ד"ר איתן יודילביץ', מנכ"ל קרן בירד

(צילום: סטודיו איריס תל אביב)(צילום: סטודיו איריס תל אביב)

"זה קורה בסופי שבוע. האוויר הקריר והנקי מזמין לצאת, גם בשיא הקיץ. אוזניות לשמיעת ספר, אבל אפשר גם בלי, ואז לשקוע לגמרי ביופי ההררי הטבעי. הליכה דרך פארק רבין ובזריזות לתוך השביל הגובל בכביש 784. אם פה ושם יש רעש של רכבים הוא ממוסך או לפחות אני לא ממש שומע אותו. אני כן שומע את הנשימות שלי בעלייה, כשמימיני נחל חילזון ומעברו רכס ערב אל-נעים ושכנו אשחר. השביל נשפך לרחוב פל-ים ומשם קטע קצר בדרך השלום. מעדיף לא לעצור אבל לעתים מתפתה והמבט מופנה אחורה, מערבה, לעבר מפרץ חיפה. לקח לי זמן להבין עד כמה שגרה זו של סופי שבוע מהווה מעין תרפיה ושחרור הנפש מלחצי היום-יום בעיר הגדולה. הגליל משדר רוגע ששם, במטרופולין הסואן, מכונה על-ידי רבים שעמום. כמובן, זה לא אומר שאין בעיות. גם להן אפשר להקדיש קצת מחשבה. הגליל, מקום לחיים משותפים - כי החיים אינם משאירים ברירה - נראה לעתים קרובות די מפוספס. גיוון אנושי שאפשר למנף, אך אין ממש אוזן קשבת. מקום למנוחת הנפש מצד אחד, מאידך, להשראה וליצירה. על כל פנים, מקום אידיאלי להתנעה מחדש".



חגית פאר, יו"ר נעמת


(צילום: ג'ון פרץ)(צילום: ג'ון פרץ)

"צלילי חליל אל החולות של המדבר היה שולח". נולדתי בבאר-שבע, בירת הנגב, ומאז ולתמיד אני מחוברת אל הנוף המדברי, המרחבים האינסופיים ובמיוחד אל החום האנושי המאפיין את האנשים שחיים בנגב. החום הזה מאפשר לי להתחבר לשורשים עליהם גדלתי, לערכים שלי, לנשים הנפלאות מסביבי שהולכות איתי כברת דרך, למשפחה שלי שהקמתי כאן בנגב. להורים שלי שהגיעו ממדינות אחרות והיכו כאן שורשים. כשאני רוצה לנקות את התדרים מכל הרעש מסביב אני נוסעת למצפה רמון שם המדבר הרחב ידיים מקיף אותי בעוצמתו הבלתי נגמרת. שם אני יכולה לשמוע את הלמות הלב, את משאת הנפש, את החיבורים. זה המקום בו אני עושה מסאג' לנשמה. פתאום הכל הופך להיות כל כך ברור. איך לא ראיתי את זה עד עכשיו? כמה פשוט להיות פשוט!"

אסף וייס, מנכ"ל עמותת יוניסטרים, הפועלת למען פיתוח יזמות בקרב בני נוער בפריפריה


(צילום: יונתן לבל)(צילום: יונתן לבל)

"מקום שבו אני עושה ריסטארט לנפש ומקבל אנרגיות חדשות לעשייה, הוא הקמפוס של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק. מדובר בנקודת מפגש גלובלית שבה למדו מנהיגים ונשיאי ארה"ב, לצד פעילי זכויות אדם מהפכנים, ואנשי העסקים המובילים בכלכלה העולמית. אני משתדל לחזור אל הקמפוס ככל שאני יכול, על מנת לקבל אנרגיות ורעיונות חדשים למען עשייה משמעותית עבור מטרות חברתיות, אשר אוכל להגשים בישראל ולשאוב השראה מהמקום שבוגריו הצליחו לגעת בחייהם של רבים. אוניברסיטת קולומביה מזכירה לי את תקופתי שם כסטודנט לתואר שני במשפטים ואת הפעילות שקידמנו למען סטודנטים יהודים וישראל לצד מאבק בתנועת החרם העולמית נגד ישראל (BDS)"

