עוד לפני שנכנס הדייר הראשון לבית "האח הגדול", נראה כי משהו אחר כבר מתוכנן בקפידה כדי לעורר רגשות, לעצב תחושות – ולפעמים אפילו להצית ריבים. זה לא רק הפורמט, המשימות או הדינמיקה – אלא דווקא הקירות, הרהיטים והצבעים. מאחורי כל פינה בבית המפורסם במדינה מסתתרת מחשבה עיצובית עמוקה, שמטרתה הרבה מעבר לאסתטיקה. מדובר בבמה לכל דבר, עם תפאורה שמפעילה את הדיירים לא פחות מהאירועים עצמם.
כדי להבין איך בדיוק משתמשים בעיצוב הבית ככלי פסיכולוגי, פנינו למעצבת הפנים שני כהן משה, שמסבירה איך כל גוון, חלל או טקסטורה בבית האח – נועדו לייצר מתחים, חיכוכים ודרמות בין הדיירים.
שני כהן משה
בלי קשר לעצם היותי מעצבת פנים, מאז ומתמיד אהבתי לראות את עיצוב בית "האח הגדול" בכל עונה ותמיד חיכיתי לראות את ההסברים על עיצוב הבית (בעונות הראשונות היו עושים אחרי פרק הפתיחה סרטון קצר שמדבר על ההשראה לעיצוב הבית לאותה עונה ומה המעצב בחר בהתאם לקונספט הנבחר).
נתחיל מזה, שמדובר בתכנית ריאליטי בין הנצפות ביותר ולכן בעיניי "סט הצילומים", הלוא הוא הבית עצמו, חייב לייצר נוכחות לא פחות ממדהימה. אם בבית רגיל היינו בוחרים אלמנט אחד משמעותי ומרכזי, כמו קיר כח בסלון (בדרך כלל קיר בולט ומעוצב, שתפקידו למשוך את תשומת הלב ולהוסיף עניין וייחודיות לחלל), הרי שכאן הווליום העיצובי הרבה יותר גבוה וכל קיר, כל חלל, כל אזור בבית מקבל אלמנטים רבים ומייצר חוויות שונות.
עיצוב בית האח מורגש החל מהכניסה בקומה העליונה, דרך גרם המדרגות האייקוני ועד לפרטים הקטנים, כמו שולחנות וכסאות. כל אלה נוצרים בזכות בחירה מדויקת של גוונים, חומרים וטקסטורות שיוצרים יחד את הקונספט הנבחר.
העונה, נראה שהמוטיב החוזר בבית הוא: זרימה ועיטוף.
נוכחים כאן צבעי האדמה, אבל גם גוונים כחולים. יש כאן דיאלוג מעניין בין אזורים רכים ומלטפים לבין אזורים נועזים ולוהטים. בהרבה מהחללים נעשה שימוש בקווים רכים ומעוגלים כמו למשל: בשטיחים, בחיפויי הקירות ובפינות הרביצה - אלה נותנים תחושה נעימה ומרגיעה. יחד עם זאת נעשה גם שימוש בהרבה אלמנטים מוארים ובצבעים נועזים שנותנים ביטוי דרמטי בחלל.
חדר השינה: סידור המיטות במעגל
העונה, הוחלט לסדר את המיטות בחדר השינה בצורה מעוגלת. אני יכולה לנחש שהמעצב בחר כך, כיוון שרצה לייצר אינטראקציה, דרמה ומתח בין הדיירים. כאשר אנחנו בוחרים בסידור עגול/מעגלי כלשהו, בין אם מדובר בפינת אוכל עגולה או סידור חלל עגול, אנחנו בהכרח רוצים את הקירבה, אנחנו רוצים לייצר שיח עם מי שנמצא איתנו בחלל.
סידור במעגל מייצר הזמנה לשיחה, שיתוף, קירבה – אני בעיקר ממליצה על סידור כזה כשרוצים לייצר זמן איכות עם המשפחה, למשל בארוחה משפחתית סביב שולחן פינת אוכל עגול.
יחד עם זאת, סידור במעגל הוא מאוד חשוף ונותן תחושה כי "לא ניתן לברוח" מהאינטראקציה, כי כולם רואים את כולם. בפינת האוכל זה בהחלט יכול להתאים, אבל בסידור מיטות לחדר השינה – ברור לנו שזה יכול להיות פחות נוח ונעים לדיירים (בשונה מסידור בשורה או צמוד לקיר, בו יכולות להיווצר פינות אישיות ואינטימיות יותר).
מעבר לכל, צריך לזכור, שמדובר בתכנית בידור טלוויזיונית שמעוררת שיח בציבור והיא צריכה לייצר חוויה גם אצל הצופים – לכן הבחירות העיצוביות לא מקריות ומקבלות המון משמעות. כך, חדר שינה בסידור מיטות במעגל הופך להיות "שיחת היום" אצל אנשים ומייצר פריימים אייקוניים.
