הלאונג' חוגג: על ראש שמחתי

רו״ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון

אם אני צריך לבחור את הרגע השמח ביותר בעשייה שלי השנה, אני בוחר בערב הגאלה השנתי של לשכת רואי החשבון. הייתי גאה מאד לראות 1,500 איש מראשי המשק, עולם העסקים והמשפט מתכנסים יחד. ועוד שמחתי להעניק את אות ההוקרה השנתי של הלשכה להראל ויזל על תרומתו למאמץ הלאומי בתקופת המלחמה. בראייה רחבה יותר, אני שמח על ההרתמות שלנו ללמד ולעזור לעסקים בישראל איך לצלוח את התקופה המורכבת בארץ, וגם גאה בכך שאנו מובילים את מקצוע ראיית החשבון אל מהפכת ה-AI, ומעניקים לרואי החשבון כלים מעשיים כדי להפוך את הטכנולוגיה למנוע של צמיחה, יעילות והזדמנויות חדשות.

פרופ' אלון דומניס, יו"ר עמותת איל"ן

הרגע המשמח ביותר עבורי בשנה החולפת היה ממש באחרונה לפני תחילתה של השנה העברית החדשה, כאשר ראיתי במו עיני תיקון של עוול היסטורי שנמשך שנים, ופגע באלפי ילדים עם מוגבלות מוטורית ובמשפחותיהם. בעקבות העתירה שהגשנו באיל"ן לבג"צ, יחד עם "בית איזי שפירא" וקואליציית ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים, הודיעה המדינה, רגע לפני ראש השנה הנוכחי, כי גם ילדים עם מוגבלות פיזית הלומדים בחינוך המיוחד יוכלו לקבל הסעה שנייה וגמישה בתום יום הלימודים. זהו הישג משמעותי שיאפשר להורים לעבוד בנחת; יאפשר לילדים להישאר עם חבריהם; להשתתף במסגרות המשך חיוניות; ולחיות חיים שוויוניים ועצמאיים יותר. עבורי, זהו רגע שממחיש את הכח שיש לעשייה ציבורית נחושה לשנות מציאות ולתקן עוולות שנמשכו זמן רב ואנו נמשיך לעשות כן באיל"ן בכל תחומי החיים.

סיגלית בן חיון, ראש ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב

אחד הרגעים המשמחים עבורי השנה היה הצטרפותם של שני חברים חדשים לוועד המייעץ - עמרי גלר ואורי בייטלר. זה היה רגע משמעותי עבורי לראות את הוועד המייעץ מתרחב ומתבסס ככוח מרכזי בעשייה וכקבוצת שגרירים של האוניברסיטה. הצטרפותם חיזקה והעשירה את הוועד כולו. יחד, הם מביאים ניסיון, ידע וקשרים, ומסייעים לנו לחשוב אסטרטגית, לזהות הזדמנויות ולהרחיב את מעגל ההשפעה. עבורי, זהו ביטוי לכוחה של קהילת בוגרות ובוגרי האוניברסיטה – וליכולת שלה להמשיך להשפיע, להוביל ולשנות עולם. ככלל השנה החולפת היתה עבורי משמחת ומרגשת במיוחד. אנו מציינים עשור להקמת ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב – ארגון שאני גאה להיות ממייסדיו ולעמוד בראשו. לפני עשור יצאנו לדרך עם חזון לחבר בין בוגרות ובוגרים, והיום אנו קהילה גלובלית, צומחת ומשפיעה, המונה כ־140,000 בוגרות ובוגרים ברחבי העולם.

רות שהם, מנכ״לית מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע

הרגע המשמח עבורי היה עם פתיחת שנת הלימודים של "נדירים במדעים" - תוכנית הבגרויות הייחודיות שלנו, שהתחילה במחנות שהיו אצלנו במכון דוידסון בסוף הקיץ.

עבורי, המשמעות היא הרבה מעבר למספרים - בני ובנות נוער ממקומות ומרקעים מגוונים נפגשים בכיתות הטרוגניות, לומדים מדעים ברמה גבוהה ומקבלים הזדמנות לראות במדע חלק מהעתיד שלהם.

השנה עשינו קפיצת מדרגה: הכפלנו את מספר התלמידות והתלמידים בתוכנית לכ-500, ובהם למעלה מ-250 מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית. כמו כן הרחבנו וחיזקנו את קהילת המורים שלנו, קהילה הפועלת בסינרגיה ובשיתוף פעולה, שמאפשרת לחלוק ידע וניסיון, ללמוד מהנעשה בכיתות ולפתח יחד דרכים טובות ורלוונטיות יותר להוראת המדעים ובדגש על מצוינות במדעים.

