בשדות העוטף: המיזם המיוחד המחבר בין זיכרון להתחדשות

- גלעד יעבץ , מנכ"ל ומייסד משותף של חברת "אנלייט", ששכל את בנו יפתח יעבץ ז"ל, שנפל בקרב הרואי בהגנה על נחל עוז בשבעה באוקטובר, שיתף את חבריו ברשת במיזם הנצחה ייחודי: "בדרום העוטף, בנגב המערבי, צמחה החיטה שוב. חיטה שנזרעה בעמל רב. ביזע ודמעות. חלק ממיזם חדשני, שכל כך קשה בארץ שלנו לקדם, אבל הוא עוד יעשה פה כל כך הרבה טוב. לחקלאים. לחקלאות. לאנרגיה. ליישובי העוטף. למשק. כשהחיטה הזאת החלה לצמוח בין קולטי השמש, חיטה בריאה, יפהפיה, זקופת קומה, היה ברור שממנה נכין לחם. לחם יפתח. לחם של המקומות המיוחדים, שאליהם מובילות רק הדרכים המאתגרות. הלחם האגרו-סולארי הראשון.

והיה ברור גם שהלחם הזה יהיה פרי מיזם משותף של 'אנלייט' ו'רביבה וסיליה', המשפחה של יפתח. עם המון אהבה, בין הדמעות, בעזרת מטחנת קמח הארץ ומאפיית רביבה, נטחן הקמח ונאפה הלחם. וכשאני הולך בשדות החיטה הסולאריים, שדות של עצב ותקווה, אני יודע שככה היית רוצה שהדברים יהיו. שנהיה פה בעוטף, נמשיך את דרכך. את הגבורה הבלתי נתפסת שלך. לא נתייאש מכל הדברים המייאשים. וננסה לעשות מעשים קטנים, כדי שיהיה פה קצת יותר טוב".

- מפעל הפיס בראשות המנכ"ל עו”ד בני דרייפוס, יחד עם השלטון המקומי והאזורי, משקיעים עשרות מיליוני שקלים, בעשרות פרויקטים לטיפול בטראומה ובשיקום החברה בישראל. הזמר עידן עמדי נבחר להוביל את הקמפיין של מפעל הפיס לתמיכה בנפגעי טראומה, והכוונתם למגוון פרויקטים לטיפול ושיקום, עבור מאות אלפי ישראלים הסובלים מטראומה וחרדה. במסגרת הקמפיין צולם עידן עמדי כשהוא נאבק בזירת אגרוף. הקרב נועד להביא לידי ביטוי את ההתמודדות עם טראומה פנימית ואת העובדה שגם כאשר אין סימנים חיצוניים נראים לעין - הכאב קיים ודורש תשומת לב.

 - חברת 'אביב מליסרון', בראשות המנכ"ל צחי דידי, מחברות הנדל"ן המובילות בייזום וביצוע פרויקטי מגורים, יוקרה, מסחר ופרויקטי התחדשות עירונית בלב אזורי הביקוש בישראל, דיווחה על עסקת נדל"ן בפרויקט הדגל שלה "אביב בגבעתיים". במסגרת העסקה נחתם חוזה למכירת דירת פנטהאוז בפרויקט במחיר של 15 מיליון שקלים - המחיר הגבוה ביותר שנרשם בגבעתיים עד כה. הפנטהאוז, המשתרע על פני 258 מ"ר, נמצא בקומה ה-24 של המגדל, וכולל מרפסת ענק בשטח של כ-140 מ"ר עם נוף פנורמי מרהיב לכל גוש דן. 

- במהלך חודשי הקיץ מפעילה הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית מערך קייטנות ופעילויות חווייתיות לילדי משפחות נפגעי הטרור, בתמיכת הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה וקרן היסוד. חלק מרכזי מהפעילות מתקיים בקיבוצים ובמושבים בעוטף עזה, ביניהם: כפר עזה, בארי, ניר עוז, נחל עוז, רעים, סופה ועוד. כ-350 ילדים ועוד עשרות אנשי צוות נוטלים חלק בפעילות שנועדה להעניק רגעים של שגרה, שמחה וגיבוש קהילתי בתוך מציאות מאתגרת. יו״ר הנהלת הסוכנות היהודית -  אלוף (מיל') דורון אלמוג, ויו״רית הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית - איילת נחמיאס-ורבין, הגיעו לבקר בקייטנות ולפגוש את הילדים. 

- בני נוער מוכשרים מהערים לוד, פתח תקווה וממזרח ירושלים, הפכו את החופש הגדול לתקופה של עשייה חברתית, יזמות טכנולוגית ותרומה משמעותית לקהילה. מדובר בבני נוער בוגרי התוכנית השנתית "אקוטק" של עמותת "מחשבה טובה". מדובר בתוכנית המעניקה לבני נוער הכשרה טכנולוגית בשילוב יזמות עסקית, הכוללת בניית אתרים ורכישת ידע ביזמות עסקית-חברתית.

עם סיום תוכנית הלימודים השנתית, במהלך חודשי הקיץ, מגיעים בני הנוער לחלק הקהילתי של התכנית הכולל התנסות מעשית: כל קבוצת נוער מלווה עסק קטן מקומי, ומקדמת אותו עסקית על ידי בניית אתר מקצועי. המטרה היא לתת לבני הנוער ניסיון פרקטי בתהליכי פיתוח אתרים, עבודה בצוות ויצירת קשר עם לקוחות, ובו בזמן לחזק את בעלי העסקים, שרבים מהם התמודדו עם קשיים בשנים האחרונות. בני הנוער בונים עבורם אתרים מאפס בפלטפורמת Wix, משתמשים בבינה מלאכותית לעיצוב ותוכן, ויוצרים מוצר מותאם אישית לכל עסק.

 נותני הערך

שירה רודרמן, מנכ״לית קרן משפחת רודרמן:

- במתקפה האיראנית האחרונה מצאתי את עצמי, יחד עם בני נוער וצעירים משכונות שונות, עומדת במקלט מאובק, אוספת חפצים ישנים וצובעת קירות. לא היו כאן נאומים או תכניות גדולות – רק אנשים שראו צורך מיידי ופשוט ניגשו לעשות. זה היה הרגע שבו הבנתי עד כמה עמותת "עושים שכונה" היא הלב הפועם של הקהילות האלה.

את הארגון הכרתי דרך גליה, סמנכ"לית הקרן, אבל החיבור האמיתי נולד בשטח – בצחוק המשותף, בעייפות בסוף יום, ובתחושת השותפות עם הנוער שמוביל את השינוי מתוך הבית שלו. "עושים שכונה" נולדה בשכונות, בתקופה שבה הנוער זקוק למשמעות, במיוחד באזורים מוחלשים, והם מצמיחים מנהיגות מקומית, מגוונת ואותנטית שפועלת בגובה העיניים.

בעידן של משבר אמון עמוק בין המדינה לתושביה, לראות בני נוער לוקחים אחריות על הרחוב שלהם, על המקלטים שלהם, ועל האנשים שחיים סביבם – זו תמונה שמעוררת בי תקווה. בעיניי, המעשים הקטנים האלה, רגע אחרי אזעקה או בעיצומו של יום עבודה, הם חזקים מכל מילה.