הבת של טדי שגיא עושה את צעדיה הראשונים על המסלול, שון סימנוביץ' מגיע לפרגן, סנדרה רינגלר מעודדת מהקהל ומספרת על קשר משפחתי כמעט עם אחת הדוגמניות, וסאן מזרחי אחת שפותחת את התצוגה בשמלה שעשויה מחול. תצוגת "בת הדייג" של המעצבת תאי ביטון בשבוע האופנה ישראל קנדה תל אביב 2026 הצליחה לספק לא מעט עניין גם על המסלול וגם מחוצה לו. אבל מעבר לשמות המוכרים, הייתה כאן גם מעצבת שהצליחה להפתיע אותנו באמת.
אחת המשתתפות המסקרנות בתצוגה הייתה יולי שגיא, בתו של איש העסקים טדי שגיא, שעלתה לראשונה על מסלול תצוגת אופנה. בין מי שהגיעו לפרגן לה היה גם שון סימנוביץ', שנכח באירוע כדי לתמוך בה. לא בכל יום רואים את דור ההמשך של אחת המשפחות המוכרות בישראל עושה את צעדיו הראשונים בעולם הדוגמנות, ובמקרה הזה הבכורה התרחשה דווקא בתצוגה של מעצבת ישראלית צעירה.
מי שעוד משכה את תשומת הלב הייתה סנדרה רינגלר, שהגיעה לתצוגה עם הבנים שלה ולא הפסיקה לעודד את נועה טקה מהקהל. נכון, קשה להישאר אדישים לטקה על המסלול, אבל ההתלהבות של רינגלר הייתה יוצאת דופן. אז שאלנו מה הקשר ביניהן, וגילינו שטקה היא החברה הכי טובה של אחד מבניה. מבחינת רינגלר, כמו שסיפרה לנו, נועה היא כבר ממש 'כמו הבת שלי'. עכשיו הרבה יותר ברור מי קיבלה את העידוד הכי נלהב מהקהל.
שמלה מחול ו־100 שעות עבודה: העולם של תאי ביטון
עם כל הכבוד למתרחש בקהל, הבגדים עצמם בהחלט הצדיקו את תשומת הלב. את התצוגה פתחה הטופ־מודל הבינלאומית סאן מזרחי, בשמלה יוצאת דופן שנוצרה מחול שנאסף בחוף הים בחיפה ודרשה כ־100 שעות עבודה. הבחירה לפתוח דווקא עם דגם כזה הייתה הצהרת כוונות ברורה: לא עוד שמלת ערב יפה, אלא ניסיון לקחת חומר שמזוהה עם חוף הים ולהפוך אותו לאופנת קוטור.
ביטון, בת 29, הציגה 32 דגמים בקולקציה "בת הדייג", שנולדה מתוך זיכרונות הילדות שלה, אב שאהב לדוג, גלישת גלים והחיים לצד הים. החבלים, הצדפים, האבנים והחרוזים שולבו בעבודות יד, לצד אביזרים בהשראת דגים, פנינים ואלמנטים מעולם המים. את התצוגה סגרה מוריה ביטון בשמלת כלה לבנה ונקייה, שסיפקה סיום מאופק יחסית לעושר החומרים שנראה לאורך המסלול.
ויש משהו שצריך להגיד על התצוגה הזו: היא הייתה אחת ההפתעות הנעימות של שבוע האופנה. תאי ביטון, שעד עכשיו לא הייתה שם מוכר עבורנו, הצליחה ליצור עולם שהרגיש שלם ואותנטי. מהחומרים שנלקחו מעולם הים ועד למוזיקה שליוותה את הדוגמניות, הייתה תחושה של מעצבת שיודעת בדיוק מאיפה היא באה ולא ממהרת להתרחק משם.
גם כשהבגדים הלכו לכיוון של קוטור, הם שמרו על החיבור לילדות, לים ולשורשים שלה. לא הייתה כאן תחושה של ניסיון לרדוף אחרי טרנד בינלאומי, אלא של שפה אישית שהצליחה לעמוד בפני עצמה. וכשסאן מזרחי, אחת הדוגמניות הישראליות המצליחות בעולם, פותחת תצוגה כזו, לרגע אפשר היה להרגיש שאנחנו בשבוע אופנה מעבר לים.
מהסטודיו בחיפה למסלול של שבוע האופנה
עבור ביטון זו אמנם הפעם הראשונה על המסלול המרכזי של שבוע האופנה, אבל היא ממש לא חדשה בתחום. היא פועלת קרוב לעשור מהסטודיו שלה בחיפה, שנמצא בקו ראשון לים, וכבר הלבישה נשים מוכרות כמו מאיה קיי, אדל בספלוב, ספיר אביסרור, עינב בובליל וריטה.
לצד סאן מזרחי, יולי שגיא ונועה טקה, צעדו בתצוגה גם דנה שם טוב, מאיה אבירעם, עדן סבן ולאה ינאי. הבחירה בדוגמניות בגילים ובמידות שונות השתלבה ברעיון של ביטון להציג נשיות חופשית, שלא מוכרחה להיראות בצורה אחת.
אולי הדבר הכי יפה בתצוגה של ביטון היה דווקא הביטחון שלה להישאר נאמנה למקום שממנו באה. בתוך שבוע אופנה שבו כולם מנסים לבלוט, היא לא הייתה צריכה להמציא לעצמה עולם חדש. היא פשוט הביאה איתה את הים, את הבית ואת זיכרונות הילדות שלה, והצליחה להפוך אותם לקולקציה עם אופי משלה. מבחינתנו, זו מעצבת שבהחלט נרצה לראות עוד.
