תיעוד נדיר שהגיע לליאורה מתוך קבוצת וואטסאפ של אסירים. בן משפחה של אחד מהם פרסם את הפוסט סוחט הדמעות הבא: "רציתי לפנות אליכם לבקשת התייעצות או כל עזרה שהיא. אח שלי נמצא בכלא בלי ענישה בגלל מידע מודיעיני... הוא בתא ללא כיור, ללא שירותים, ומקלחת בגודל שהוא אפילו קטן מ־2 מ"ר כפי שקבוע בתקנות. קצין המודיעין שם אותו שם בלי שום סיבה. התא הזה לא ראוי למחיה של אסיר. אין אפילו מאוורר, למרות שמאוד מאוד חם בתא ואין חלון או פתח אוורור. מביאים לו פעם אחת ביום בקבוק מים לעשות את צרכיו ולהתקלח. לא מוציאים אותו אחרי שעה ארבע, ונאמר לו על ידי הסגל לעשות את צרכיו בבקבוק. הוא כבר נמצא שלושה ימים בתנאים האלו, ואף אחד מהסגל לו בא לדבר איתו ולהסביר לו למה שמו אותו בתא הזה".
בין המגיבות בלטה תגובתה של גאולה עמיר, שיש לה התמחות מיוחדת בנושא: "מצטערת לשמוע אבל זה מצבו של יגאל 27 שנה. כל הזמן טענתי שהיות ואף ח"כ ימני לא מוחה, לא נלחם למען, צפוי שהמצב יחול גם על אסירים אחרים מסיבה לא ידועה. הם לא נותנים הסבר להחלטותיהם".
גאולה, מתי יצא לך לבקר לאחרונה את יגאל? איך הוא מרגיש?
"בגלל הקורונה לא הייתי הרבה זמן. גם התנאים שם מגעילים, זה לא תנאים שאפשר להחזיק בן אדם. מה הבן שלי בסך הכל עשה?".
את שואלת באמת? רק רצח ראש ממשלה.
"הנה, את כמו כולם. לא בודקת את אמיתות הדבר. אני הבנתי כבר שצדק לא יהיה".
> ניסים אמון, מאסטר זן בשבילכם, ארגן מסיבת סילבסטר בשישי האחרון בסטודיו שלו בשונצינו. שליחתנו דיווחה שהיה מאלף, שווה לגמרי את ה־50 שקל שנגבו בכניסה, ואף על פי שהיא נאלצה להוריד את הסטילטוס בכניסה כמו כולם ולקוות שאיש לא יפלח לה אותן, הריקודים סחפו אותה אל תוך הלילה. אגב, אמון היה אמון על עמדת הדי־ג'יי. בתפריט: מוזיקה אפריקאית קצבית, הרבה טראנס למתקדמים ואינסוף שאנטי מיוזיק.
> זמר הבריטון הגרמני־אמריקאי סמואל ברלד, סולן האופרה החיפאית של אתו"ס, התוודע באופן לא אמצעי במיוחד לתרבות התחבורתית הישראלית. ברלד ומעצבת הווידיאו ארט יערה ניראל היו צריכים להגיע לאודיטוריום בחיפה לצורך השתתפות באופרה "לה בוהם". רק מה, הרכבת שבה נסעו עם מאות נוסעים אחרים נעצרה למעלה משעה במרחק של כ־500 מטר לפני תחנת בנימינה, כשהדלתות נותרו נעולות ואיש לא מסביר את פשר העיכוב. רק אחרי למעלה משעה וחצי הגיע קטר חלופי. האומנים הגיעו לתחנת רכבת חוף הכרמל ושם חיכה להם רכב של ההפקה שהטיס אותם לאודיטוריום. האופרה התחילה באיחור קל, אבל 900 קוני הכרטיסים לא הבחינו בתקלה, שכמעט גרמה לביטול ההצגה.
יאיר משיח, מנהל הסימפונית חיפה, משיח בא?
"אם מישהו חשב שאופרה צריך לביים, מסתבר שהמציאות עולה על כל דמיון, אבל העיקר שהכל נגמר בשלום".
