאחר התגובות החריפות והסרת הפוסט, פרסמה פעילן התייחסות נוספת: “אפילו שאני כותבת פוסטים על ערוץ 14 מכונת הרעל מגיבה בצורה מתונה יותר מהטרלול שזה הביא איתו”.

“אין שום יכולת להחזיק מורכבות”, הוסיפה. “אנשים כבר לא מסוגלים לכתוב: אני לא מרגישה ככה, אני חולקת עלייך, אני חושבת אחרת”. לדבריה, התגובות פתחו בפניה זווית חשיבה חדשה: “אין יותר אפור, רק שחור ולבן”