השגרירה שלנו בניכר והשחקנית הבינלאומית היפהפייה מורן אטיאס ציינה אתמול 37 שנות קיום וברגע של כנות אמיצה החליטה אטיאס להודות בפומבי כבל עם ועדה שהיא לעולם לא אהבה את עצמה. בפוסט ארוך שיתפה אטיאס את עוקביה באמת הפחות מחמיאה של החיים ובכך היא מצטרפת לאותה מגמה שבעולם של כוכבים שמציגים מציאות אמיתית לא מרוטשת.
אטיאס מגוללת בפוסט את תחושות השנאה העצמית שהפכה למעייפת עד שהחליטה לוותר על אהבה עצמית ולמקד אותה באהבה לאחרים למשפחה לחברים ולנתינה לחברה וכך פרסמה רק בעברית: "אחותי צילמה אותי עם אמא שלנו ברגע של אושר ( ותאורה מושלמת ) רגע שהגעתי אליו אחרי שנים רבות של שאלות. אושר שחי בתוכי ללא תנאי. זה לא הגיע לי טבעי או הופיע בראש רשימת המשאלות שלי. והקונספט של ״לאהוב את עצמך״ הרגיש בלתי אפשרי ודווקא שלח אותי למצוא את כל הסיבות בעולם לא לאהוב את עצמי, כי תמיד יכולתי לקבל תעודה טובה יותר, או להיות יותר מקובלת ובגיל העשרים השאלות הפכו תובעניות יותר ושלחו אותי אל תעלות החושך בחיפוש אחר ״האור״ מעיין סשן פסיכולוגי נצחי" מספרת.
"החושך היה כבד והרגיש שהקיץ לא יגיע. וככל שהצלחתי יותר מצאתי יותר סיבות להוריד את עצמי עם עצמי. השנאה הפכה להיות מעייפת. אז שיניתי פוקוס ועזבתי את עצמי, לא חיפשתי ״לאהוב את עצמך” זה פשוט לא עבד איתי. הפוקוס הפך ״לאהוב אחרים״ לאהוב את כולם. אלה שהוגדרו כ״אוייבי״, אלה ה״שונים״ ממני. טיילתי בעולם בסקרנות כנה לאהוב אנשים. לאהוב את כ ו ל ם ומקומות כמו איטליה, האיטי וארצות הברית הפכו לבית. התעניינתי באנשים מכל מעמד, דת ורקע. אהבתי יותר ונתתי מעצמי יותר, עוד ועוד וליבי מצא שמחה ואושר. ליבי מצא שלווה. עבורי ״לאהוב את עצמך״ היה מעין כבל מאריך של לאהוב אחרים. והיום בגילי המפולג אני גם מאפשרת לאחרים לאהוב אותי - המתנה הכי גדולה שעומדת לרשותנו , זאת המתנה של החיים. אהבה של המשפחה שלי, החברים היא המתנה הכי גדולה שאני מקבלת ומסכימה לקבל ליום הולדתי. תודה על אהבה אינסופית שמקיפה אותי אני מאושרת בזכותכם. אתם האור שבחיי."