חוה זינגבוים, מנכ"לית ומייסדת תאגיד הקוסמטיקה הנושא את שמה

(צילום: אוהד רומנו)(צילום: אוהד רומנו)

"לפני כשלושים שנה הגעתי לניו יורק והרגשתי כאילו נולדתי מחדש. כאמא צעירה, לכאורה בלי כלום, בלי משפחה, חוץ מבעל ושתי בנותיי, בלי כסף, בלי שפה, תחושה כזו של לכאורה מקום נמוך, אך היה לי בניו יורק את כל מה שהייתי צריכה: תחושת מסוגלות והיכולת לבחור. בכל פעם שאני מגיעה לניו יורק, חוזרת לי אותה ההרגשה ואני מרגישה כאילו נולדת שוב מחדש, חזקה, ממוקדת, עוצמתית, חומלת, מכילה, משנה, בונה, ונזכרת מחדש ב"אני החדשה". דווקא משהו בקצב המהיר של העיר הזו גורם לי לרגיעה של הנפש ולקבלת פרופורציות על החיים".

טובי שמלצר, משנה למנכ"ל 'שלמה ביטוח'

(צילום: עזרא פרג')(צילום: עזרא פרג')

"אם יש מקום בעולם שאני אוהב לעשות בו ריסטארט לגוף ולנפש זה תאילנד. האיים האקזוטיים, החופים הזהובים ומי הטורקיז הצלולים - כולם מאפשרים לי להתמלא באנרגיות חיוביות.בנוסף, אי אפשר להתעלם מהמטבח המקומי העשיר, השייקים הנפלאים והמסאג'ים המפנקים. הנוף הייחודי מספק לי השראה בתכנון תכניות חדשות. לאחר שמסתיימת החופשה, אני חוזר לעבודה ולשגרה במלוא המרץ".

אבי אדרי מנכ"ל הסינמה סיטי

(צילום: סינמה סיטי)(צילום: סינמה סיטי)

"את הריסטארט שלי לנפש אני עושה בבירת פורטוגל, ליסבון. לפורטוגל נחשפתי כשהקמנו את מתחם הקולנוע הראשון שם, ומאז אני מקפיד לפקוד את העיר מדי שנה. אשתי ואני נוסעים רק אנחנו, לסוף שבוע בלי הילדים, ונהנים מכל מה שיש להעיר להציע - רחובות עתיקים וקסומים, אוכל מצוין, נופים ותצפיות עוצרות נשימה".

שרון אלון, מנכ"ל רשת 'קראון פלזה ישראל' ומלון אינדיגו מרשת בתי המלון העולמית IHG


(צילום: תמר מצפי)(צילום: תמר מצפי)

לא תמיד צריכים חופשות יקרות או מאתגרות בכדי להטעין אנרגיות ומצברים במטרה לעשות ריסטארט לגוף ולנפש. לעיתים, גם נסיעה קצרה למחוז ילדותי בצפון, בפוריה, גורמת לי אושר. ריח העצים המוכר מהילדות, הכביש עליו נסעתי בנעוריי, ואותו הכביש עליו צעדתי בדרך למגרש הכדורגל ובהמשך בדרך לצבא, מעניקים לי תחושת שייכות ותחושה עוצמתית של בית. בעסקי המלונאות אנו עובדים כל השנה, עם לוחות זמנים מלאים מבוקר עד ערב ודווקא בחגים, במקום לנוח, אני מוצא את עצמי מעלה את הקצב מ״גבוה״ ל״גבוה יותר״. ככה זה כשאתה אחראי על הגשמת חלומות החופשה של אחרים, ומנהל את "מאחורי הקלעים של החוויות". לכן, פרט למשפחה וחברים שממלאים אותי באנרגיה וגורמים לי לפתוח כל בוקר בחיוך, אני גם מקפיד לייצר לעצמי אוויר, חופשה בדרך אחרת, לחזור אל נופי ילדותי כי אין כמו הבית האמיתי שלך בכדי ליצור את האיפוס המושלם לצד אנרגיות טובות ומעצימות גם יחד.