הבדרן ליאור כלפון שנדבק במחלת הקורונה ואושפז במצב בינוני-קשה בבית החולים, כבר הספיק כזכור להתאושש מעט מהמחלה, להשתחרר ממחלקת הקורונה בבית בחולים הלל יפה בחדרה ועבר לשהות במלונית לחולי קורונה, כשהוא עדיין סובל מתסמיני המחלה. את הזמן הפנוי בבידוד כשהוא לא יכול לדבר או להוציא מילה ובין שיעול לכאב ראש, החליט כלפון לנצל לעשייה אמונותית חדשה והחל לצייר.
"האמנות תמיד הייתה שם בשבילי, אולי לא ידעתם אבל כבר למעלה מ-8 שנים שאני מצייר, מפסל, מעצב ומפיק תערוכות שלי וחי ונושם אמנות, אבל הפעם היא ממש הושיטה לי יד ושלפה אותי ממעמקי החושך אל האור הצבעוני שלה", כתב והוסיף: "בתוך הכאב הפיזי, הבידוד הנפשי הארוך והארור הזה והשתיקה של קרוב לחודש, התמלאתי פתאום בשמחה גדולה מהציורים הפשוטים מאוד, ילדותיים משהו ופשוט לא יכולתי להפסיק לצייר אותם".
"כולה כמה קשקושי פסים באייפד והם עזרו לי יותר מכל תרופה. בין התקפת שיעול אחת לכאב בטן אחר, ציירתי קרוב ל-370 פרצופים בכמה ימים בלבד. הצחיקה אותי המחשבה שאני קומיקאי שעשה עשרות דמויות ועיוותי פרצופים לאורך החיים שלי כבר יותר מ-30 שנה ועלתה בי המחשבה שאולי אצליח להגיע לאלף פרצופים מצוירים.. (כי מה יש לי כבר לעשות בחיים?)".
על מצבו הרפואי עדכן: "לצערי אני מאלה שחטפו את זה יותר קשה (כל כך מתאים לאיצקו). המחלה הזו פוגעת בצורה שונה בכל אחד (ומכאן האשליה ש"אין" קורונה) הרבה מאוד מהמאובחנים לא מרגישים כלום - פשוט כלום, חלק עוברים "שפעת קלה", חלק כמוני- חטפו את זה קשה יותר, אושפזו והוגדרו חולים במצב בינוני-קשה וסוחבים את זה כבר חודש וחלק לא עלינו, כבר לא איתנו. אז אני יכול רק להגיד תודה לאל שאני עדיין כאן ולצערי לעדכן אתכם שאני עדיין חיובי לקורונה (היא כנראה ממש חולה עליי) ואני עדיין בבידוד במלון הקורונה. ולא, אני לא חוגג כאן בקרחנות כמו שאתם מדמיינים אבל המלון אחלה והצוות מדהים".
"למרות הצעד הדרמטי של משרד הבריאות ששחרר הביתה אלפי חולים מאומתים ללא סימפוטמים (שעברו את זמן ההדבקה של המחלה) אני לצערי העצום עדיין תקוע עם הסימפטומים של הקורונה שכנראה רוקדת לי מקרנה בגוף (מצטער, אין לי כאן רופאים להתלוצץ איתם). התקפי שיעול תכופים, כאבי בטן וכאבי ראש. בשבוע האחרון, אני מרגיש יותר טוב וברגעי השפיות בין השיעולים והכאבים שלא נגמרים, החלטתי שאני לא נותן למחלה הזו להפיל אותי נפשית ואני מחפש לצאת מכאן עם משהו טוב, ולחפש משהו חדש כדי לשרוד וכדי להתקדם ולא להתבוסס במיץ של היאוש, הדיכאון וההתקרבנות, אלא להיות אחראים לגורלנו ולא לחכות לאף אחד (בטוח לא הממשלה) שיציל אותנו. ולצערי כמו אצל חבריי ורבים מכם, גם אצלי נעצרו כל ההופעות, ההרצאות וכל הכנסה קרוב לחצי שנה כבר".
"הערה חשובה לכל מאות הציניקנים, הממורמרים שמאשימים אותי במצב הכלכלי של המדינה ואת חוסר הפרנסה האישי שלהם במחלה שלי ושאר טרולים משועממים של מקלדת וטוקבקיסטים שטורחים לכתוב לי פוסטים של אהבה ותמיכה, אתם יכולים להתחיל לקטול אותי, את הציורים שלי ואת הפוסט הזה מעכשיו. אבל אני אגלה לכם סוד- אני מלא באהבה ואנרגיה טובה אז זה לא ממש מזיז לי, צאו לדרך".
