צ׳רסלה וננסי ברנדס מציגים גירושים לתפארת. את ליל הסדר האחרון הם חגגו בצוותא עם הילדים. ברנדס מצדו כבר חובק חברה חדשה בת 40 פלוס, שנראית איתו בכל המקומות הפתוחים בתו הירוק שהוא מבלה בהם. וגם צ'רסלה לא שוקטת על השמרים והצטלמה להפקת וינטג' למגזין בריטי שאת אחד מצילומיה אתם רואים עכשיו לראשונה אצל ליאורה.
ברנדס, תן קצת פרטים על האהבה החדשה.
“מי אני שאתווכח עם העובדות שלך בשטח? אני רגיל לזה מהסקוריטטה ברומניה. חג שמח, נשמה".
>וכמעט באותו סטייל: אלישבע מזי"א, מנכ"לית תיאטרון החאן בירושלים, ציינה את החג בפוסט מרגש ובו נראית בתה הקטנה, תמר, מונפת על ידי הסבתא עדנה והסבא יואב שהתגרשו זה מכבר.
מזי"א, תמונות מחיי גירושין?
“ההורים שלי גרושים באושר".
>ברכות לשופטת שלי אייזנברג, 48, שמונתה לנשיאת בתי משפט השלום בחיפה והצפון. בדרך היא גברה על עשרה מתחרים, כולם גברים.
>זוכרים את “מגדלון חצרוני", הבניין הצר ביותר בישראל שהפרופ' הפרובוקטור אמיר חצרוני בנה בדרום תל אביב והיה אמור להיות מסמליה של העיר? מתברר שהפרויקט נתקע. המנופים דוממים, הפועלים עזבו, והלובי המפואר הפך למזבלה.
חצרוני, לא הפכת לטייקון נדל"ן?
“כמעט פשטתי רגל".
למה? מה קרה?
“כנראה לא נועדתי להיות יזם נדל"ן. עבדתי עם קבלנים ששחטו אותי. חברתי הקודמת שירין הייתה אמורה לעזור, אבל נשארתי לבד מול כרישים. בסוף מכרתי את הבניין כפיל לבן במחיר הפסד. נכשלתי. אי אפשר לומר את זה אחרת".
משהו אופטימי לסיום?
“דבר אחד למדתי - מדינת ישראל לא בשבילי. המדינה הזו מורכבת מנוכלים שמטרתם היחידה לדפוק אותי כי אני סלב אנטי־ציוני. אני בדרך לאיסלנד - לבדוק שם אפשרות להשתקע. נקבעו לי פגישות עם פעילים אנטי־ציונים שרוצים להציע לי הצעות פוליטיות ועסקיות. האיסלנדים לא רמאים ועושים כבוד לסלב. חוץ מזה, קיבלתי חוזה לשלוש שנים ללמד בזום באוניברסיטה טורקית. גם הטורקים מעריכים אותי. רק בישראל לא עושים לי כבוד".
עוד משהו לסיום?
“גם חשבון הטיקטוק שלי נחסם. לא יודע למה חסמו. מקווה שיחזירו. אם לא יחזירו, אתבע אותם. כמו שאת יודעת, אני לא פוחד מבתי משפט".
