הלאונג': התיקון הנדרש

נעמי גיסר, מנכ״לית Marsh McLennan ישראל:
"תיקון ליל שבועות מזכיר לכולנו שלפני שהתפזרנו לקבוצות ומגזרים, עם ישראל היה מאוחד כולו סביב מעמד הר סיני שכלל את קבלת התורה ואשר עיקרה כיבוד האחר, זהו גם ליבו של הסיפור במגילת רות שלמרות כל הקשיים, האובדן והכאב נשאר המאחד והביחד. ובמעבר להיום השנתיים האחרונות הוכיחו לנו, שהוויכוחים הפנימים, הפיצול למחנות והשסע החברתי העמוק שנוצר בתוכנו, מפורש ע״י אויבנו כחולשה וזמן פעולה עבורם. יש לנו מדינה אחת, קטנה, פלא עולמי שבנינו יחד במשך 76 שנים והאתגר הגדול ביותר שלנו כעת הוא לשמור עליה ולהמשיך לבנות ולפתח את הפלא הזה לעוד שנים רבות עבור הדורות הבאים אחרינו. לשמור עליה מהאיומים החיצוניים אך גם מהאיום הפנימי שמפורר אותנו כחברה. מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים משמעותיים- ביטחוניים, מדיניים וכלכליים ועלינו להגיע לאתגרים אלו מאוחדים וחזקים- כי אנחנו חזקים יותר יחד".

ד"ר זיאד חנא, מנכ"ל קיידנס ישראל וסגן נשיא בכיר בחברת קיידנס העולמית:
"האופן בו ישראל, מדינה קטנה במזרח התיכון, זכתה למיתוג "סטארט אפ ניישן" הוא פלא של ממש. אך כמו שכל קוסם מתחיל יודע, מאחורי כל פלא ישנו כשרון, או במקרה שלנו הון אנושי מופלא. מופלא, אך לצערנו מצומצם ולא מגוון. כמדינה קטנה שכלכלתה תלויה בקטר ההיי-טק והשפעתו על התוצר הלאומי, ישראל יכולה וצריכה להשקיע יותר בשילוב אוכלוסיות בתת ייצוג בענף הטכנולוגיה. ההשקעה צריכה להתחיל בחינוך וביצירת הזדמנויות. כשהמדינות מסביבנו כבר שועטות אל עבר מהפכת המחשוב הקוונטי וה-AI, אין לנו זמן לבזבז. כדי לשמור על ההובלה הטכנולוגית וכן, גם לייצר מוביליות חברתית וחברה שוויונית יותר בעזרת אוריינות דיגיטלית, על המדינה (ועלינו בתעשייה) להשקיע הרבה יותר בשילוב בני ובנות החברה הערבית, החרדית ובאופן כללי – לשלב הרבה יותר נשים. כמנהלים בהייטק, התיקון צריך להתחיל איתנו".

ליהוא הכהן מנכ"ל BlueGen בבעלות קרן ג'נריישן:
"בשנים האחרונות עלתה משמעותית המודעות לשמירה ודאגה לסביבה: "הדאגה לכדור". הדור הצעיר ממלא תפקיד חשוב בהעלאת המודעות ובעשייה, ודווקא נבחרי הציבור והדור הבוגר יותר – הם שצריכים לעשות תיקון. כדי להביא לעתיד נקי וירוק יותר, נדרש שינוי משמעותי במדיניות הטיפול בפסולת בישראל. לא רבים יודעים אבל כ-80% מהטיפול בפסולת מבוצע באמצעות הטמנה, השיטה הכי פחות סביבתית ובת קיימא, לעומת מדינות אירופה, שם שיעור ההטמנה עומד על כ-20% בלבד ויתר הטיפול מתבצע באמצעות מיון פסולת, מיחזור והשבה. כל זה מתאפשר שם בשל רגולציה נכונה, תשתיות תומכות, והתנהגות הציבור. לתיקון שהמדינה צריכה לעשות בתחום הפסולת ישנם שני שותפים – הממשלה שצריכה לקחת אחריות, להגביר מעורבות ולהוביל את הנושא ע"י יישום התוכניות האסטרטגיות הקיימות בתחום, והשני - הציבור, שצריך לקחת אחריות על העתיד הסביבתי של הדור הבא, ולהקפיד על מיון פסולת ומיחזור".

