ירון רביד, מנכ"ל סיטיפס הרכבת הקלה בירושלים

מתנדב כחבר ועד מנהל בעמותת איל"ן (איגוד ישראלי לילדים נפגעים) וחבר סניף ירושלים בעמותה. העמותה מטפלת באלפי ילדים ובוגרים הסובלים ממוגבלויות פיזיות מוטוריות וממחלות שריר ועצב. בנוסף, מתנדב כיו"ר הועד המנהל של עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה בירושלים המכשירה מאות מהנדסים לתעשייה בירושלים ובארץ; חבר דירקטוריון בגן החיות התנ"כי בירושלים.

הג'וב הראשון שלי: תחילת הקריירה המקצועית שלי הייתה בתור עוזר מנכ"ל מקרקעי ישראל. אבל מאז ומתמיד הייתי נער פעיל, אם בצופים, ואם כיו"ר מועצת תלמידים בתיכון, ולאחר מכן כרכז פר"ח באוניברסיטה.

מודל לחיקוי: אבא שלי ז"ל שהתנדב בדירקטוריונים ותמך בתנועה הקיבוצית ובהתיישבות. בהמשך שנותיי שאבתי השראה מעוזי וכסלר ז"ל שהיה הבוס הראשון שלי, ומישראל בר-גיל - משנה ומ"מ למנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים, ששניהם, בנוסף לתפקידיהם הבכירים, מצאו את הזמן והשקיעו בפעילות ציבורית. אני מאמין שכל אדם, במידה ויכול, צריך לנצל את הזמן מעבר לשעות העבודה, כדי לתת מעצמו גם לקהילה. על זה בנויה חברה מתפקדת. 

ימי הקורונה חידדו אצלי את הצורך של המדינה בהשקעה ומתן יחס שווה לאוכלוסיית המוגבלים בישראל. אלפי ילדים מוגבלים נותקו בתקופה הזו ממשפחותיהם. לא היה ניתן להסביר להם בכלל את המצב. המדינה חייבת לדאוג באופן מיוחד לאוכלוסיות החלשות בתקופות כאלו ולא להתייחס אליהם כסוג ב'.

הייתי שמח אם בבית הספר היו מלמדים: הרבה יותר כישורי חיים, אפילו על חשבון מקצועות אחרים, כי מוקד הידע במאה הזאת לא בהכרח אצל המורה. בתי הספר צריכים לעשות מהפיכה רצינית בכל הנושא הזה, וללמד איך להיות אנשים טובים יותר, לעזור לחברים, לתרום לקהילה, ולהכין אותם להתמודד עם אתגרי שוק התעסוקה המשתנה.  

ירון רביד, מנכירון רביד, מנכ

רמי שלמור, מנכ"ל ויו"ר שלמור החזקות בע״מ

יו"ר דוקאביב - הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע דוקומנטרי בתל אביב; יו"ר קשת אילון -  המרכז למוסיקה וכתות אמן לכלי קשת; חבר האסיפה הכללית של עמותת נכי צה״ל, אחים לחיים, שמטרתה לסייע לחיילי צה"ל אשר נפצעו במסגרת פעילות מבצעית; חבר הוועד המנהל של טבקה הנלחמת באפליה על רקע צבע עור של עדת יוצאי אתיופיה

הג׳וב הראשון שלי : פרסומאי, מנכ"ל ויו"ר שלמור-אבנון-עמיחי/Y&R  

מודל לחיקוי:  דוד בן גוריון שקבע: ״רק במאמץ מלוכד של עם מתנדב ומדינה מתכננת ומבצעת, נוכל למשימה הגדולה״

האני מאמין שלי לתרומה בקהילה: החזר לקהילה חלק ממה שהתברכת בו. סוג של מעשר כפי שחויב כל אדם בימי התנ״ך.

ימי הקורונה חידדו אצלי את הצורך של המדינה במערכות מתנדבים בתחומים שונים, עזרה הדדית וערבות זה לזה. רק כך תיווצר חברה בריאה ושוויונית יותר.

הייתי שמח אם בבתי הספר היו מחייבים את התלמידים לשעות התנדבות חובה במסגרות הלימודים, כתנאי לקבלת תעודות סוף שנה ובגרות.

רמי שלמור (צילום: ש.גלעד   )רמי שלמור (צילום: ש.גלעד  )

קלוד גרונדמן-ברייטמן, יו"ר חוג הידידים של עמותת "גדולים מהחיים" 

הג'וב הראשון שלי: בהיותי אדריכלית התמחתי בתכנון ועיצוב מוזיאונים. עניתי למכרז לתכנון של מוזיאון יד ושם ההיסטורי וזכיתי בו. זו גם הייתה העבודה הראשונה שלי כשעליתי לארץ.

מודל לחיקוי: סימון וייל Simone Veil - ניצולת שואה, שכיהנה כשרת הבריאות בצרפת, וכנשיאת הפרלמנט האירופי. וייל הייתה האישה הראשונה בתפקיד. 

האני מאמין שלי לתרומה לקהילה: בעיני, תרומה לקהילה הינה ציווי מוחלט על מנת לתת משמעות לחיים של כל אחת ואחד מאתנו. הנושא הזה הוא חלק בלתי נפרד מחיי במשך שנים. 

ימי הקורונה חידדו אצלי את הצורך של המדינה בתיקון עולם. אני רואה במשבר הקורונה הן בישראל והן ברמה העולמית, הזדמנות לתיקון עולם בכל הקשור לתיעדוף חדש של נושאים חשובים לרבות שוויון, זכויות אדם, וסולידריות. 
זה המקום לציין שהמדינה ואזרחיה עמדו יפה באתגרים הלא פשוטים שהקורונה זימנה לנו, ועל כך יש להצדיע. 

הייתי שמחה אם בבתי הספר היו מלמדים  כישורי מנהיגות, שיקול דעת ופיתוח חשיבה עצמאית. 

קלוד גרונדמן-ברייטמן  (צילום: גדולים מהחיים)קלוד גרונדמן-ברייטמן (צילום: גדולים מהחיים)