השבוע עלה שוב גילי ארגוב לכותרות, אחרי שנפרד גם מאשתו השנייה ורד, אם בתו, אחרי שקרא לה “זונה" והיא הזמינה לו בתגובה ניידת משטרה. ורד נמצאת בהריון מגילי, שמספר לליאורה: ״זוהר ארגוב ז״ל הולך להיות סבא בפעם השלישית״.
אני יודעת שיש לך תינוקת אחת, זוהר, בת שנה עוד מעט, ואישה בהריון.
“נכון, זוהר ארגוב התינוקת קרויה על שמו. אבל יש לי גם ילד בן 13 שאמא שלו לא רוצה לתת לי להיפגש איתו".
מתי אשתך תלד את הילד השני?
“ממש בקרוב עומד להיוולד לנו הבן".
אוקיי, ואתה אומר: “יש לי עוד ילד סודי"?
“לא סודי; מנישואים ראשונים. לא זכיתי לראות אותו מאז גיל שנה".
ועכשיו הוא בן 13. חגג בר־מצווה ולא הוזמנתם?
“לא, לא הוזמנו".
למה?
“גרושתי לא מעוניינת בקשר איתנו".
למה, בגלל כל מה שעברת?
“לא, אין קשר למה עברתי או לא עברתי. אם אני מצליח יותר או פחות, אם אני בסדר או לא בסדר, גם אם אני אהיה מיליונר וגם אם אני... לא משנה מה. זה לא מעניין אותה, היא לא רוצה, היא לא רוצה קשר איתנו".
אבל מה היא אומרת, למה לא?
“אני לא יודע. פנינו לרשויות, פניתי לרווחה, פניתי לכל מיני עורכי דין. אנחנו לא בשום סוג של קשר. אין לי מושג מה איתם, אני לא בקשר איתם, והם לא מתקשרים אלי. אי אפשר להתקרב למה היא ישר מזמינה משטרות ומאיימת. פעם עוד היה לה מה לספר סיפורים, היום כבר אין לה כלום והילד גדול. אבל תראי, אם את כבר רושמת בכתבה על הילד, את יכולה לכתוב לו כאן שאבא שלו אוהב אותו מאוד, ושמאוד כואב לי ומצער אותי שלא נפגשנו. היא רצתה שהפגישות בינינו ייערכו במשרד קשר. אני לא נפגש עם הילד שלי במשרד קשר. אני עם הילד שלי יכול להיפגש רק בבית קפה, בקניון, בבית. אני לא נפגש עם משרד הקשר. משרד הקשר - שיפגשו עם האמא שלהם".
מצטערת לשמוע.
“רגע, תקשיבי רגע. לכתבה אני רוצה לשלוח לך קישור, לינק לתמונה לאחד מהסינגלים החדשים שיגיעו עם האלבום הקרוב".
סבבה.
“אני לא מעוניין בכלל לדבר איתכם, עם התקשורת, רק איפה שיש שירים. נמאס לי מהראיונות איתכם. מגיל 14 אני מתראיין אצלכם, מה יצא לי מזה?".
נסה אותי.
“היום אני יוצר, אני עובד על אלבום חדש. עובד עם מעבדים כמו ראובן חיון, בן ישראלי, כותבים־יוצרים כמו דנה מלכה, טל סימן טוב. ארקדי דוכין כתב לי שיר אחד באלבום".
יפה.
“כן, לא יצא טוב, כנראה אעבד אותו מחדש, למה זו לא ליגה. אולי אתקן אותו לפני שאוציא את זה באלבום".
יהושע, האב של הגרושה והסבא, מזל טוב. גילי פגוע שהוא לא הוזמן.
“הם לא בקשר".
הוא רוצה מאוד לראות את הילד.
“יש פסק דין בנושא הזה ואנחנו פועלים על פיו".
הוא השתקם. יש לו משפחה. הוא נקי מסמים.
“רגע, את מחליפה את השופטת?".
לא.
“אז ביי".
