1. וידמן והשותפים מבחירה

במסגרת הפעילות החברתית של בנק מזרחי-טפחות, מקיים הבנק מדי שנה את פרויקט "שותפים מבחירה". במסגרת הפרויקט שהחל לפני 11 שנים, כ- 140 אלף לקוחות הבנק מוזמנים להצביע עבור שלוש עמותות מתוך רשימה רחבה של עמותות, שבעיניהם ראויות לתרומה מיוחדת, במטרה שיוכלו להמשיך ולקדם מיזמים חברתיים משותפים לרווחת האוכלוסיות שלהן הן מסייעות. השנה, קיבל המיזם משנה חשיבות לנוכח משבר הקורונה שיצר קושי הישרדותי לעמותות ולארגונים חברתיים בכל רחבי הארץ. בעקבות בחירת הלקוחות העניק הבנק לעמותות הנבחרות תרומה בסך כולל של כחצי מיליון ש"ח אשר חולקה ביניהן באופן שווה. השנה, בצל המצב והמגבלות, נערך הטקס המסורתי להענקת התרומות לעמותות, באופן מקוון. השתתפו בו: יו"ר מזרחי-טפחות משה וידמן, ניסן לוי - סמנכ"ל ומנהל חטיבת הון אנושי משאבים ותפעול, תמר סאפר - מנהלת אגף פיתוח ארגוני והדרכה, ונציגי העמותות הזוכות: אלו"ט, בית השנטי, זכרון מנחם, כנפיים של קרמבו, מגדל אור, מתנת חיים, עזר מציון , עלם ופעמונים.

משה וידמן בזום עם נציגי העמותות (צילום: יח''צ)משה וידמן בזום עם נציגי העמותות (צילום: יח''צ)

2. מרגלית בתפוח הגדול

למי שמתגעגע לניו יורק היזם אראל מרגלית כבר שם ומדווח מהשטח: "וואו. ניו יורק. לפני ארבעה חודשים השקנו את מרכז הסייבר הבינ"ל שלנו ואז קורונה, ועולם במצור, ועיר במשבר ועכשיו אני כאן שוב. יחד עם שותפים ומנכ"לים ועובדים וחברים.

העיר נפתחת, לאט לאט, חוזרת לחיים. זה לא פשוט. יש טראומה עירונית, טראומה לכל ארה"ב וטראומה עולמית. ישראלים חייבים להראות לעולם את הדרך קדימה. 

קיבלנו אישור לפתוח מחדש את המרכז ובשנייה שזה קרה עליתי על טיסה ובאתי. יש לנו פה עשרים ושמונה חברות שצריכות עזרה, 14 מהן ישראליות. עשרים ושמונה חברות שחוו משבר. צריך לעזור להן, לתמוך, לטפל, להחזיר למסלול. רבות מהן גייסו כסף, ממשיכות לעבוד אבל עבודה מהבית אינה דומה לעבודה במשרד. אנחנו בני אדם, יצורים חברתיים, זקוקים לשיחה, לוויכוח, לצחוק, לחיוך ולמבט. 

הכלכלה הישראלית תלויה בהייטק הישראלי שיהיה מסוגל לפתוח מחדש את ערוצי הקשר עם העולם. אנחנו חייבים להוביל את המשק. אם ההייטק ייפול כולם יפלו אחריו. שיתוף הפעולה עם ניו יורק חיוני עכשיו, לעיר, לנו, לישראל. 

אנחנו נתגבר, יחד, נעשה וניצור ונייצר מקומות עבודה חדשים. האמת? התגעגעתי. יאללה, לעבודה!"

אראל מרגלית (צילום: ישראל ביטון,כפיר סיון)אראל מרגלית (צילום: ישראל ביטון,כפיר סיון)

3. הגביע והנשמה של באר שבע

אייל רביד - בעלי רשת 'ויקטורי' ותמיד אוהד של קבוצת הפועל באר-שבע, חגג ברשת את זכייתה של קבוצתו בגביע המדינה: "וזה אחרי המשבר הכי גדול בעשור האחרון. הבעלים של הקבוצה עוזבת, השחקנים מקוצצים ב 50% משכרם, מאמן חדש, קורונה. אבל יש נשמה, וכשיש נשמה, אין דבר העומד בפני הרצון. יאללללה הפועל באר שבע".

