בתום שנה עברית של מלחמה, פנינו למנהלים בכירים על מנת שיבחרו גיבור אחד או גיבורה אחת שסיפורם נגע במיוחד לליבם.
יוסי אבו, מנכ"ל NewMed Energy על יפתח יעבץ ז"ל
הייתי רוצה לפגוש את סרן יפתח יעבץ ז"ל, קצין האג"מ של יחידת מגלן שנפל בקרב גבורה בסמוך לקיבוץ נחל עוז בשבעה באוקטובר תוך שהוא מציל חייהם של רבים מתושבי הקיבוץ.
לא הכרתי את יפתח, אך אני גאה להיות חבר של אביו, גלעד. מהדברים שקראתי אודותיו התגלה בפני בחור צעיר, אוהב הארץ, אוהב אדם, אוהב ספר. בחור רגיש, ציוני וערכי. שלושה חודשים לפני נפילתו, לקח חלק במבצע בג'נין וכתב מכתב למשפחתו אשר הגיע לידם לאחר נפילתו.
בשורותיו האחרונות כתב: "להילחם על הארץ הזאת, להוביל את היחידה הזו, זאת לא גבורה עילאית – זה סטנדרט. ואם הייתי צריך לפסל מחדש את חיי, לא הייתי משנה דבר. אוהב אתכם".
קראתי שורות אלו ודמיינתי איך יצא יפתח בבוקר שבת ה-07.10 מביתו אל העוטף. איך נסע דרומה מלא בתחושת שליחות ואחריות למדינה שכל כך אהב ועבורה נלחם באומץ ובגבורה. הדברים שכתב ברגישות מדויקת מאירות בזרקור את דמותו הייחודית, שמנסה לתת נחת ונחמה לקרוביו שיידעו כי כל שעשה, כל בחירה, כל צעד ושעל בדרכו, היה עושה אותם שוב – בהשלמה ובגאווה.
יפתח ובני דורו נושאים את לפיד המאבק על תקומת עם ישראל בארצו בצורה מעוררת כבוד והערכה. הם מגש הכסף של דורנו ומהם ובזכותם ניוושע. אני תקווה כי נגבר על אויבנו מבחוץ, נתעלה על המחלוקות מבפנים ונהייה לעם חופשי בארצנו. יהי זכרו של יפתח ברוך.
שרון אלון מנכ״ל רשת מלונות אפריקה ישראל, על ענר שפירא ז"ל
השבעה באוקטובר הוא תאריך שנחרט בלב כולנו ולא יישכח לעד. היום הזה וכל השנה החולפת חשפו בפנינו דמויות רבות של חטופים, נרצחים, גיבורים.
במלאת שנה לאסון, נחרטה בליבי דמותו המיוחדת של ענר שפירא שסיפורו הוא אחד מספורי הגבורה יוצאי הדופן של אותו יום נורא בשבעה באוקטובר. בגבורתו, לאחר שהצליח להדוף בידיו שמונה רימונים שהושלכו לעבר המיגונית, הגן על שלושים מחוגגי המסיבה ברעים, עד שנפל.
רוב הצעירים שהיו במיגונית נהרגו, מבין החיים שנפצעו קשה, נחטפו ארבעה. בהם גם הירש גולדברג-פולין ז"ל, חברו הטוב של ענר שנרצח בשבי חמאס.
ענר היה גם מוסיקאי מחונן ואמן שהלחין והקליט שירים. באחד מהשירים שלו כתב: 'מעדכן את הצוואה שלי, אם אני מת, תוציאו לי את האלבום'. לאחר מותו החליטה המשפחה להוציא את שיריו לאור.
ענר נחרט בליבי. הייתי שמח להכיר אותו עוד בחייו. את דמותו המיוחדת, המשלבת נפש אומן עם גיבור, שנלחם להתגייס ליחידה קרבית ובגבורתו הגדולה, בלי להסס הציל נפשות ביום הנורא ההוא.
מיכאל רבינוביץ, מנכ״ל רשת החשמל והתאורה ארכה על התצפיתנית נעמה לוי
הייתי מאד רוצה לפגוש את נעמה לוי, הנערה עם העיניים היפות, המבט החודר והחיוך הכובש שתמונתה מתנוססת על שלטי החטופים בכל מקום בארץ. נעמה היא ספורטאית וטריאתלטית שבחרה לקחת פסק זמן מאימונים ותחרויות ולהתגייס לצה"ל כתצפיתנית. היא שירתה במוצב נחל עוז ממנו נחטפה בשבת השחורה של 7 באוקטובר עם ארבע מחברותיה.
