"את הקודקוד, תנהלי את האירוע", אומר לי אסיף אלקיים כשנפגשנו בבית קפה בצפון תל אביב ומיד אני מבחינה בשפה הצבאית שמלווה אותו. "אני בוגר פנימייה צבאית, זה ניכר. גם בציוד שלי". "תכף תשלוף לי אקדח", אני עונה לו בהתלוצצות והוא עונה ברצינות גמורה: "בקרוב. הגשתי בקשה", ומיד צולל איתי לשיח על הקביעות השונות בחוק בישראל ובארצות הברית בנוגע לתפעול אירועים ביטחוניים בידי אזרחים הנושאים נשק, ולרגע הרגשתי שאני בפאנל ביטחוני מדיני עם אחד מפרשני החדשות הוותיקים.
אסיף אלקיים (29) שנכנס לחיים הציבוריים אחרי פרידה מתוקשרת מאשת התקשורת מעיין אדם ומיד לאחר מכן עם כניסתו לבית "האח הגדול" ולפריים טיים של מאות אלפי בתי אב בישראל, הגיע בפאסון שמאפיין את תמונותיו ברשתות החברתיות – ישוב על אופנוע יוקרה, משקפי שמש מסתירות את עיניו התכולות ושיערו צבוע בבלונד פלטינה. בשבוע שעבר שיתף בתמונה שלא מאפיינת את עמוד האינסטגרם שלו, שמציג בעיקר קטעי שירה וסיפורים שהוא כותב ותמונות של טבע ארץ ישראלי, וחשף גוף חטוב במיוחד עליו עבד בחודשים האחרונים. "זה כל כך שטחי ופשוט ועושה אותי מאושר. הייתי בפנימייה צבאית, בצבא הייתי ביחידת גולני, לאחר מכן מאבטח אישים – חייתי את העולם הביטחוני אבל אף פעם לא השקעתי בלחטב את הגוף. הגוף שלי התחיל להתנפח בשנים האחרונות כי פחות זזתי ואני שונא להתאמן, אבל זה מתחיל להיות קל שאתה רואה מה זה עושה לך. אני מסתכל במראה ואומר 'וואו'. אני אשכרה נהנה להסתכל במראה וללכת בבית בלי חולצה, מה שלעולם לא הייתי עושה. יש לזה קשר ישיר עם בריאות הנפש. אני מאמין שכולנו צריכים לחוות חווית ניצחון אחת לכמה זמן ואני כל בוקר קם בהרגשה שניצחתי".
יש רצון להיות סמל מין?
"זה לא דבר צנוע לומר אבל אני חושב שאני שם מזמן. זה משהו שמעולם לא שאפתי אליו או ריגש אותי, זה אפילו לא מחמיא. אני מבין שהחיצוניות היא כלי נהדר כדי למשוך קהל ואני לא מתבייש בזה. כשהתחלתי לכתוב הייתי בן 23 והספר הראשון שלי הפך לרב מכר תוך שבועיים. ילד לא מלומד, עם הורים שבאו מהמעברות בטבריה, הוציא לאור ספר פילוסופיה שהפך לרב מכר. איך זה קרה? אחד הדברים שגורמים לאנשים להקשיב זה ההבנה שאתה מגניב בעיניהם. אתה גורם להם דרך החיצוניות להגיע אל העומק. אין לי שום שאיפה להצליח בעולם הבידור או הזוהר. זה מחמיא לי וכיף לי שמסקרים אותי וחושף אותי לעוד קהלים, אבל העולמות שחשובים לי באמת זה הספרות והתקשורת. כשאני מגיע לאולפן בערוץ 20 (מגיש ופרשן בתכנית 'זמן כנסת' של יערה זרד) שהוא שמרני ודתי ברובו, מגיע מבחינתם התל אביבי הזה - למרות שאני לא קשור לתל אביב בשום צורה. אני נתפס כהיפסטר השמאלן של הערוץ וזה מחמיא לי כי זה אומר שאני מצליח לדברר את אנשים עם דעות שונות משלי. התמונה שלי בלי חולצה לא הגיעה לאינסטגרם בגלל הריבועים. היא נכנסה לשם בגלל ששיתפתי את החוסר הביטחון שלי ממקום מעצים וכדי להראות שאין בן אדם שלא חווה חוסר ביטחון מול המראה, גם בר רפאלי".
