הילי סולומון תכננה להשיק ב־20 באוקטובר 2023 את המותג "אשכרה", מותג בגדי מסיבות ופסטיבלים שייסדה. אולם סולומון ז"ל, 26, לא הספיקה. ב־7 באוקטובר היא נרצחה במסיבת הנובה. עכשיו הוריה, מגי ובני סולומון, עומדים להגשים את חלומה בפופ־אפ ייחודי וחד־פעמי שיתקיים ב־20 בספטמבר. "חשוב לנו שאנשים יגיעו לאירוע הזה, כדי שנוכל לכבד את זכרה של הילי בצורה הטובה ביותר, וגם כדי שייהנו מאווירה שהילי תמיד הייתה יוצרת - אווירה של שמחה", אומרת מגי.
הילי, אחות לטל ולקרן־אור, הבת הצעירה של מגי ובני, הייתה לדבריהם אדם מאוד אופטימי ומאוד שמח. "תמיד היא הייתה מוקפת בהמון חברים, תמיד דאגה להרים את כולם, לא רק במצב רוח אלא גם בחיזוקים עצמיים", מספרת מגי. "היא הייתה במרכז של החבר'ה, אבל תמיד דאגה לכולם, גם לאלה שלא היו במרכז, שהיו בצל, שפחות הצליחו מבחינה חברתית. הגיעו לשבעה אנשים שסיפרו שלא היו להם חברים בתיכון והילי הייתה החברה היחידה שלהם.
היה סטודנט לרפואה שהגיע במיוחד מפראג ללוויה ולשבעה. סיפר שהילי הייתה חברה שלו, והוסיף אחר כך את המשפט: 'החברה היחידה'. הילי הייתה מאוד דואגת לאחר, היא קראה את הספר 'הסוד', מאוד התחברה אליו, לרעיון של מחשבה יוצרת מציאות, ללראות את הטוב. היא מצאה חיזוק בספר הזה. היה לה שלט: 'See the good'".
"אני עובד בהייטק, היינו בכל מיני שליחויות בעולם", מספר האב, בני. "הילי גדלה כמעט עשר שנים בהונג קונג, הייתה בין תרבויות שונות, בין שפות שונות. זה פיתח מאוד אצלה את הכישורים להיות פתוחה לאנשים שונים". "בצבא הילי הייתה לוחמת ביחידת עוקץ", מוסיפה מגי. "כשהשתחררה, טיילה קצת בדרום אמריקה, ניסתה לעבוד בהייטק, מאוד הצליחה אבל אחרי כמה שנים החליטה שהיא רוצה לעשות משהו אחר וחיפשה מה הכי יתאים לה. הילי אהבה מסיבות טבע, פסטיבלים שבהם אין ביקורת, אין שיפוטיות, פסטיבלים שבהם אנשים נהנים, והחליטה שהיא בונה מותג של בגדי מסיבות ופסטיבלים".
"שכל אחד יהיה מיוחד"
החזון של הילי, מבהירה מגי, היה "שכל אחד יזהר על רחבת הריקודים, כדי שיראו את כולם ובמיטבם. שהבגדים יאפשרו לכל אחד לבטא את עצמו. כמו כן, הרעיון היה שהמותג הזה יהיה במחירים נגישים, כדי שכולם יוכלו לזהור ולהיות מלכי הרחבה".
היא מספרת שהילי התחילה לעבוד על המותג שנתיים לפני האסון: "הילי לא הייתה מעצבת בגדים, אלא מעצבת לוקים. היא הייתה רוכשת פריטים מיוחדים מכל מיני מקומות בעולם ואז יוצרת לוק שלם. בשלב הראשון היו מגיעים אנשים לסטודיו שלה בבית והיא הייתה מלבישה אותם. היא עשתה גם כל מיני פופ־אפים במסיבות טבע כדי לקבל תגובות, והתגובות היו מטורפות. היא הייתה מלבישה את כל הדי־ג'יים, כולם היו מרגישים ברחבה הכי מאושרים עם איך שהם נראים.
היה לה גם עיקרון שהיא לא יוצרת יותר מלוק אחד במידה אחת, כדי שלא תהיה כפילות ושכל אחד יהיה מיוחד. הילי הייתה אמורה להשיק את המותג ממש שבועיים אחרי האסון, ואז גם לצאת להשקת אופנה יותר גרנדיוזית. היא מיתגה את המותג בשם 'אשכרה', עם לוגו משלה, תמחרה את הפריטים. הילי הייתה מאוד שאפתנית וכיוונה להיות מותג בינלאומי. ירדה לדקויות של כל פרט, וגם שמה לעצמה יעדים.
