כמעט עשור אחרי שעזבה את הבית הלבן, מישל אובמה, רעייתו של נשיא ארה"ב לשעבר, ברק אובמה, מספרת בריאיון למגזין PEOPLE כי היא "יותר בטוחה לגבי מי שהיא" לקראת השקת הספר החדש שלה, The Look.
"בעיקרון, אני אותו אדם", אומרת אשת הציבור לשעבר, שמעדיפה כיום להיקרא פשוט מישל. "אבל עם כל עשור שחלף, צברתי יותר חוכמה. אני חושבת שהפכתי לבטוחה יותר לגבי מי שאני. הגרסה הזו של מישל - כנראה כבר פחות אכפת לה ממה אנשים אחרים חושבים".
המסע הציבורי שלה עומד במרכז הספר החדש שלה, The Look שעתיד לצאת בנובמבר. הספר, מתעד כיצד אשת הנשיא השחור הראשון בארצות הברית התלבשה בקפידה - ואת כל הביקורת הבלתי פוסקת שנלוותה לכך. "מטרתי הייתה לא לדבר על אופנה ויופי במשך שמונה השנים בבית הלבן", היא מספרת. "פחדתי שזה יגזול את כל תשומת הלב". אך כעת, בגיל 61, כמעט עשור לאחר שבעלה עזב את תפקידו, וכמה שנים אחרי שגדלו שתי בנותיה, היא אומרת: "זה הזמן לדבר על המסע הזה".
את כותבת על המסע שלך לביטחון עצמי. איך למדת להתעלם מהביקורת ולאהוב את עצמך?
"תראי, כילדה גבוהה, אני 1.80 ואבי היה ברור לגבי עמידה זקופה. הוא אמר, 'את לא מתכופפת. את גבוהה, את יפה'. אני חושבת שזה התחיל שם. אני עדיין עובדת על זה, כל יום, קמה מול המראה ואומרת לעצמי שאני חכמה, יפה, טובה וראויה. אני לא חושבת שהעבודה הזו מפסיקה עבור נשים, במיוחד נשים צבעוניות, כי לפעמים לא שומעים את זה חזרה. היום, יותר מתמיד, אנחנו צריכים להילחם כדי להזכיר לעצמנו שאנחנו חשובים ושיש לנו ערך".
פגשת את ברק כשהיית עו״ד מצליחה. מה היה הלוק שלך אז?
"אני בטוחה שזה היה איזה חליפה משנות ה-80. הייתי צריכה להופיע במשרד עורכי דין בלוק אחיד: חליפה עם כתפיים רחבות, גרביונים - ששנואים עלי. עכשיו שאני חושבת על זה, אני לא מבינה מה הוא ראה בזה. זה לא נשמע סקסי בכלל".
כשהגעת לבית הלבן, עדיין היה צריך מראה מסוים, אבל עם יותר לחץ. איך התמודדת עם זה?
"פשוט הבנתי את המשימה. זה היה תפקיד מורכב. את צריכה להיות מעוררת השראה, נגישה, אותנטית וייצוגית בו זמנית. כאישה שחורה, הרגשתי שאני חייבת להראות את הצד הנשי שלי. בתחילת הקמפיין, כשהותקפתי על ידי תוויות כמו 'כועסת', 'מאיימת' - הבנתי את המשימה שלי. לא היה לי קשה לעשות את זה, כי קודם כל, כיבדתי את התפקיד. התייחסתי אליו ברצינות. הייתי מפורסמת, אבל לא כוכבת קולנוע. ולכן הבגדים אף פעם לא יכלו לדבר יותר מהדברים שצריך לומר".
ועדיין, בחירת הסגנון שלך השפיעה. דברים נמכרו תוך דקות. איך זה הרגיש?
"לא שיחקתי בזה. לא רציתי להיכנס למלכודת של הקשבה לביקורות על הגוף שלי, טובות או רעות. אבל אהבתי שהאנשים, בדיעבד, הזדהו עם מה שלבשתי. אם משהו נמכר מהר, זה סימן שיותר נשים יכלו להרשות לעצמן לקנות אותו. חשבתי שזה דבר טוב. רציתי שכל האנשים, בכל גזע ובכל אידיאולוגיה, יוכלו להזדהות איתי".
איך נראית עכשיו "ערב זוגי"?
"אנחנו נשואים כבר 32, 33 שנים. כשהערב מיועד לנו - אנחנו בבית. לא מתלבשים. פשוט סועדים, עם נרות ומוזיקה, ומדברים. לפעמים לא מדברים כל היום, שומרים את השיחה לארוחת הערב. לפעמים יוצאים לארוחות. אני כבר בגיל שמתקשה לצאת לסרט, אני נרדמת בו".
ואיך החיים בשנות ה-60, מבפנים ומבחוץ?
"אני לא נרתעת מול השערות האפורות שלי, אבל כן צובעת אותן! אמא שלי עשתה את זה עד יומה האחרון. אני לא עושה הרבה מעבר לכך. הבריאות שלי תמיד הייתה בראש סדר העדיפויות - מה שאני אוכלת, אימונים, בדיקות רפואיות, כל הדברים שמאפשרים לי ליהנות מהזמן הזה. אני זוהרת יותר מתמיד. הילדים שלי גדלו, בריאים ומאושרים, בעלי בסדר. וזאת הפעם הראשונה בחיי, שהחלטותיי הן שלי - ואני חופשייה".