עלולים להבין את המסר שלך הפוך. מסר של עכשיו אני נראה טוב ולכן אני גם מרגיש טוב עם עצמי, אז אם אתה לא נראה טוב, סביר שלא תרגיש טוב עם עצמך.
"מי שעוקב אחרי הסטורי שלי רואה שאני משתף שם את החרדות שלי וזה לא דבר יפה או פוטוגני. לשבת עם עצמך ולרעוד מפחד מדבר שלא קיים זה דבר נוראי ומאוד לא מחמיא. היום כמעט ואין לי חרדות אבל המעט שנותרו יושבות על זה שאני לא מגשים את עצמי מספיק. עברתי תהליך ארוך בשנים האחרונות אבל יש תמיד את החשש של 'היה לי חצי יום שיכלתי לנצל אחרת'. אחד הדברים שאני מדבר עליהם ברשתות החברתיות זה הנושא של התמודדות עם מחשבות שליליות, במיוחד אחרי הקורונה שהיה לנו הרבה זמן להתכנס בעצמנו ולהגיע לעומקים שהם לא תמיד נכונים. אנשים אומרים לי 'אני גם רוצה להיות אדם עמוק כמוך', ואני אומר להם: 'לא, אתה לא. אני גם לא מאחל לך להיות'. אני לא חושב שעומק זה בהכרח דבר חיובי. יש את המשפט שלי שרשום לי על הצמידים 'יאללה כוסאומו' - ואני חרא פרזנטור לזה. בזמן האחרון אני מנסה להשתמש במשפט הזה יותר".
המשפט הזה שאסיף כל כך מזוהה איתו, הביא אותו לשיתוף פעולה מיוחד עם עמותת "Helpapp" שמארגנת משלחות של ישראלים להתנדב עם אוכלוסיות חלשות באפריקה, שם הם בונים בעבורם בתי ספר ומחברים כפרים למערכות חשמל ומים. "זה היה נשמע לי מדהים וסקסי להחריד לנסוע לאפריקה ולהתנדב עם ילדים אבל היה לי קשה עם זה אידיאולוגית. פונות אליי מאות עמותות לבקש עזרה ואני לא יכול לסייע לכולן ובסוף אני אלך להתנדב בעמותה בקצה השני של העולם? נורא רציתי לומר 'יאללה כוסאומו' על האידאולוגיה ולנסוע לאפריקה - אבל על אידאולוגיה אני לא יכול להגיד את זה. עלה לי הרעיון לעזור ל'עניי עירי' אבל באפריקה ואז הגיעה ההבנה שההתנדבות שם היא כלי טיפולי בפני עצמו והחלטתי לחבר את המסע הזה עם הלומי קרב. מחקרים מראים שטיפול בפוסט טראומה בישראל הוא כמעט בלתי אפשרי כי מדינת ישראל היא טריגר בפני עצמה ושהטיפול הכי אפקטיבי בהלומי קרב הוא דרך התנדבות".
"זה מייצר תחושת מסוגלות ואני בעצמי מכיר את זה, את התחושה שאתה לא מסוגל לכלום. יש כמה אירועים שבעקבותיהם אני מוכר כהלום קרב ואני עדיין לומד את הטראומה שאני חווה. אבא שלי הוא פוסט טראומתי ממלחמת יום הכיפורים ובמשך שנים אף אחד לא ידע את זה. אני גדלתי בבית פוסט טראומתי עם צרחות בלילה והתקפי עצבים. אבא שלי עבר המון קשיים וגדלתי לבית שבו אין קרקע יציבה כי אבא מתקשה ואף אחד לא יודע למה. היה לי המון כעס על אבא שלי ואחרי שההורים שלי התגרשו גילינו שהוא הלום קרב ושהוא זקוק לטיפול. הבן אדם הזה חטף כדור ביד וראה את כל הפלוגה שלו נרצחת, אפשר לומר לו שזה לא אירוע טראומתי? מפקירים את חיילי צה"ל בתהליך הזה. טסתי לאפריקה כדי לבנות את זה ושם הבנו שהרעיון הזה הולך להיות כלי טיפולי מרכזי של מדינת ישראל בהלומי קרב".