הכוונה הייתה תוך שנה להלביש את הטופ. הילי מאוד העריכה את נועה קירל, שהייתה מבחינתה גם צעירה אמביציוזית, מאוד ערכית ועובדת קשה. היא ראתה בנועה מודל, שמתלבשת בצורה לא שגרתית, שמאוד הולכת עם האמת שלה. היא שאפה להלביש את נועה קירל ואחר כך להגיע גם לביונסה".
ואז הגיעה השבת השחורה.
בני: "הילי לא הייתה אמורה להיות במסיבה הזאת, בדקה ה־90 היא החליטה שהיא נוסעת עם חברים. רק בשבת ב־08:30 הבנו שהיא במסיבה. לפני כן לא ידענו שהיא נמצאת שם. היא דיברה עם טל, אחותה, וכמו רבים אחרים היינו עדיין נאיביים לחשוב שיש טילים, שזה נגמר ואוטוטו הצבא מגיע. לצערנו, זה לא קרה. בסביבות 09:30 הגיעו אליהם מחבלים וירו בהם".
מגי: "רק ביום שני בלילה הגיעו והודיעו לנו את הבשורה. הייתה לנו תקווה שאולי בכל זאת היא ניצלה באיזושהי צורה. ידענו מחבר שהיה איתה וניצל שירו בה, אבל לא ידענו עד כמה הפציעה הייתה קשה. עד אז קיווינו, חיפשנו אותה בכל בתי החולים בארץ".
בני: "לצערנו, לא מצאנו אותה".
איך אתם מתמודדים מאז האסון?
מגי: "הילי הייתה בן אדם מאוד שמח, ססגוני, מצחיק, ציני, הייתה מלאת שמחת חיים. ההיעלמות שלה מאיתנו השאירה פשוט בור כל כך עמוק ותהום כל כך גדולה שקשה להתרומם מזה. הייתה לנו בחירה, או לשקוע ולהרים ידיים או לאסוף את עצמנו ולא להתמקד במה שקרה איתה, אלא להתמקד בחיים שלה ולהנציח אותם בכל דרך אפשרית על מנת להפיק את הטוב. בהנצחות חיוביות ושמחות אנחנו בעצם עושים מה שהיא הייתה רוצה. זה נותן לנו סיבות לקום בוקר ולהתמודד עם הדבר הנורא הזה".
בני: "אנחנו לא יודעים מאיפה אנחנו שואבים כוחות, אין לנו כוחות, אנחנו ב־10% סוללה. כמו כל אזרח במדינה, אנחנו עדיין בהלם ממה שקרה. בניגוד לכל מה שהאמנו בו, למדנו וגדלנו עליו, מה שקרה היה פשוט אנטיתזה למדינת ישראל ולעם שלנו. הילי הייתה מספר שנים ביחידת עוקץ. לא ישנו מדאגה, והאבסורד הזה שמה שקרה לה קרה כשהלכה לרקוד - הוא בלתי נתפס. זה לא תרחיש שמישהו העלה או גם היום מעלה בדעתו שיכול לקרות במדינה שלנו.
הרי לשם כך הוקמה המדינה, שלא נהיה בסיטואציה הזו. כרגע אנחנו מפוקסים בעשייה למענה, שואפים להשאיר את האנרגיות שלה פה, להמשיך אותן, להעביר אותן הלאה כדי שאנשים יאמצו את ה'אני מאמין' ואת החיוך האינסופי שלה. לכן גם בחרנו בכיוון כזה של הנצחה, למרות הרצון לשקוע בכרית ולבכות את מר גורלנו".
"נחגוג לה את החיים"
בימים אלה יצאו מגי ובני בגיוס המונים בפלטפורמת giveback.co.il תחת השם "הסוד של הילי". לגיוס שתי מטרות עיקריות. "באפריל 2024 התחלנו בכפר יונה, המקום בו אנו גרים, מסורת של מרוץ שנתי על שם הילי שמאחד את כל הקהילה ביחד", מספרת מגי. "במרוץ היו שני מקצים, האחד יותר אתגרי, של 5,000 מטרים; והשני של 2,000 מטרים, עממי יותר, שמיועד למשפחות עם ילדים. המרוץ היה הצלחה מדהימה, היה אירוע מאוד מרגש שנצבע בסגול, שהיה הצבע של הילי.