כמי שמתחרה בטריאתלונים בעצמו, אני מבין את הנחישות הדרושה לאימונים המפרכים, את הריכוז הנדרש בתחרויות ואת הצורך לחשוב כל הזמן על הטווח הארוך על מנת להגיע בהצלחה לקו הסיום. לאחרונה, בטריאתלון אשדוד, התרגשתי מאד לראות את סבא של נעמה - שאול לוי שמתחרה גם הוא - מגיע לקו הסיום ואוחז בידו פוסטר עם תמונתה של נעמה.
יחד עם מתחרים רבים נוספים עמדנו ומחאנו כפים במשך זמן רב. כולי תקווה שנעמה תרתום את כל הכוחות שיש בה ואת הניסיון שצברה כספורטאית כדי להיות חזקה, ולהגיע בשלום גם ל"קו הסיום" של שבי החמאס. מי ייתן ותשוב יחד עם יתר החטופים לחיק משפחתה האוהבת.
ניב הלוי מנכ"ל רשת חינאווי Wine & More על לוחמת מג"ב רוית אסייג ז"ל
לוחמת מג״ב רוית אסייג ז״ל היא הגיבורה ששמה תמיד ילך איתי. ביום שבת השחור כאשר חדרו מחבלים לישוב שלי (יכיני), היא הייתה מראשוני כוחות הביטחון שהגיעו להציל אותנו, שוטרת אמיצה ומסורה, הקריבה את חייה למען ביטחונם של תושבי היישוב שלנו. היא לא חשבה פעמיים ופעלה מתוך תחושת אחריות עמוקה גם כשידעה שהמחיר עשוי להיות כבד.
היא מייצגת את הגבורה וההקרבה שבאים לידי ביטוי במעשים הכי גדולים והכי קטנים. היא שימשה דוגמה אמיצה ומעוררת השראה, והזיכרון שלה יהיה חקוק בליבי כאור מנחה, ומזכיר לי את חשיבות הערכים של אומץ ותחושת שליחות. יהי זכרה ברוך.
מיכאל בן סעדון, מנכ״ל משותף של FRÉ על רז בן עמי
לחטופה ששבה, רז בן עמי, שמורה פינה חמה אצלנו בלב, אנו חשים מחוברים אליה באופן אישי ומתפללים לכך שבעלה אוהד, שנחטף גם הוא לעזה, ישוב במהרה הביתה.
החיבור לרז בן עמי החל כאשר קיבלנו הודעה מבתה, יוליה, כשעוד רז הייתה שבויה בעזה, שמחבלי הנוח'בות שברו לה את כל מוצרי הקולקציה של FR'E, כשפרצו לביתם, ושהיא הייתה שמחה שנפתיע את אמה, לכשתשוב הביתה, ותחכה לה שם מתנה מאיתנו שכוללת את כל מה שנהרס.
לבקשה כזו, לא יכולנו להישאר אדישים, ומיד כשרז שוחררה, נפגשנו איתה והבאנו לה מתנה מאיתנו. רז היא לוחמת אמיתית, שרדה בשבי החמאס ימים לא מבוטלים, וביום ה-57 שוחררה. לפגוש את רז כשהיא שוחררה היה רגע בלתי נשכח שייחקק בליבנו תמיד, אך לצערי הרב, הוא מהול בדאגה ועצב עמוק, על כך שבעלה אוהד, טרם שב. הבטחנו לרז, שבכל ראיון שנקיים, נזכיר את בעלה האהוב שמחכה לשוב הביתה, ולהתאחד עם משפחתו.
הרב יהושע פס, מייסד-שותף ומנכ"ל ארגון "נפש בנפש" על סמל אילן כהן ז״ל
אילן כהן ז"ל נפל ב-15 במאי במהלך התקלות עם מחבלי חמאס בצפון רצועת עזה. הוא מהווה מבחינתי דוגמא ומופת לציונות מודרנית. בחור צעיר שעלה מארגנטינה לבדו מתוך תחושת שליחות, חיזוק בניין הארץ ואהבת עם ישראל. בחר לשרת כלוחם בצנחנים והיה אחד מתוך כ-3,500 חיילים בודדים עולים, המלווים על ידי התוכנית לחיילים בודדים של "נפש בנפש" בתמיכת ה-FIDF.