כמה חשוב לך לשמור על התדמית של הגבר גבר?
"יש דיסוננס עמוק מאוד שבעבר התמודדתי איתו והיום אני נהנה ממנו כל כך. פעם פחדתי לדבר רגש. כשהייתי ילד בטבריה, חברים שלי היו רואים דברים שכתבתי וקוראים בקול: 'עת קמתי הבוקר, הבטתי בשקיעה שעולה". הם ישבו עם הוודקה והנרגילה וצוחקים עליי ואומרים: 'קוקסינל'. כילד לא ידעתי לעמוד בגו זקוף ולומר 'זה אני ואני אומן'. הייתי מוחק טקסטים שלי מהפייסבוק כדי שלא יצחקו עליי. לקח לי הרבה שנים לעמוד זקוף ולהגיד 'חבר'ה זה היצירה שלי. היא 'קוקסינלית' בעינכם? בסדר'. היה לי המון שנים רצון להיות קצת יותר גברי. רוב הגברים לא יקראו טקסט מגבר שהם לא מעריכים כדמות גברית וזה לא משחק מתוכנן שאני עושה – זה אני. האופנוע, הפינג'ן, התה – מסייע לגברים לקרוא טקסט שהם לא בהכרח היו קוראים מגבר אחר. אנשים אוהבים את זה שיש גבר חדש, הגיע הזמן שנדבר על מה זה גבריות. המון שנים דיברנו על מהי אישה, תנועת ה"me too", דימוי אישי והעצמה נשית. מה עם העצמה גברית? גברים פונים אליי ושואלים: 'איך אתה מעביר את כל המסרים האלה בלי להתפדח?'. העובדה שהשירים שלי מגיע לעיתונים של תרבות והפפראצ'י שלי מגיע למדורי רכילות מסייעים לי המון, כי אתה יכול להיות גם וגם – חומר ורוח. אני גם מעלה תמונות ומשתמש בפילטרים וגם כותב טקסטים עמוקים עם הרב קוק ובוב דילן וזה לדעתי מה שאני מביא לגבריות החדשה".
אלקיים שהתחיל את דרכו בעולם התרבות כסופר שהתפרסם דרך הרשתות החברתיות עם הספרים "פואטיקת השש בש" ו"עשרים אלף זריחות" שהפכו תוך זמן קצר לרבי מכר, ולאחר צאתו מבית "האח הגדול" שיחרר גם את ספרו השלישי "איבוד", כותב בימים אלו את את ספרו הרביעי שצפוי לצאת לאור בתחילת 2022. "הילד שבי רוצה את המחיאות כפיים האלה", אומר אסיף על העבודה על הספר החדש, שלראשונה הוא לא משתף קטעים ממנו ברשתות החברתיות. "אני פחות פחדן שם. אני טראומתי ברמות קשות מהמתקפה החסרת תקדים שעברתי אחרי הפרידה ממעיין (אדם). זה גרם לי להיות מאוד רגיש לפידבקים בדיגיטל וזה נורא ואיום. זה תהליך שאני עובר בשנתיים האחרונות, לשים פס אחד גדול על כל הפידבקים והתגובות ולכתוב מה שאני רוצה. אני חוטף אש כל הזמן ויש לי המון תגובות קשות, אבל יש לי גם המון תגובות מדהימות".
אתה אומר שעברת טראומה, אתה בטיפול פסיכולוגי?
