עם ישראל חי, קיים וזוכר, והיום (רביעי), ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, אפילו יותר מתמיד. לצד כל תושבי המדינה - גם אלה בתעשיית הבידור המקומית מתייחדים עם זכר הנופלים בשירות המדינה, אלה שמתו בפיגועי טרור ומחזקים את בני משפחותיהם.
המפורסמים השונים בחרו להביע את תנחומיהם ולשתף בזיכרונות - באמצעות הרשתות החברתיות, זאת לצד תמונות של דגלי ישראל ואבוקות אש התמיד, בין כמה הקדשות אישיות ששיתפו זמרים, שחקנים, דוגמנים ואחרים.
דודו אהרון כתב "ביום הזיכרון הזה נפתחים הסכרים בעינינו ופורצות דמעותינו... בעל הרחמים, אנא צרור לנו ולמדינת ישראל את נשמותיהם של אותם גיבורים בצרור החיים", בעוד שהדוגמנית רוסלנה רודינה ציינה "נזכור תמיד!! בזכותכם אנחנו כאן". השחקן ישראל אטיאס, פרסם תמונה שלו עם דגל ישראל וכתב "במותם ציוו לנו את החיים. זה היום שהכי קשה לי בשנה. גומר אותי, שובר אותי. בתקווה לעתיד טוב יותר. יהי זכרם ברוך".
מיכל ינאי שיתפה קטע קצר שנכתב על ידי ארז שטרק ז"ל, שנהרג באסון המסוקים, לצד הכיתוב "אחד המצמררים...". עדי הימבלוי סיפרה ש"הלב נשבר", בעוד שהזמר אברהם טל שיתף את מילות השיר "פרי גנך". הכדורסלן גל מקל, שיתף תמונת אינסטגרם מהפרופיל של צה"ל עבור עוקביו בכל העולם, שבה ציין כי היום מתקיים יוזם הזיכרון לחללי צה"ל.
קרן פלס סיפרה כי זה "היום הכי עצוב. יום הזכרון לתמימות הקולקטיבית". זוכה "הישרדות" טילטיל שיתף תמונה מטקס זיכרון יחד עם ילדיו ושיתף "דגל ישראל בחצי התורן, הלב חצוי לשניים והכאב עדיין מורגש לכל אחד אשר מסר נפשו למען תקומת מדינת ישראל. #יזכור". קסניה טרנטול, כתבה "תודה לכל אלו שלחמו בשבילנו ושהגנו על אדמתנו... אנחנו תמיד נזכור את כל הגיבורים שלנו".
הזמר שי גבסו פרסם תמונה מטקס זיכרון לצד הכיתוב "מי שעבר את כל הלילה וראה אור יום הוא לא יניח שנשכח את ההולכים". הזמר עידן עמדי שיתף "הערב איני כותב כזמר, הערב אינני איש מוכר. הערב הייתי מעדיף לשבת בביתי או במקום בו אהיה רחוק מבני האדם, לא על במה ולא כחלק מתפקיד באיזשהו טקס, מכובדים אורחיו ככל שיהיו, הערב, הייתי מעדיף את בדידותי. ולא משום שהערב הזה הוא ערב עצוב, הוא עצוב לכולנו, דווקא משום שהוא מייאש אותי נורא. הוא מעלה בי מחשבות על כל אותם בני 18 שיתגייסו בשנה שתבוא עלינו. לאן אנחנו שולחים אותם ובחסות איזו מטרה. על איזה עם אנחנו מבקשים מהם להקריב את חייהם בעבורו".
"האם עסקנו במהלך השנה בניסיון להוריד מהם סיכונים, או שהתרגלנו כבר לספור את ההולכים. בערב זה יופיעו על המסכים חיילים שנפלו. הם יוצגו במדיהם, עטורי סיכות, אולי עם ציוד בדרך לפעילות כזו או אחרת. הייתי מעדיף לזכור אותם בצורה קצת שונה, כפי שהם משתקפים מעיני הוריהם, אולי מעיני בנות זוגם, המדמיינות אותם שלוים ומחייכים באיזה רגע קסום שכבר אבד. שלחנו אותם להילחם על אותם רגעים. כדי שנוכל אנחנו להמשיך לחוות אותם, להתרגש מהם ולעיתים לקחת את אותם רגעים כמובן מאליו", הסביר עמדי.