אייל רביד ויקטורי (צילום: אבי רוקח)אייל רביד ויקטורי (צילום: אבי רוקח)

4. כתר למצטיינים

בטקס שהתקיים לאחרונה במשרדי 'כתר' ביקנעם, ציינו מנכ"לי החברה - אודי שגיא ויפתח סחר, את פועלם ופעילותם של עובדי כתר בימי הקורונה, אשר הצטיינו בעשייה יוצאת דופן, דווקא בזמן התקופה המורכבת.

שגיא וסחר הודו למצטיינים ואמרו כי אלו התבלטו בתקופה זו, כל אחד בתחומו, תוך ניהול מקצועי, חריצות ,יזמות ושיתוף פעולה עם ממשקים בארץ ובחו"ל.

אודי שגיא  (צילום: ארזביט סטודיו לצילום)אודי שגיא (צילום: ארזביט סטודיו לצילום)
יפתח סחר (צילום: ארזביט סטודיו לצילום)יפתח סחר (צילום: ארזביט סטודיו לצילום)

5. נספרסו לחקלאי הקפה

בעקבות מגיפת הקורונה: נספרסו מקימה קרן חירום לתמיכה בחקלאי הקפה. כחלק מתוכנית  AAA Sustainable Quality  אשר הוקמה בשנת 2003, נספרסו תומכת ביותר מ -110,000 חקלאים באזורי גידול קפה ברחבי העולם.  משה מרי, מנכ"ל נספרסו ישראל אמר: "כחלק  מתכנית החירום שלנו, אנו, נמשיך לעבוד יד ביד עם החקלאים והשותפים המקומיים שלנו, הספקים והארגונים הלא-ממשלתיים כדי לתמוך בקהילה החקלאית ברחבי העולם בשבועות ובחודשים הקרובים". 

משה מרי (צילום: יח''צ)משה מרי (צילום: יח''צ)

קבינט

אסנת הבר-קוטון, מנכ"ל ובעלים של רשת 'אנקורי'
החודשים האחרונים היו קפסולת זמן יקרת ערך בתחום החינוך. עם כל הקושי שבדבר, אי אפשר היה לדמיין ובוודאי שלא ליצור, תנאים טובים מאלה ללמידה מערכתית. 170 אלף מורים ומורות גילו תוך ימים, שהם יכולים לתת אמון במחשב, וזה אפילו מצליח לא רע. הם הדגימו תמיכה הדדית, יצירתיות ויזמות, שלא ידענו שיש במערכת. משרד החינוך פיתח והוריד לשטח מודל שמפחית את המספר הבלתי סביר של בחינות הבגרות בישראל, מצמצם את מספר המפקחים והבוחנים, מוריד את העומס המיותר על הבחינות שמתקיימות, ומעביר משקל גדול יותר לשיקול הדעת של המורים והמורות. בתוך כל אלה, היה ברור שאוכלוסיות שונות דורשות מענים שונים, ברזולוציות הרבה יותר גבוהות משנדמה היה קודם, ושהזכות לשיוויון משמעה התאמת המענים לצרכים, ולא מענה אחיד לכלל הילדים והמורים. הבנו ששיקול הדעת חייב לרדת לשטח שחי את השונות; לרשויות, לבעלויות, להורים, למורים ואפילו למועצת התלמידים הארצית, שבגדול, באמת אפשר לסמוך עליהם. אז כל מה שנותר הוא לאמץ את כל קפסולת הלמידה הזו, לדייק, לטייב ולהעמיק בה. ואפשר כבר לשחרר את הסגר על המערכת.

אסנת הבר-קוטון  (צילום: רונן קרוק)אסנת הבר-קוטון (צילום: רונן קרוק)