"אני בטיפול. אני מאמין שכל בן אדם צריך טיפול, קל וחומר אחרי 'האח הגדול'. אני עובר טיפול שבעיקר מתייחס לילד הפנימי, הילד הפצוע הזה. לפני כמה חודשים הובחנתי בתסמונת שנקראת 'אדם רגיש מאוד'. אני חווה את העולם בעוצמות גבוהות יותר מאנשים אחרים, אני רגיש לתגובות הסביבה ברמה גבוהה מאחרים. כילד לא הבנתי את זה והייתי לא כל כך מובן, בלשון המעטה. היה לי קושי מול ההורים, ברחתי מהבית וטיילתי בארץ. הייתי עוף מאוד מוזר בטבריה. אני רוצה להאמין שאני דמות מוערכת בחברה הישראלית אבל הדרך לשם הייתה רצופה במראות לא נעימות, החל מהחברים שקראו לי 'קוקסינל' ועד לביקורת ציבורית רחבה על דברים שאמרתי. ב'האח הגדול' ניהלתי דיאלוג ארוך על חיפוש עצמי ואנשים חשבו שאני אבוד ומטורלל. זה לא זה, אני עובד הרבה יותר קשה מרוב האנשים שאני מכיר".
רגע לפני שנכנס לבית "האח הגדול", חשפה זוגתו לשעבר מעיין אדם את פרידתם בפני הציבור בישראל וסיפרה כי היא רוצה ילדים וכי בן זוגה, שלא היה ממש מוכר למרבית הציבור הישראלי בזמנו, עדיין לא מוכן להתקדם לשלב הזה. "אני מבין למה זה צורם לאנשים באוזן, כי זה נשמע כמו ילד מבולבל. כולנו ילדים מבולבלים - חלקנו אומרים בקול, חלקנו לא וחלקנו מדחיקים את העובדה הזאת. מי יודע מה יהיה עוד חמש שנים? אף אחד לא יודע מה יקרה מחר. אני בעל עסק עצמאי כבר חמש שנים, אני סופר מהמוכרים בישראל".
יש לך טראומה מבית "האח הגדול"?
"אני לא זוכר מה היה שם בדיוק וגם לא ראיתי את העונה כשיצאתי - אז זה נמחק לי. בתוך הבית היה עליי ביקורת 24 שעות, היה עליי חרם. יש לי המון ביקורת על הפורמט, תמיד הייתה לי. הייתה את המשימה עם תיאטרון הבובות והייתה לי ביקורת על 'האח הגדול' שהוא עושה משהו לא מוסרי. הדיירים בבית לקחו את זה אישית ואמרו שאני מוציא אותם לא מוסריים. אחרי חודשיים בבית אין עולם בחוץ, אתה לא זוכר אפילו איך אמא שלך נראית - זה מטמטם את המוח. למה אנשים כל כך להוטים על התמונות? בחוץ זה נראה כל כך מטופש. אתה מת להיזכר איך אנשים נראים. גם היכולת שלך לקבל פרופורציה נעלמת, אם הבית נגדך – כל העולם נגדך. כל הבית היה נגדי שבוע שלם, כולם אמרו לי תרדו מהעץ ותבקש סליחה ולא הבנתי על מה. שבוע שלם אני בטוח שכל העולם שונא אותי ואני מודח השבוע. הגיעה ההדחה ולא הודחתי ויצאתי לנאום מול קהל וקיבלתי גל של אהדה ונפל לי האסימון שאוהבים אותי בחוץ. זו הסיטואציה הכי משמעותית שבה עמדתי על דעתי, על אף שכל העולם היה נגדי ואפילו קעקעתי את זה בעקבות המשימה, קעקעתי את המקל עם החוטים של הבובות בתיאטרון הבובות".
יצאת מ"האח הגדול" ונתת עוד צ'אנס לזוגיות עם מעיין אדם וזה לא עבד והיא המשיכה הלאה. זה צובט?
"יש תפישה מטופשת שאומרת שאם אחד מהאקסים נכנס לזוגיות, אז הוא המשיך הלאה. אני לא מדבר על האירוע הספציפי שלי אבל ברוב המקרים מי שנכנס ראשון לזוגיות, הוא זה שהכי קשה לו. אני מגשים את עצמי בכל כך הרבה רמות ובעיניי אין יותר להמשיך הלאה מזה. היו לי כמה מערכות יחסים מאז מעיין ואני שומר אותן לעצמי בקנאות - זה חלק מהטראומה. אני לא רוצה שהציבור יכנס לי לתוך הדבר הכי קסום ועמוק של האהבה. ממש לא צובט לי – להפך, אני שמח שזה קרה. זה אפשר לי לשחרר. זה קרה מאוד מהר השחרור הזה כי באותו יום שעזבתי, באותו הרגע הבנתי כמה אני שלם עם זה. ככל שעובר הזמן, אני מקבל כל הזמן הוכחות לכמה זה היה נכון, לחבק את הילד הפצוע הזה, להגשמה, לדבר שוב רוח – מה שלא היה לי בזוגיות. משהו שם קרקע אותי וקיבע אותי".