"מחר באותה שעה יחלו חגיגות העצמאות. בין אלפי האנשים, הרעש והזיקוקים, תרחף רוחן של אותם נופלים. הייתי רוצה להאמין שהם מחייכים כשהם צופים בנו. שהם היו מקריבים את חייהם בשנית, בלי היסוס, בשביל אותה תמונה שמחה שלנו חוגגים. הייתי רוצה להאמין בכך. אך איני מצליח. הגעגוע הוא דבר מדבק, אמרה לי פעם מישהי. הגעגוע הוא כל מה שנותר".
מלכת היופי במיל', טיטי איינאו, כתבה "נזכור אחים ורעים, אשר יחד יצאו עמנו בפלוגות הלוחמים אנחנו חזרנו והמה לא ישובו עוד. גלים עלו, שטפו וחזרו, המה נותרו על חוף אין שוב. צעירים יצאו וחסונים, נאים ותמירים, כצמח השדה, עד שהשיגם העופרת ורסיסי מוות קטלום. איש אחר איש נשמטו ונפלו בשדות, כל בן לאמו, כל אב לילדיו, כל אוהב לאוהביו, מלוא כל הארץ. הלכו ואינם עוד. נדמו בחורים, שאון נעורים חדל. בעצם תמימות נעוריהם, בעוד הכל חלום ותקווה - הלכו ולא ישובו עוד הביתה... נזכור את הנופלים אשר אינם עמנו פה היום. נזכור ולא נשכח לעולם ונשמור על המדינה שהם נלחמו עבורה".
זוכת "האח הגדול" שי מיקה יפרח, שיתפה את העוקבים בסיפורה של בת הדודה שלה, איילה יפרח ז"ל, שמתה באסון השירפה בכרמל. "כשזה קרה לא האמנתי, כעסתי כל כך... איך יכול להיות? איך זה אפשרי שאת חלק מהיום הזה... מאז כל יום בשנה אנחנו חיים אותך. אי אפשר שלא לשים לב שמשהו השתנה במשפחה שלנו, במשפחה שלי ובמורחבת מהיום שעזבת.. אם כבר מישהי שתגרום למשפחת יפרח כולה להתאחד ביום כזה זו את.. היית חייבת יום משלך אה?
"ככה תמיד מלאת נוכחת, חייכנית, כולך לב גדול, כל כך אהובה על כולם, תמיד השארת חותם.. גם בשביל ללכת מאיתנו זה היה צריך להיות משהו גדול שינצח אותך, כי אותך אף אחד לא יכל לנצח. איילה שלנו, אצלנו כל יום הוא יום זיכרון בו אנחנו נזכרים בך, שואבים ממך מלמעלה כוחות, מנצלים כל טיפת אנרגיה שהשארת כאן כדי להמשיך הלאה ומרגישים יותר בטוחים כשאת שומרת עלינו כי בטוח שגם שמה את עושה לכולם בית ספר!
"מתגעגעת אליך, אוהבת הכי הרבה בעולם. חשבתי שמשנה לשנה זה יהיה יותר קל, שהזמן עושה את שלו, שהכאב והכעס ידעכו.. אבל ככל שהזמן עובר, הגעגוע גודל.. מתחילה להבין שכל האהבה הזאת אליך תישאר לעד בתוכי. היום הזה מזכיר לי כמה אנחנו קטנים מהחיים, כי אם את לא כאן אז הכל אפשרי.... ביום כזה אני מתגעגעת בעיקר לילדות, לתמימות, לזה שזה היה עבורי רק טקס בבית ספר שבו הייתי שרה, מאז שהלכת הטקסים בבית ספר הפכו לטקסים בבית עלמין צבאי.. השירה כבר מזמן איננה, הדמעות שרות במקומי.
"בשנה שעברה שכתבתי את זה לא תיארתי לעצמי שישתנה כל כך הרבה, שאבא יהיה שם איתך ושאני אזכה לדבר עליך מול עשרות אלפי אנשים. עכשיו תורי, כמו שאת תמיד השווצת בי כבת דודה שלך.. היום תורי להשוויץ בך, זוהי איילה יפרח הבת דודה שלי. לעד תישארי בליבי!".