המטבח: גודל ומיקום
אם בדירה שלנו, המטבח הוא לב הבית, אז בתוך בית האח הגדול הוא המרכז הלוהט של הבית, תרתי משמע. כאן הכל קורה – השיחות, הויכוחים, הבישולים וכמובן שטיפת הכלים!
אם להתחיל מהפרטים היבשים, אז המטבח הוא החלל שאנחנו מבלים בו את רוב שעות היום ובבית האח הגדול, על אחת כמה וכמה. בבית שמכיל כ-20 דיירים, ברור שהמטבח לא יכול להיות בגודל רגיל, אלא צריך להכפיל או לשלש את גודלו, כדי לאפשר לאנשים החיים בו להתנהל בנוחות ובמקביל. כששני אנשים נמצאים באותו אזור במטבח, רצוי לתת להם מספיק מרחב כדי לעבוד יחד בעמדות השונות וכדי לא להפריע אם עוד אנשים מצטרפים לחלל. מעבר לעובדה שהוא צריך להכיל המון אנשים במקביל, גם כאן, מדובר בחלל עם אמירה אייקונית שצריך לקבל היבט עיצובי מיוחד. החל מצורת ההעמדה, דרך הפונקציונליות ועד בחירת הגוון – יש כאן נוכחות חזקה ובולטת.
צורת המטבח היא צלע אחת ארוכה וישרה, אשר במקביל אליה עומד אי רחב ידיים בצורת ח', יחד הם יוצרים מתחם גדול ומרווח. אזור הבישול פונה לכיוון חצר הבית וכך מאפשר מבט כלפי מי שנמצא בחוץ.
אזור השטיפה (כיורים) נמצא בצלע הארוכה המקבילה לאי ובעצם מופרד מאזור הבישול. בצורה כזו ניתן לייצר לאנשים הנמצאים במטבח מספיק מרחב עבודה והגדרה ברורה של פעולות בכל אזור.
בצלע הארוכה מעל השיש, ישנן מראות לאורך כל הקיר, אשר ניבט מהן חלל החצר וכן גם כל מי שנכנס לאזור המטבח. כמעט מכל זווית ניתן לראות את כל מי שנמצא בחלל. כך יכולות להיווצר כל מיני אינטריגות, כמו למשל מתח בין שני דיירים מסוכסכים שנמצאים שניהם באותו חלל וגם רואים אחד את השני כל הזמן בלית ברירה או לחילופין, דווקא סיטואציה של חיבה וחברות שנוצרת בין שני אנשים, שיכולים ל"דבר" דרך המראות שמולם בעזרת מבט, קריצה או חיוך.
גוון החמרה האדמתי שנבחר לכל ארונות המטבח מרגיע ונעים לעין, אך יחד עם זאת בעל נוכחות עצומה בחלל הבית, כזו שלא ניתן להתעלם ממנה.
אינטראקציות חברתיות: פינות רביצה/ חלל הנסט/ מתחם הסאנסט
בבית ששוהים בו כל כך הרבה אנשים כל הזמן, יש צורך טבעי וברור לייצר עבור הדיירים פינות אינטימיות ליצירת שיחה, מקומות לשבת יחד כקבוצה או דווקא מקום לישיבה לחוד, רחוק מהשאר. יש לנו צורך טבעי כבני אדם ליצור לעצמנו את הפינה הפרטית שלנו, המקום המוגן שלנו. בבית האחד הגדול זה מאוד קשה למצוא לעצמך פינה פרטית בגלל שמהות התכנית והמושג "ריאליטי" מבוססים על חשיפה.
בשביל לתת תחושה נעימה ומאפשרת קרבה ושיח בין אנשים, מתבקש ליצור בתוך הבית הרבה מקומות ישיבה מסוגים שונים. פינת ישיבה מאפשרת הזמנה של דיירים לגשת ולדבר, זו יכולה להיות שיחה חברית, שיחה זוגית, ריב או ריכול. בשביל לתת מענה למגוון סוגי הרגשות שחווים הדיירים בבית, מייצרים כל מיני "תרחישים" של סוגי ישיבה.
פינות הרביצה הנמצאות בתוך הבית אמנם פתוחות וגלויות לעיניי כל, אבל תחומות. כל פינה כזו סגורה בצורה מעגלית ובגודל שונה, כדי לאפשר אינטרקציות שונות. כך למשל, אזור גדול שמיועד לשיחה קבוצתית, אזור בינוני לשיחה בין כמה אנשים בודדים ואזור קטן לשיחה אינטימית.