עם פרוץ המלחמה מיד הבנו שהחיילים הבודדים זקוקים לחיבוק מהבית והשקנו את "מבצע חיבוק", במסגרתו הטסנו מאות הורים לחיילים בודדים מרחבי העולם כדי שיוכלו להיפגש עם ילדיהם שלחמו בחזית. אחת מהם היא אדריאנה, אימו של אילן. סרטון המפגש בין השניים בנתב"ג המיס את הלבבות, ועם דבר נפילתו הפך לזיכרון כואב.
כחודש לאחר נפילתו זכינו לבקר בבואנוס איירס ולפגוש את משפחתו. שמענו מאימו ואחיו על הבן המופלא שהיה ועל חלומותיו להיות חלק מעם ישראל ולתרום למדינה.
בשמחת תורה השנה, נציין את יום השנה לאותו תאריך גורלי ששינה את מדינתנו. אך כפי שחג זה מסמל סוף והתחלה חדשה בקריאת פרשות השבוע, אני מלא אמונה שהשנה החדשה תביא עמה אחדות, שלום ותקווה לכל עם ישראל – העם שאילן חלם להיות חלק ממנו.
לאה לוי פיישבין מנכלית הבלט הישראלי, על סגן יובל יפה ז"ל
את סגן יובל יפה, לא הכרתי. לא באמת. לא מספיק. בתוך האבל הכללי והלבבות המרוסקים, הידיעה על מותו הטראגי מכבידה על לבי מתוך כאב אדיר על חיים צעירים שנגדעו, אך גם מתוך תחושת החמצה פרטית על כך שלא זכיתי להכיר לעומק בן משפחה, בחור יפה תואר ומידות שהאמין שהשמים הם הגבול והדרך, דרך ארץ.
יובל, בנה הצעיר של אוסי, בת דודי, היה לוחם בחייו ובמותו. כדורגלן מחונן ואוהד של הפועל כפר סבא שעל אף פציעה בנעוריו, לחם כדי להתגייס לשירות משמעותי בצבא כמו אמו, אל"מ במיל. בחיל האוויר, ודודו - לשעבר קצין קשר ראשי, תא"ל במיל., הוא התעקש ללכת למכינה צבאית ובהמשך הדריך חניכים במכינה. משם לחיל שריון, קורס מפקדי טנקים כל הדרך עד קורס קצינים שסיים בהצטיינות ואחריו שובץ לתפקיד מ"מ בחטיבה 7. ביום הרביעי למלחמה, יובל נפל בקרב ליד מוצב כיסופים.
בשבעה, בבית הוריו שבמושב צופית, מותו של יובל לימד אותי כמה חשוב לעצור לפעמים את מרוץ החיים המטורף ולא לוותר, על מה שחשוב באמת: משפחה, שורשים, שייכות. יהיה זכרו ברוך לנצח.
יונתן ברנד, מנכ"ל אולטרה פיננסים, על בנג'י טרקינסקי ז"ל
רס"ן בנג'י טרקינסקי, עם עיניו הכחולות ושיערו הבלונדיני, הקרין רוגע וביטחון לכל מי שפגש בו. במשך שירותו הצבאי נגע במאות חיילים ואף במדינה שלמה כשעלה לשידור במהלך מבצע 'שומר חומות'. ב-7 באוקטובר, ביום הקרב בבארי, הפנים הללו היו נחוצות יותר מתמיד.
בנג'י, קצין אג"ם של חטיבה 7, היה מהראשונים שהגיעו לחלץ את התושבים הנצורים, שהסכימו להתפנות רק לאחר שראו אותו והוא הרגיעם ורכש את אמונם. בנג'י, שקם לצד ארוסתו, יצא מיד לבסיסו ברמת הגולן וירד להצטרף לקרבות בעוטף עם חבריו הקצינים לחטיבה. תוך גילוי יוזמה, וחתירה למגע, הוביל את חבריו בגבורה. במהלך הקרבות, תחת אש, הוא חילץ עשרות אנשים והמשיך להילחם גם לאחר שנפצע.
סיפורו עורר בי השראה כיוון שלדברי חבריו ומשפחתו, בנג׳י ידע תמיד שייעודו להגן על המדינה. במילותיו שלו: ״זו לא שאלה של ״אם״ אלא של ״כש...״. ביום ההוא בבארי, בנג'י הגשים את ייעודו ולצערנו נפל בקרב.
