שירה גוטמן עלתה אמש לבמה בחיפה - ועשתה את זה ארבע פעמים, כל פעם בלוק אחר בעיצוב הסטודנטים. היא הנחתה את תצוגת הגמר של החוג לעיצוב אופנה באוניברסיטת חיפה, ומה שהיה על הבמה היה הרבה יותר מסתם תצוגת סיום - סיפורים על מלחמה, אובדן, דמנציה, הגירה ואמונה שהפכו לבגדים.
25 בוגרי החוג לעיצוב אופנה - הציגו לראשונה על הבמה האוניברסיטאית קולקציות שנבנו מארבע שנות מחקר ויצירה. אבל מה שעשה את הערב הזה לבלתי נשכח הם לא הבגדים עצמם - אלא הסיפורים שמאחוריהם.
סמדר לוי יצרה קולקציה שנולדה ממכתבי אהבה שנשלחו בין בני זוג בתקופת מלחמה - גזרות ושכבות עם חיתוכי לייזר וצריבות שמתרגמות את המתח בין געגוע לתקווה. יפעת מנדבי בנתה את הקולקציה שלה סביב גובלנים ורקמות שאמה השאירה לא גמורים לאחר שחלתה בדמנציה - ובשיתוף עם חברת STRATASYS, תרגמה אותם להדפסות תלת ממד על טקסטיל. תומר קריסטל יצר קולקציית גברים שנולדה מתוך ה-7 באוקטובר - בגדים יומיומיים שבתוכם משולבים סמלים יהודיים, חלקם גלויים וחלקם סמויים, כסימני הגנה ואמונה.
לצד אלה, דניא חביש בנתה קולקציה סביב אמונת גלגול הנשמות הדרוזית, כריסטינה בזאן הפכה את חוויית הזרות שלה כמהגרת מברית המועצות לקולקציה ששמה "שיקסע", ולילא סלאח יצרה מחווה לאביה השוטר שנפטר בילדותה - עם תג אישי בהשראת תגי שוטרים במרכז הקולקציה. סנדרא סבאח תרגמה את ביתה הסגור של סבתה - וילונות, כריות, שטיחים ומפתחות - לשפת לבוש, עם סריגה ורקמה שממשיכות מסורות שלמדה ממנה.
כל הפרויקטים חולקים מכנה משותף אחד: אופנה שמסתכלת פנימה ומוצאת שם חומר גלם שלא יגמר.