זה שהיא נכנסה לזוגיות שחרר אותך?
"זה שיחרר אותי מהרגישות כלפיה. אני סירבתי לדבר עליה כי פחדתי שזה יפגע בה, יעשה לה אי נוחות או קושי. גם ככה קשה אחרי פרידה, לא רציתי להציף לה עוד שדים. ברגע שהיא נכנסה לזוגיות ובמירכאות המשיכה הלאה, כי אני לא חושב שאפשר להמשיך הלאה אחרי שבוע, אני מקפיד לא להתעדכן. אני לא יודע מי זה, נשבע לך באור עיניי, אני לא יודע שום דבר ולא רוצה לדעת. לי זה מרגיש כמו בלון חמצן ענק שפתאום חיברו אליי ואני יכול לנשום את העולם ולעשות מה שאני רוצה".
מה עצר אותך בזוגיות?
"המון דברים הגבילו אותי - ולא באשמתה, אלא באשמתי. איבדתי את עצמי לגמרי והתהליך שאני עובר עכשיו והידיעה שאני עושה מה שאני רוצה - הקמתי עמותה משום מקום, יש לי מלא קהל ואני יכול לנתב אותו למקומות טובים".
יכול להיות שהיא לקחה לך את הפוקוס?
"ממש לא. זה חוזר למודל הגבריות, גם על זה הייתה המון ביקורת עליי. לי לא הייתה שם שום בעיה של גבריות מולה. אני הרגשתי הכי גבר בעולם, הייתי בן זוג מדהים באופן מפתיע. הייתי בטוח שאני אהיה חרא של בן זוג כי אני נורא מרוכז בעצמי".
יש מקום לזוגיות בתוך כל מה שקורה איתך היום?
"אני מתקשה למצוא מקום לזוגיות. אנשים רואים בזוגיות כמטרה, אני לא רואה את זה ככה. אנשים נכנסים לזוגיות משתי סיבות – הפחד מלהיות לבד או מהצורך שאנשים יסתכלו עליהם כאנשים מיושבים. אם מסתכלים על העולם, אחד מתוך אחד וחצי מהזוגות מתגרשים. זה אומר שלרוב המוחלט של הזוגות לא טוב. מתוך זה אפשר להבין שיש כשל בתפיסה החברתית שלנו לזוגיות - או שאנחנו מוותרים על הרעיון שזוגיות היא דבר ארוך טווח או שיש כשל מסוים בזוגיות של היום. אני מאמין במונוגמיה, איך? אני לא יודע ואת זה אני מנסה ללמוד. הרבה אנשים נכנסים לזוגיות לא נכונה מתוך פחד, מתוך תחושת לבד. גם לי יש לבד, גם אני בודד המון פעמים, גם אני זקוק לחיבוק – נמצא אותה. אני מת כבר להיות אבא. אני מבין שאני לא אהיה מאושר במאה אחוז עד שלא יהיה לי בית. בסוף כשאכיר את אהבת חיי, יהיה לי בסיס מוכן כדי להגשים את עצמי בכל המובנים, במקביל להיותי אבא. אני סופר, אני איש תקשורת ויום אחד אני רוצה להיות אבא וזה הטייטל הכי גדול שבן אדם יכול לקבל, אבל זה לא יכול לבוא על חשבון אהבה אמיתית, כנה, פשוטה".
אתה מוכן לאבהות?