אפרת דובדבני - מנכ"לית מרכז פרס לשלום ולחדשנות:
"על כל אחד אחת מאיתנו, אזרחי המדינה ומנהיגיה נדרש לתקן את אופן החשיבה שלנו – שמעון פרס אשר לצידו עבדתי שנים רבות נהג לומר "בשבילי להיות אופטימי זה להיות פרגמטי"; בידינו קיימת הבחירה לפעול מתוך כוונה ורצון להיטיב, לסייע ולפעול למען תיקון עולם כאן בישראל, ובכל מקום. בימים מורכבים אלו עלינו לנסות ולחשוב באותה הדרך על-פיה פעל דור המייסדים של מדינת ישראל כאשר הפך את הבלתי אפשרי לאפשרי, באמצעות חדשנות ויצירתיות חסרת גבולות – הפרחת השממה למקום מלבלב וחיוני, כינון ביטחון באזור מוקף אויבים לצד הושטת יד כנה לשלום, והשקעה בלתי פוסקת בהון האנושי האדיר שקיים פה ובדור הצעיר אשר ממנו יעלו ויופיעו מנהיגי העתיד – הם אלו שיביאו לשגשוג אמיתי עבור כל החיים באזורנו. בימים אלו חובה עלינו לאמץ חשיבה אופטימית-פרגמטית זו, רק כך נתגבר ונצא מחוזקים מתמיד".

ניר טל - מנכ"ל ובעלים בית האופנה משכית:
"תיקון שבועות הוא ביטוי חמקמק שיש בו גם התכוננות לקבלת התורה אבל גם תיקון פשוטו כמשמעו. מתקנים מה שנשבר. בתקופה זאת בפרט נשבר לנו הלב, נשברה הנפש נשברה תחושת הביטחון האישי אבל בשום פנים ואופן לא נשברה לנו הרוח. אני חושב שכמדינה של יזמים בעל כורחנו, אנחנו הוגים חזון ויוצרים עתיד תוך פיזור אופטימיות בלתי נגמרת. כל קפיצת גדילה משמעותית צריכה להתחיל בחורבן ובתיקון שמובילים לתקומה. התיקון שאני בוחר להתחיל איתו – הוא ״הסיפור הישראלי״. חובתנו ליצור סיפור ישראלי חדש שיכלול את כלל חלקי החברה, על ערכיו המשותפים, שיגדיר את מנועי הצמיחה שלנו כמדינה, יחזק את היצירה הישראלית, המדע והחינוך, יחזק את האמונה והמסורת במקביל לערכי הדמוקרטיה ובעיקר יחבר את כולנו הישראלים כאן בארץ הקטנה והתוססת הזאת לשנים הבאות עלינו לטובה, כדי שנוכל לעבוד ביחד להשגת היעדים השאפתניים". 

רחלי ויזמן, מנכ״לית ומייסדת שותפה SavorEat:
"לאחרונה התקיים טקס פתיחת מרכז בריאות לאישה בישראל. בתמונת הבכירים מהטקס הוצגה קבוצה ללא נשים בכלל. מפתיע? לא. בישראל 2024 כמעט ואין נשים בשולחן קבלת ההחלטות, ולא משנה היכן. גם בעולם המצב לא טוב: בדו"ח האחרון של דלויט נרשמה ירידה בשיעור הנשים בהנהלות הבכירות. בישראל המצב עגום במיוחד עם שיעור יו"ריות שעומד על 5.6% בלבד בשנת 2024 לעומת כ-15% ב-2018. כמנכ"לית ודירקטורית בבורסת ת״א, אני רואה את הנתונים המדאיגים האלה גם בקהילה שלי: מתוך 2,063 בכירים ב-125 החברות הציבוריות המובילות, רק 570 הן נשים. פעם אחר פעם מחקרים מראים שהאיכויות הניהוליות של נשים במשרות בכירות מהוות תרומה משמעותיות להצלחת החברות וביניהם גם הגדלת הרווחיות, למרות זאת אנחנו מוצאים את עצמנו בדיוק בכיוון ההפוך. התיקון פה פשוט מחייב".

איל שני - מנכ"ל ובעלים קבוצת שלדג:
"חינוך הוא הבסיס לכל חברה מתקדמת, ובישראל, המשאב האנושי הוא הנכס העיקרי. השקעה בחינוך היא השקעה בעתיד המדינה, ויש לה פוטנציאל להשפיע בצורה חיובית על כל תחומי החיים. בשנת 2024, על ישראל לקחת את ההזדמנות לשפר את מערכת החינוך שלה, ולהפוך אותה לאחת המתקדמות בעולם. רק כך נוכל להבטיח כי הדורות הבאים יהיו מוכנים להתמודד עם האתגרים של המאה ה-21 ולהמשיך להוביל את העולם בתחומים הטכנולוגיים והמדעיים. על מנת למשוך ולשמר מורים איכותיים, יש להעלות את שכרם ולשפר את תנאי עבודתם. מורים מתוגמלים היטב הם מורים שמסוגלים להתמקד בעבודתם החינוכית ולהעניק לתלמידים את המיטב. יש להקצות משאבים ייעודיים לפריפריה וליישובים החלשים יותר מבחינה כלכלית. השקעה זו צריכה לכלול תוכניות חינוך ייחודיות, מלגות ותמיכה נוספת לתלמידים מהשכבות החלשות. על מערכת החינוך להתקדם לקראת למידה דיגיטלית ולשלב שימוש בטכנולוגיה בלמידה השוטפת. יש לקדם את השימוש בכלים כמו לוחות אינטראקטיביים, מחשבים אישיים לכל תלמיד ותוכנות לימוד מתקדמות".