לרגע אחד קצרצר, כמעט והאמנתי לכל ההשתפכות הרגשנית של איתי לוי בראיון שהעניק אמש (שני) לצופית גרנט. כמעט אפילו הזלתי דמעה כשסיפר על הקשר המיוחד שלו עם אמו, וכמעט אפילו סלחתי לו על ההתנהגות הבזויה כשגילה חוסר אחריות בתקופה זו של קורונה לאחר שהפר את ההנחיות פעם אחר פעם, למרות כל הביקורות הקשות שחטף מהתקשורת. לרגע קצרצר אחד נסחפתי בזרם הרגשות שצופית דרבנה את איתי לספק לנו ביד נדיבה, אבל מהר מאוד התעשתי, והגעתי למסקנה אחת: איתי לוי מנסה לנקות את עצמו מהתדמית השלילית שדבקה בו בתקופת הקורונה. הוא ייזכר לעד כסלב הכי בולט שזלזל במופגן בהנחיות ומתוך דאגה לקריירה שלו, רגע לפני שיהיה מאוחר מדי הוא פתח את ילדותו בראיון חושפני והציג דמות רגישה ומתחשבת בזולת. אך פליטת פה אחת שלו טרפה את כל הקלפים כשהוא פנה לצופית ואמר יכולנו להיות שנינו רעים, וצופית השיבה מופתעת "אני לא יודעת להיות רעה", ולוי התחיל להתפתל מפליטת הפה שלו כשהוא מנסה לחלץ את עצמו אך לשווא.
הזמר הציג דמות של ילד אוהב, מסור, שדואג לאמו, אם הזמר כל כך עוזר לאמו המבוגרת ומקדיש לה את חייו ואת שיריו, איך זה שהוא העדיף לבלות במסיבות המוניות בלי מסיכות עם חברים ובכך אולי לסכן את האישה של חייו והיכן הייתה ההתחשבות שלו כשמדובר באלפי אנשים שנדבקים מדי יום וחלקם נפטרים כשרובם עם מחלות רקע, ממש כמו הרקע הרפואי של אמו שעברה כמה אירועים מוחיים? היכן הייתה צופית בראיון המשתפך הזה, כשהתעלמה לגמרי מהצפצוף של איתי לוי על המערכת שקבעה כללים ברורים איך להישמר מהמחלה ואיך לא לגרום להפצתה, ולא שאלה אותו את השאלה הכי מתבקשת בתקופה זו: למה התנהגת כך? למה הזלזול הזה? כל מה שהיה חשוב לה בראיון הוא לעטוף אותו ולהגן עליו מכול שאלה קשה ומביכה ובכוח לדחוף לו לראש שאסור לו בשום פנים להיפטר מהילד שבו, כי הילד שבו מאז ומעולם היה מקסים ונפלא ובלה בלה בלה.
איתי לוי מהבידוד: "כל רגע שעובר שובר אותי יותר" - לחצו כאן.
אחרי התעקשות קונסיסטנטית מצידה, איתי לוי הסכים להתחבר לילד שבו והכול חזר על מקומו בשלום, ו-hopefully הוא ימשיך לככב בקמפיינים שימלאו את כיסיו בהרבה מצלצלים, כי כמו שהוא יודע, כאשר השם שלך מושחר ברשתות החברתיות ובתקשורת עקב התנהגות לא ראויה. החברות הגדולות לא ממהרות לפרסם את עצמם באמצעותך, לא סתם נפוצו שמועות כי זאת הסיבה לפרידה שלו מהחוזה השמן עם ענקית הביטוח "כלל ביטוח" להם שימש פרזנטור. מטעם חברת הביטוח נמסר: "לא היו דברים מעולם. שיתוף הפעולה בין איתי לחברה היה מקצועי ומוצלח ביותר. מלכתחילה נחתם איתו חוזה לשני קמפיינים מובילים שהגיעו לסיומם".
למי ששכח, איתי לוי הוא סיפור הצלחה בזכותו של אייל גולן שאימץ אותו ועזר לו להתברג בעולם המוזיקה המזרחית. אולם כמו תמיד, אחרי שאתה מתפרסם ומצליח, אתה יכול להרשות לעצמך גם להסתכסך עם מטיביך, כי אתה כבר לא זקוק לו וכפי שקרה בפועל, דרכיהם נפרדו. נבצר מבינתי, שצופית גרנט גם לא הזכירה את מערכת היחסים של איתי לוי עם גולן, ציון דרך כל כך משמעותי בקריירה שלו ואת הפרידה מבני פרץ הסוכן. ואז, עם הפרסום והאהדה, מגיע גם חטא היוהרה, ואיתי לוי היה הראשון שהפר את ההנחיות של הקורונה והראה לכולם אצבע משולשת בכל הנוגע לשמירה על החוקים.
אחרי חמש שנים יחד: אייל גולן ואיתי לוי נפרדים - לחצו כאן.
ידוענים אחרים התחרטו או התנצלו, כמו טיטי איינאו, או גברת פילאטיס, אירה דולפין, שכמעט פרצה בבכי בטלוויזיה על כל הביקורת שספגה, או אפילו גולן עצמו שהרגיש לא נעים והמציא שמשרד הבריאות אמר לו שהוא לא צריך להיכנס לבידוד, שזה לפחות היה ניסיון, אמנם כושל, אבל נסיון להצטדק. לא זכור לי שאיתי לוי הצטער או התנצל. הוא אפילו הגיב באחד הראיונות באמירה פרובוקטיבית ודחיפת אצבע לעין הציבורית: "שכל אחד יתייחס לקורונה איך שהוא רוצה". תגובה מתנשאת לכל הדעות שמגיעה מאדם שכנראה השתן עלה לו לראש. אבל אז הגיעה צופית גרנט, האימא תרזה של כל האומללים שעברה עליהם ילדות קשה והפכה אותו למלאך גבריאל, לא התייחסה לשאלות הכי חשובות על סדר היום בעניינו של המסלסל.
דווקא כילד של אימא מאוד מסורה, שהקריבה עצמה למענו והיום הוא פורע את השטרות וגומל לה על כל האהבה שהרעיפה עליו, הייתי מצפה שהוא יגמול גם לאותו קהל ממנו הוא מתפרנס וידאג לשלומו ובריאותו, ולא רק בלחלק אוטוגרפים למעריצים. בראיון אצל גרנט הוא סיפר על רגישותו המיוחדת וכמה שהוא לוקח ללב אם למשל אחד המעריצים פונה אליו ואין לו זמן להתייחס אליו. היכן היית, כשביקשו ממך להתייחס ברצינות להוראות ולהקפיד על ריחוק חברתי, על מנת לא לסכן חיי אדם?
הראיון הציג את איתי לוי כאדם רגיש ומלא חמלה, שזה אנטיתזה להתנהגותו במציאות, בתקופה שדווקא בגלל שהיא קשה, אז הייתה צריכה להיבחן האצילות הנפשית שלו והוא נכשל במבחן הזה כישלון חרוץ. זו הסיבה שלא קניתי את כל מפגן הרגשות שצופית כל כך התאמצה להציף אותנו בהם.