"כן, אני חושב שכן. היו לי כמה מערכות יחסים קסומות בשנה האחרונה. נשים שאני מסתכל עליהן בהערצה והקשר איתן לא צלח מהמון סיבות. עשיתי הכל – בגילי, צעירות ממני, מוכרות, אנונימיות, אימהות. היו לי מערכות יחסים מאוד מעניינות ומיוחדות ואני חוקר את זה המון. האחרונה שהייתה לי הייתה אישה דוסית עם גרביונים ונעלי בובה וזה לא צלח בין היתר בגלל הפער של הראייה שלנו לאיך בית צריך להראות. כל דייט כזה דייק לי מה אני צריך. אני חוקר עד המוות".
החקירה האינסופית הזאת יכולה להוביל להרגשת חוסר יציבות מצד בת הזוג.
"יש לי מרכז מאוד חזק, אני יודע מי אני ומה אני ומה אני רוצה להביא לעולם. סביב המרכז הזה - הכל יכול להתהפך כל הזמן. האקסית שלי מעולם לא הרגישה שאני עומד לקום וללכת לא משנה איזה תהליכים עשיתי. האישה והילדים שיהיו לי, יהפכו להיות המרכז הזה. אני מבין שכשתהיה לי משפחה, אולי היא תיקח לי את המקום של הספרות ועובדה שכשהייתי בזוגיות, לא כתבתי".
אז לפי הגישה הזאת, עדיף לא להיכנס לזוגיות.
"יש את השיח על האמן המיוסר. הייתי שם – באלכוהול, בשיט. הייתי במקום הרבה יותר אפל ממה שאנשים יכולים לדמיין, גם מעיין לא הצליחה לדמיין את זה. הגישה שלי לחיים הייתה נורא אפלה. הייתי בטוח שאני אמות בגיל 27. הבטחתי בספרים שלי שאני לא אעבור את גיל 27 בין אם זה בדרך טבעית ובין אם לא. אני מבין היום ששום יצירה שבעולם לא שווה את האושר שלי. אני מוכן לוותר על כל היצירות הכי טובות שלי כדי להיות אדם מאושר".
מה אתה מחפש באהבת חייך?
"אותי. אני רוצה מראה יפה שלי ולהפך. זוגיות היא קצת כמו דמוקרטיה, חייב להיות בה איזונים ובלמים והיא חייבת להגן על עצמה. היא צריכה להיות קצת אמא, כל אדם צריך דמות בעולם שיודעת מתי האדם שמולה מדבר מתוך הילד שבפנים. חשוב לי שיזהו מתי הילד שבי עושה דברים. הילד שלי צריך תשומת לב, אז הוא עושה דברים כדי לקבל תשומת לב. זה מה שכן היה טוב בזוגיות עם מעיין, אני מאוד הבנתי את הילדה שלה והיא לאט לאט למדה להבין את הילד שלי. לא הכל רציונלי, יש דברים שבן או בת הזוג יעשו ויראו מטופשים נורא, אבל תעצרו ותבינו מאיפה זה מגיע".
התאהבת מאז מעיין?
"אני מתאהב אחת לשעה. אני מתאהב באנשים נורא מהר. לא התאהבתי בצורה רומנטית עדיין. קשה לי הפרפרים האלה כשאני מתאהב. כתבתי בספר השלישי שלי טקסט "לאישה שאהבתי" אחרי הפרידה וכתבתי על הפרפרים האלה שמטלטלים לי את הצורה. אני לא רוצה את זה, אני רוצה נחת. רוצה את השלב שנגמרים האורות ומתחילים להתמודד. המקום הזה שאתה מול בן אדם ואתה צריך להכיל את החרא שלו והוא שלך ואתה מצליח. איזה אושר זה לדעת שאתה פותר משברים מול הבן אדם שאיתך. פרפרים זה דבר נורא מתעתע ומשקר, גם בק' וגם בכ'. במערכות היחסים האחרונות שהיו לי - לא היו פרפרים".
התחלת להגיש ולפרשן בתכנית "זמן כנסת" בערוץ 20. אתה חושב שהשתתפות שלך ב'האח הגדול', מהווה מחסום באיך שרואים אותך שם?