מתחם הנסט ממוקם בקומה העליונה שבחצר והוא סגור ופרטי. זה מקום שנועד לשיח אינטימי, מרגישים את זה בגודל שלו, בכמות המושבים שנמצאים בו ובמיקום שלו שהוא "נסתר מהעין", לעומת פינות הרביצה שפרוסות בתוך הבית. חלל הנסט מוקף בלוחות קמורים, בקווים מעוגלים, אשר יוצרים תחושה עוטפת. עוד אלמנט שיוצר תחושה מחבקת הוא סידור הישיבה בצורה מעגלית, כיוון שהוא מזמין לשיחה, להקשבה.
בשונה מהנסט, שהוא אזור עוטף, פרטי ומותאם לשיחה אינטמית – הסאנסט פתוח, גלוי ומשקיף על כל אזור החצר והמטבח. הסאנסט מייצר סיטואציה גלויה או מוחצנת, אבל יחד עם זאת מייצר שיח שקט או פחות קולני, כי מי שנמצא בו נראה ונשמע כלפי חוץ.
יש תחושה בסאנסט של "שליטה" על הסיטואציה או "קריאת המפה" החברתית של דיירי הבית. הדיירים יכולים לראות מלמעלה מה כל אחד עושה או עם מי הוא מדבר ואיפה הוא נמצא, בעוד שמי שנמצא למטה לא בהכרח ייראה זאת. חלל כזה יכול לעודד חשיבה אסטרטגית של הדיירים.
חדר האח הגדול
חדר האח הגדול הוא המקום שבו "הכול קורה", כאן הדיירים יושבים "על ספת הפסיכולוג" ונותנים ביטוי לנפש. יש כאן שיחות עומק ולכן רגשות כמו: כעס, אהבה, שמחה או אכזבה פורצות החוצה, לעיתים בליווי בכי. אבל לא רק סשן פסיכולוגי או מעמסה רגשית שנחשפת קורים כאן, אלא לפעמים נרקמות כאן "מזימות" כמו משימות סודיות במהלך משחק או אפילו סתם רגעים של צחוק ורוח שטות. על מנת שהאדם ירגיש בנוח לחוות את כל קשת הרגשות הזו, החלל צריך לאפשר לו לעשות זאת בנוחות ובלי מילים, רק בתחושה.
אז איך גורמים לזה לקרות?
נתחיל בגוונים: השנה נבחרו גווני השמש החמים להיות כרקע החדר. השימוש בכתום עז, יחד עם תאורה בגוון אור חם יוצר מראה נועז ומיוחד. על הרקע הבולט הזה, נבחרה הספה הכחולה שהיא בעצם הצבע המשלים לכתום. אם הכתום הוא עוצמתי ומורגש, אז הספה הכחולה מרגיעה ונותנת "קונטרה" למתרחש מאחוריה.
נמשיך בצורת הישיבה: לאורך כל העונות נוכל לראות שתמיד תהיה בחדר האח ספה או מושב רחב ומפנק, זה לא מקרי וזו בחירה מושכלת. כל אחד מאיתנו יכול לדמיין איך נראית ספה בקליניקת הפסיכולוג, אבל כאן לא מדובר בספה רגילה, אלא במושב וחצי גדול ומפנק. זו ספה רחבה שאפשר לשקוע בה, לשבת, לשכב, להישען אחורה ולבחור את התנוחה שהכי מתאימה לנו באותו הרגע.
כל זאת כדי לאפשר לאדם הנמצא בתוך החדר, לתת ביטוי לרגש שלו בצורה הכי נעימה ובדרך טבעית. צורת הספה תמיד תהיה ייחודית וממשיכה את הסיפור העיצובי של הבית. כאן, הקווים המעוגלים ממשיכים את מה שמתרחש בשאר החללים בבית וברקע הכתום בחדר זה.
רקע החלל: חלל החדר מוקף באלמנטים של לוחות מוארים היקפיים. ללוחות אלה חשיבות רבה הן בתפקיד שהם משחקים והן ברמה העיצובית. תפקידם הראשון הוא לתת לאדם היושב בחדר תחושה של עיטוף, חום ואהבה.
תפקידם השני הוא לייצר 'וואו אפקט' ברמה העיצובית. הרקע הכתום הלוהט תורם ביצירת דרמה טלוויזיונית מסוגים שונים, כמו במקרים של העמדה להדחה או שיחה חשופה של אחד הדיירים.
לסיכום, עיצוב בית "האח הגדול" הוא הרבה מעבר לבחירת רהיטים וצבעים, הוא חלק בלתי נפרד מהעלילה. כל פינה, כל קיר, כל בחירה עיצובית מכתיבה את ההתנהלות, הדינמיקה, הרגשות והתגובות של הדיירים. מדובר בבמה מתוחכמת שנועדה לעורר חיכוך, אינטימיות, קונפליקטים ורגעים טלוויזיוניים בלתי נשכחים. בסופו של דבר, מאחורי כל רגע שכולנו רואים על המסך – מסתתרת מחשבה עיצובית מחושבת, שמפעילה את הדיירים בדיוק כמו המשימות, ההפקה – ואולי אפילו יותר.