פיזרנו גם באנרים עם משפטי מוטיבציה של הילי, יצרנו אווירה של הפנינג והחלטנו להפוך זאת למסורת שנתית. אחרי שהבנו כמה עלויות כרוכות בכך, הרי שאחת המטרות שלנו היא לגייס כסף עבור מרוץ 2025, שאת ההכנות לקראתו כבר התחלנו".
המטרה השנייה של גיוס ההמונים, מציינת מגי, היא לקיים את אותה השקה שהילי רצתה לעשות, ולא הספיקה. "אנחנו רוצים לקיים את החלום שלה באותה צורה שהילי רצתה", מספרת מגי. "הילי ביקשה שכולם יבואו בלבן, כדי שהבגדים הצבעוניים שיושקו יבלטו יותר. היא תכננה לפתוח שם חנות פופ־אפ ולמכור. זה בעצם גם מה שאנחנו מתכננים לעשות. הבגדים שלה יוצגו באירוע, תהיה תצוגת אופנה בהנחיית מוטי רייף, יהיה פופ־אפ, יהיו די־ג'יים מהשורה הראשונה מהפלייליסט של הילי שנרתמו להגיע. יהיה אירוע שמח עם אוכל, אירוע שבו נחגוג לה את החיים. ההכנסות מממכירת הכרטיסים לאירוע וממכירת הבגדים יופנו לקרן להנצחתה של הילי".
אירוע ההשקה, אותו מגי מכנה "ההשקה שלא הייתה", יתקיים ב־20 בספטמבר בשעה 12:00 בצהריים, בבר "קונטנטו" בתל אביב. "זו גם השקה שהיא נעילה. בעצם פתיחה ונעילה באירוע אחד", אומרת מגי. "הפתיחה היא באמת הגשמת החלום של הילי. המותג 'אשכרה' היה הבייבי שלה, זה היה כל כך חשוב לה ואנחנו רוצים לסגור לה את הקצה הזה, להביא לידיעת מי שיגיע כמה קסם היה בבגדים שלה ולתת אפשרות לאנשים לבוא ולרכוש את הבגדים ברכישה חד־פעמית.
חלק מהבגדים שהילי הזמינה הגיעו אחרי שהיא נרצחה. זה היה כל כך נורא. היו גם כל מיני תופרות שתפרו כל מיני דברים בשבילה ושלחו הודעה לטלפון שלה: 'מתי את באה לאסוף את הבגדים?'. עמדנו ברגעים לא פשוטים, אבל אנחנו נחושים לקיים את האירוע, כדי שאם יש להילי אפשרות לראות את זה מהשמיים, אז שתגיד 'הנה עשיתי מה שתכננתי'. רצינו לסיים את מה שהיא התחילה".
הייתה לכם אולי מחשבה להמשיך הלאה את המותג?
בני: "לא הייתה מחשבה כזאת, כי זה לא תחום ההתמחות שלנו, העיסוקים שלנו אחרים. זה היה הפרויקט של הילי, היו לה את הכישורים האלה לקבץ פריטים ייחודיים, להגיע ללוקים ייחודיים".
מגי: "לפני חודש היה פסטיבל 'אוזורה' בבודפשט. זה פסטיבל שקורה כל שנה. בשנה שעברה הילי הייתה שם והלבישה את כל החברים שלה. החברים שכן טסו השנה לפסטיבל רצו לעשות יום אחד שבו כולם מתלבשים בבגדי 'אשכרה'. הם רכשו מאיתנו בגדים ורקדו בפסטיבל עם 'אשכרה' ועם הילי".
לפני כשבוע הגיעה לבית משפחת סולומון נועה קירל ולקחה שלושה לוקים, מתוכם תבחר לוק שאותו תלבש בהופעתה הקרובה בפארק הירקון. "נועה שמעה את הסיפור של הילי והחליטה שהיא רוצה ללבוש בגד שלה להופעה", מספרת מגי. "הילי הייתה נותנת שם מדליק לכל לוק. היה לה דגם של שמלה עם השם 'נועה קירל'. נועה והסטייליסט שלה ראו את כל הבגדים ומאוד התלהבו. נועה אמרה: 'זו חנות הממתקים שלי, זה בדיוק הסטייל שלי'. הסטייליסט שלה אמר: 'כמה שאנחנו מחפשים דברים מיוחדים, לו רק הילי הייתה פונה אלינו'. אבל היא לא הספיקה לפנות".
רכישת כרטיסים לאירוע ההשקה: https://go-out.co/event/ashkara-hillysolomon
גיוס ההמונים לזכרה: https://giveback.co.il/project/80241