"חשבתי שלאנשים יהיה קשה לשמוע מישהו מגיש חדשות, כשהוא היה פעם בריאליטי. אין תכנית שאני לא מסיים שאני לא הולך לעורך כדי לקבל פידבק. הדמות שהייתי ב'האח הגדול' שירתה לי היטב את מי שאני היום במסך. מי שמכיר אותי משם, מאוד מעריך את דעותיי בטלוויזיה. אמרתי לעצמי: 'אני לא צריך להגיע בהתנצלות שהייתי בריאליטי', להפך. היו לי המון קשיים ב'האח הגדול', לא להיות חרא בן אדם, לא היה אחד מהם. היה לי נורא קל לשמור על שפיות מול אנשים בשיח. יש סצנה מפורסמת בה אני יושב על ספסל ודובר "שוברים שתיקה" לשעבר, ניר אבישי כהן, שאני מאחל לו המון בריאות ושיצא מהישראליות, עושה ריצה סביב הבריכה ומקלל אותי ולצידי יושבים שני גברים וצוחקים מהקללות. לא ראיתי את העונה בכלל ופתאום שלחו לי את הקטע הזה ואמרתי לעצמי שאני באמת גאה בעצמי. ישבתי שם מחויך והבנתי שאין טעם לענות במקום שאין דיאלוג".
אסיף שמגיע ממשפחה דתית ושימש בעבר כדובר של חבר הכנסת בדימוס אורן חזן והיועץ הפרלמנטרי של חבר הכנסת אמיר אוחנה, מגדיר את עצמו כאיש ימין ונכנס לא פעם לוויכוחים פוליטיים עם ניר אבישי כהן בבית "האח הגדול", כך שיש שיופתעו לראות תמונות שלו מחתן זוגות להט"בים כחלק מפרופיל האינסטגרם אותו הוא מתחזק בקפידה.
"חיתנתי זוג בנות בפעם הרביעית השנה ואחד הדברים שמפריעים לי בחתונות להט"ביות זה העובדה שאם הרבנות לא מאשררת אותן, אז אין בהן טיפת יהדות. שתי בחורות שגדלו על ברכי היהדות, היו בחתונות כל חייהן וראו איך נראית חופה מהדת שלהן ומגיע היום המאושר בחייהן ולא יכולות להביא את הדבר הזה. אין להן את היכולת להביא את הדת היהודית, אז אני מביא את היהדות בצורה שלי. שוברים שתי כוסות ועושים שבע ברכות בגרסה שלי. את החופה האחרונה סיימתי עם קטע של הרב קוק שמדבר על "מה זה אהבה". להביא את הרב קוק לחתונה כזאת עורר הרבה ביקורת ובחרתי לעשות את זה בעיניים פקוחות - כדי לעורר דיון. רציתי לעורר דיון ולהבין למה בעיניהם של המגיבים זה חילול השם. אני אומר דברים בערוץ 20 שהם לא יישור קו עם הדעה הרווחת בארץ - אני מבקר חרדים, מבקר את הימין מתוך הימין ואני גם יודע לתת פידבק חיובי לשמאל בדברים מסוימים".
איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?
"אחרי שהוצאתי 40 משלחות של הלומי קרב לאפריקה. בחודש האחרון רק התעסקתי בגיוס כספים לדבר הזה. סרט שכבר קיבל תקצוב מחברת הפקה גדולה בישראל. ספר שישי או שביעי. מגיש תכנית טלוויזיה משלי, מתחיל לעשות שינוי בשיח הישראלי, אולי זה יומרני אבל מותר לחלום ומעל כל זה אני רוצה להאמין שיש לי אישה, לפחות ילד אחד ובית יפה במושב".
ואם לא?
"אז לא. החיים שלי בשום צורה או זווית לא מה שחשבתי שיהיה לפני חמש שנים. לפני חמש שנים הייתי אחרי שני ספרים עם משאלת מוות מוצהרת, זרוק על ערסל בצפון אחרי שברחתי – בלי עתיד, תקווה וחלום. מאז הספקתי להיות יועץ ודובר של שני חברי כנסת, עיתונאי, להיות ב'האח הגדול', לעשות מיליון קמפיינים, לכתוב עוד ספר שהוא רב מכר, לכתוב תסריט לסרט, עמותה שבדרך. ברוך השם. לא חשבתי שאני אגיע בחיים לגיל 29 וגם אם כן, לא עם עשירית מההישגים שיש לי היום".
