נעמי פולני, האישה והאגדה, תחגוג בעוד כחודשיים יום הולדת 90. משה להב, הטיש הגדול, הזמין לביתו כמות מצומצמת של אמנים וחברים שאיתם עבדה בעבר לחגיגת יום הולדת. שיא הרגש: בנה של כלת החגיגה, יותם, חוזר בתשובה, שר את ״אם עוד החושך רב״. הגיעו ואיחלו מזל טוב: גברי בנאי, קובי אשרת, חני נחמיאס, חנן גולדבלט, רן אלירן, אסף אשתר, נתן כהן, אבי קורן ושולה חן, אלי גורנשטיין ונגנים. והייתה גם עוגה שהטיש העניק לנעמי עם הכיתוב: ״זה קורה כשהדרך מתמשכת...״.
חוץ מזה, נעמי, חנן וגברי שחזרו את התנועות בשירים של התרנגולים, תוך שנעמי לא מפסיקה לתקן אותם, והמתכנסים שרו ושרו. אלי גורנשטיין הקריא את כל פרק "נעמי פולני" מספרו החדש של יהורם גאון, תוך שנעמי מדי פעם מסננת ״שטויות״ על קטע כזה או אחר. בלטו בהיעדרם: יהורם גאון ששלח פרחים וברכה ארוכה, שייקה לוי ובעלה לשעבר של פולני, ליאור ייני. פולני עצמה, שהגיעה במונית מהמושבה כנרת, התקשתה להיפרד מהחברים לאחר האירוע ונשארה עד השעות הקטנות של הלילה.
פולני, מזל טוב, איך היה?
"אין לי חשק לספר. יש לי חצי שעה לנוח וזה גם לא מעניין אותי לספר. לא נראה לי שאספר על מסיבה שעשו לי".
למה יהורם גאון לא בא?
"לא יודעת".
התאכזבת?
"כואבת לו הבוהן".
וליאור ייני?
"אני עסוקה ונחה ולא רוצה לדבר ולא מעניין אותי. שלום, חביבה'לה".
גאון, היו זמנים?
"לא הגעתי כי הופעתי באותו ערב והצטערתי צער רב שלא יכולתי להגיע. אם יש מישהו שאני מעריך, מכבד, מוקיר ואוהב זו נעמי".
שייקה, שיר השכונה?
"זה העניין הסודי שלי".
בכל זאת, היית חלק מהתרנגולים.
"אני חולה כבר שבוע וחצי. תפסתי דלקת סימפונות. אני עם אנטיביוטיקה, סירופים, רופאים. תפסתי חזק".
תרגיש טוב.
"איך היה?".
לא הייתי, אבל אומרים שנעמי הייתה במיטבה.
"אני מאוד אוהב את נעמי. תמיד הייתי נוסע בשביל לשבת איתה לבד, לשבת, לשמוע אותה. אותה צריך לשמוע בשקט. היא עדיין נורא גדולה".
השפעת התאימה לך.
"לא. הייתי חולה. עד עכשיו אני לא יוצא מהבית".
ליאור ייני, ולמה אתה לא הגעת? בכל זאת בעלה לשעבר.
"לא הרגשתי כל כך טוב".
מה קרה?
"כלום. אני בן 80, כל מיני תופעות".
יחסית לנעמי אתה צוציק.
"כן, תשע שנים יש בינינו. שמך ליאורה?".
כן.
"לא אמרתי לך שאני הליאור הראשון בארץ? יליד 1936. כל טוב ותודה על ההתעניינות".
