השחקנית יעל אלקנה, נכדתו של שורד השואה יהודה אלקנה ז"ל שיתפה לרגל יום הזיכרון את אחד הציטוטים שלו מלפני ארבעים שנה, שהופך לרלוונטי היום, יותר מתמיד. "היום יום השואה. באופן סימבולי המשפחה שלי ציינה בדיוק שבוע שעבר עשור לפטירתו של סבא שלי, ניצול שואה ששרד את אושוויץ".

"הדעה של סבא שלי לגבי הנצחת השואה מורכבת ולכן הרבה תחושות עולות בי כשמגיע היום הזה. אבל הדבר החשוב והעיקרי דווקא היום בעיניי, זה שאפשר לשים בצד את המחלוקות, להסתכל מאיפה בנו ולחשוב איזה עם אנחנו רוצים להיות. קיבלנו ארץ נהדרת אחרי המלחמה הנוראית הזאת, הקמנו מדינה חזקה, ליברלית ומפותחת למרות שאנחנו כל כך קטנים. יש לנו עוד הרבה להשתפר, לתת עוד מקום לשוויון ואהבת אדם, עוד מקום לחמלה, למחילה ולכבוד. אבל היום אני מאחלת לנו שנסתכל אחת על השני, נחבק, נחזיק ידיים, נמצא אם יש בינינו אנשים שזקוקים לנו כרגע ונאהב".

מתוך האירוע שהיה השבוע לזכרו של סבה, אלקנה ציטטה משפט שהוא אמר לפני 40 שנה ובאופן סימבולי כל כך רלוונטי להיום: "אנחנו נזכור דבר אחד, שמכאן והלאה אנחנו לא נכתוב מאמרי שנאה, אנחנו לא נשתמש בביטויים כגון תקיעת סכינים בגב, אנחנו נשתדל לנהל את הוויכוח, שרק יחריף בשנים הקרובות, אנחנו לא סיימנו את הוויכוח, הוויכוח בארץ אידיאולוגי ערכי מהקשים שהיהדות ידעה אי פעם בהיסטוריה שלה. אם לא נלמד את הוויכוח הזה לנהל בצורה כזאת שלא נשנא ולא נחריף את הוויכוח זה ייהפך לבית שלישי כמו שנגמרו הבתים הקודמים. תקוותנו היחידה בעיניי, וזה זכרו ורוחו של אמיל, לנהל את הוויכוח, לעמוד על דעתנו ולאהוב".