כדור הבוץ סביב ספרה של גליה עוז, “דבר שמתחפש לאהבה", ממשיך להתגלגל בפראות. אחד הנפגעים ממנו לכאורה הוא עורך מדור הספרות ב"הארץ", בני ציפר, שסיפר לקוראיו איך לפני כשנתיים, כחודש לאחר מותו של עוז, זכה לשיחת טלפון נזעמת מאשתו של עוז, נילי, בעקבות מאמר שפרסם דן מירון במדור הספרות שלו, שהטיל ספק בערכה הספרותי של יצירתו של עוז. “היא הרעימה עליי בקולה ברעם מתגלגל והולך נאצות שהרעיון המרכזי המאחד אותן הוא שאני אפס מאופס, שום כלום, ואיני ראוי לעמוד בראש המוסף לספרות של ‘הארץ׳, ובקושי ראוי לחיות", נזכר ציפר בחיל ורעדה. הוא כתב כי עקב הצעקות הוא פספס את תחנת האוטובוס וחזר מבית אלפא לביתו בחפציבה ברגל ונאלץ “לצעוד בחושך עם שקיות הקניות".
הבת פניה עוז־זלצברגר, בני, בני, ילד רע?
“ציפר מתעלל באישה חולה, המומה ומבולבלת בת 81, מפני שהוא מריח בחושיו החדים שדמה מותר. כזה היה מצבה הגופני והנפשי גם בשיחתם לפני שנתיים. חבל שציפר שכח לספר לקוראיו שאותה שיחה הסתיימה ברוח טובה ושהוא קיבל בו במקום את התנצלותה של אמי. אבל למה שיזכיר פרט חשוב זה אם כעת דמה מותר?".
בלי קשר, האם זה נכון שגליה אחותך הוצאה מהצוואה ולא מקבלת תמלוגים?
“קיבלה ומקבלת כמונו, שווה בשווה".
שלום לבני ציפר. התאוששת מהצעקות מלפני שנתיים?
“אני לא זוכר שהיא התנצלה. איך הבת יודעת? אני שמעתי את השיחה. זו הייתה החוויה שלי והתברר לי שאחרים זכו למנה דומה ממנה. אני לא יודע אם היא חולה. על פי הצעקות היא נשמעה מאוד־מאוד בריאה. זה היה מוזר לי, כי היו לי יחסים טובים עם עוז. הוא פרסם אצלי. דרך אגב, אני פרסמתי את ביכורי יצירתה של פניה. היא קיבלה פרס בתחרות הסיפור הקצר של ‘הארץ׳ והיה טקס נהדר. אני אף פעם לא שמעתי משוב חיובי מצד המשפחה, חוץ מעוז עצמו, שהיה ג׳נטלמן וצלצל תמיד לומר תודה".
היו עוד דברים שהם צריכים להודות לך עליהם?
“אני עמדתי לצד הבן דניאל עוז כשהוא פרסם בפייסבוק בקבוצה סגורה לפני מספר שנים על כך שהוא עשוי להתגרות מילדה בת 11. זו הייתה אמירה אומללה, ואז כל העולם התנפל עליו. אני כתבתי טור ב׳הארץ׳ להגנתו. אמרתי שצריך להבדיל בין פנטזיות למציאות. כל הארגונים להגנת זכויות הנשים התנפלו עליי. ציפיתי שמישהו מהמשפחה יגיד לי תודה, אך במקום זה חטפתי ממנו בהזדמנות אחרת, בגלל שאני חבר של ביבי או משהו כזה. פשוט משפחה שכזו".
דניאל עוז, לא אומרים תודה? כפיות טובה?
“ממליץ לך לקרוא את מה שהוא כתב אז כדי ‘לתמוך בי׳. זה טקסט מזעזע. אם אצטט מהזיכרון זה אפילו לא יתקרב. דיבר על כל מיני פושעי מין אמיתיים וכמה הם לא נוראיים. זו הייתה ה׳הגנה שלו׳ עליי. פשוט זוועה. כמובן שזה לא עשה לי שום טובות ולא היה לטובת העניין".
ומה אתה אומר על הסערה סביב הספר של אחותך?
“בשבילי זו לא סערה, זה חותם. זה לא משהו שהזמן מרפא ואפשר להתרפא. החיים שלי לא ממשיכים כרגע. זה יותר מהלם. זה עוול גדול שנעשה כאן. יום אחד כשאוכל לנשום, אולי אגיד על זה משהו. עכשיו זה לא הזמן".
גליה עוז סירבה להגיב.
