יום האישה שצוין השבוע הוא תזכורת טובה לשאול מה באמת עובד בשבילנו, מה נותן ביטחון אמיתי. בנוגע למלתחה, התשובה היא כמעט תמיד: לדבוק באותה גזרה.
יש פריטים שלכאורה בכל כמה שנים מגלים אותם מחדש, אף על פי שהם מעולם לא הלכו לשום מקום. חצאית העיפרון היא בדיוק כזו. אחרי שנים שבהן המלתחה התמלאה בחצאיות מיני, בגזרות A ובכל מיני ניסויים גרועים כמו המיקרו-מיני, העונה הזו מחזירה את הגזרה הצמודה והמוגדרת.
הכוח שלה הוא בפשטות. חצאית עיפרון עושה דבר אחד ועושה אותו טוב: היא יוצרת קו. הגזרה שלה מתחילה מהמותן, יורדת בצמידות עד לאמצע הברך, מוסיפה לגובה ומחדדת את הסילואט בלי להתאמץ. למרות המוניטין שלה כפריט שקשה לזוז בו, חצאית עיפרון שעשויה מבד טוב עם פתח קטן מאחור, נוחה הרבה יותר ממה שנדמה.
העונה הזו הפרשנות שלה התרחבה. היא כבר לא רק פריט עבור מי שצריכה מראה מוקפד למשרד, האמת היא שבכלל לא חייבים לשלב אותה עם נעלי עקב, אפשר לצוות לה סניקרס או נעלי בובה.
העונה אפשר לראות שהיא זוכה ליותר וריאציות, בעיקר בגזרת הבדים. ג'ינס, עור, וגם גרסאות רפויות, שהן קלילות ומחבקות. גם בגרסה הכי נינוחה שלה, היא שומרת על אותה תכונה שתמיד הייתה שלה: היא מסדרת את הלוק.
חצאית עיפרון עובדת נפלא עם פריטים שכבר יש לנו במילא בארון. סוודר גדול שנראה בעייתי עם מכנסיים רחבים - עם חצאית עיפרון הוא הגיוני לחלוטין. חולצת כפתורים לבנה שנראית שגרתית - לצד חצאית עיפרון מקבלת משמעות אחרת לגמרי. שני הלוקים האלה יכולים לעבוד נהדר לבוקר. בשעות הערב, החלפה של הסניקרס במגפיים או נעלי עקב, תקפיץ אותם בשנייה. והאמת, אין הרבה פריטים אחרים שיעשו את העבודה הזו טוב יותר.
חשוב לדעת: לא כל חצאיות העיפרון נולדו שוות. גזרה שמתחילה נמוך מדי, באזור הירכיים, תיראה אחרת לגמרי מאחת שמתחילה בקו המותניים. חצאית שהשוליים שלה מתחת לקו הברך תכביד, ואחת שמסתיימת גבוה מדי תיראה מיני בלי שהתכוונתן לכך.
