תצוגת ההוט קוטור של שאנל שהתקיימה אתמול (ג') בפריז, בתפאורה של יער צפוף, הייתה ממש חגיגה לעיניים. החליפות שהוצגו על המסלול נראו ממבט ראשון כמו עוד יצירות מופת קלאסיות - אבל כשמתקרבים אליהן, מגלים שהן בנויות משכבות ארוכות של רקמה עדינה ותחרה, או מעיטורי פרחים רקומים וצפופים שנראים כאילו הם מתפרצים מתוך הבד. קשה בכלל לתפוס את כמות שעות העבודה הידנית שהושקעו ביצירות האלה - אבל בדיוק זה העניין בעולם ההוט קוטור: להפגין את שיא היכולת האנושית בתפירה.
עולם ההוט קוטור נוטה בדרך כלל להיות עניין רציני ומכובד. ובכל זאת, אחד ההישגים הגדולים ביותר של מתיו בלאזי, המעצב הראשי של שאנל, בתקופת כהונתו הקצרה יחסית עד כה בבית האופנה, הוא היכולת שלו להכניס קלילות אמיתית - גם פיזית, בבחירת בדים אוורריים וקלים, וגם ברוח הכללית של הקולקציה. כשמתבוננים מקרוב, מגלים בקולקציה הזו אלפי פרטים קטנים שמפנים במפורש להשראה שממנה שאב בלאזי: אגדות ילדים קלאסיות, בדרך המקסימה והחביבה ביותר האפשרית.
השמחה האמיתית בקולקציה הזו מגיעה דווקא מהעצירה והבחינה של כל פרט ופרט - כמו עקב נעל אחד שעוצב בהשראת "ג'ק ואפון הפלא", ועוד עקב שמאוזן על גבי ביצת זהב (בדיוק כמו זו שג'ק גנב באגדה). היו גם ארנקי ערב זעירים ומקסימים בצורת אפון (שוב, רמז ל"ג'ק ואפון הפלא"), ובפתיחת התצוגה - ארנק בצורת ספר אגדות קטן, שלדברי בלאזי בראיון שנתן לכתבת מגזין "ווג" שרה מאואר, עוצב בהשראת ספר אגדות שהיה שייך לקוקו שאנל עצמה.
אפילו הכפתורים המשיכו את המוטיב: רבים מהם נראו כמו מטבעות זהב או פרחים, אך הבולטים ומיוחדים מביניהם היו כפתורים מגולפים בצורת פרצופי חתולים ומגפיים - מחווה ל"החתול במגפיים" - וגם כפתורים בצורת דובים וכיסאות, שכנראה מרמזים על "זהבה ושלושת הדובים". קשה שלא להתאהב מיד בפרטים המתוקים והקלילים האלה.
מדובר בתצוגה שמוכיחה שגם עולם ההוט קוטור המכובד והרציני יכול להיות קסום ומלא דמיון - ומצליחה להזכיר לכולנו למה בכלל התאהבנו באגדות מלכתחילה.