עילי פרבשטיין ממייסדי עמותת "בית על הים"

לפני כשבועיים ערכנו בבית על הים אירוע שיא למאות משפחות שכולות, משפחות של חוזרי שבי ומשפחות המגדלות ילדים שהתייתמו משני הוריהם. האירוע חתם תהליך שנתי שבו בנינו עבורן קהילה סביב הים – מקום שמתחבר לכוחות, למשפחה ולתקווה, ולא רק לכאב המשותף. כשהבטתי במשפחות גולשות, משחקות וצוחקות יחד על החוף, הכול נראה לרגע פשוט, חי ואופטימי. זה היה עבורי רגע של חוויה – חיבור בין חיים להווה – שבו שנה שלמה התנקזה לתמונה אחת של עוצמה ותקווה. אם המשפחות האלה יכולות לקום ולהתחזק, כולנו צריכים להיות שם לצידן.

עילי פרבשטיין (צילום: דוברות עיריית הרצליה יח''צ)

נתנאל רוטנברג, מנהל משותף בעמותת "הביתה"

הרגע המרגש ביותר עבורי השנה היה סיור יום ירושלים שעמותת 'הביתה' יזמה וארגנה, ובמסגרתו הגיעו כ־1,700 עולים חדשים מכל רחבי העולם לירושלים. לראות כל כך הרבה עולים, שבחרו בארץ ישראל ובנו כאן את ביתם, מגיעים יחד לעיר הקודש, מטיילים בה ומתחברים להיסטוריה ולסיפור של המדינה – היה עבורי רגע עוצמתי ומרגש במיוחד. השיא היה במהלך טקס הפתיחה שערכנו ב"מיני ישראל", כשאחד המשתתפים כרע ברך והציע נישואין לבת זוגו. באותו רגע הבנתי עד כמה האירוע הזה מסמל את מה שאנחנו מנסים לעשות בעמותה – לא רק לסייע לעולים להשתלב בישראל, אלא להיות איתם ברגעים שבהם הם הופכים את ישראל לבית שלהם ובונים כאן את עתידם.

מלי סהר שדה, יושבת ראש הועד המנהל של תיאטרון עוטף הנגב

כתושבת עין הבשור ששבה לביתה לאחר הפינוי, שימח אותי השנה להיווכח כיצד החיים, היצירה והקהילה שבים לפרוח בעוטף בכלל וביישובי אשכול בפרט. כיו"ר הועד המנהל של תיאטרון עוטף הנגב שחוגג 40, בסימן חשיבותו להצגת סיפורנו ברחבי הארץ והעולם, שמחתי מפועלו כבית ליצירה, ריפוי ותקווה. בשנה האחרונה הופקו בו יצירות חדשות ונוגעות ובהן "אומרים ש.." ו"ארגז החלומות", הפונות לקהלים מגוונים ומספרות ברגישות את סיפורנו. רגע מיוחד נרשם כשההצגה "מקום לגור בו", שנולדה מעדויות אנשי העוטף בעקבות ה-7.10, נבחרה לפסטיבל בינלאומי בגאורגיה לאחר שזכתה בפרסי העבודה הקבוצתית וקיפוד הזהב בפסטיבל ישראל. עבורי מדובר בסמל לתקומה, תקווה ולכוח היצירה שמחבר אנשים, וכהוכחה שגם מתוך כאב אפשר להצמיח תקווה ומשמעות.

איילת הראל, מנכ״לית שותפה פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני

הרגע השמח ביותר בעשייה שלנו השנה היה הרגע שבו התבשרנו שפורום המשפחות השכולות הישראלי־פלסטיני מועמד לפרס נובל לשלום לשנת 2026. עבורי, זו הייתה הכרה לא רק בעבודה של הארגון, אלא באומץ ובמחויבות של מאות משפחות ישראליות ופלסטיניות שכולות, שאיבדו את היקר להן מכל ועברו אירועים וטראומות שקשה לדמיין, ובכל זאת בחרו להכיר בכאב של בני האדם בצד השני ולפעול יחד למען עתיד של בטחון, חופש ושלום לכולם. אנחנו בפורום בונים את הגשר למען "היום שאחרי". בתקופה שבה כל כך קל לאבד תקווה, הרגע הזה הבהיר לכולם שהבחירה בחיים, באנושיות ובפיוס היא לא תמימות - אלא נחישות לצעוד בדרך היחידה שבה נוכל להגיע לשלום.

איתי קן-תור - מנכ"ל ארגון עדות 710

הרגע המרגש מבחינתי השנה נרשם ביום מהביל בחודש יוני, כאשר עשרות רבות של מנהלי בתי ספר ואנשי חינוך התקבצו כדי להעשיר את הידע שלהם ולרכוש כלים מעשיים - באמצעות חשיפתם לעדויות מנהלי בתי ספר מהנגב המערבי על ה-7/10. על המסך הוקרנו סיפורים שנאספו על ידי מתנדבנו בעדות 710 - המרכז לתיעוד עדויות מצולמות מאותו פרק איום בתולדות ישראל והעולם היהודי. כך התרגשנו מאנשי חינוך שגילו תעצומות נפש עזים, לאחר שנאלצו להתמודד מול אירוע שלא נודע כמותו ונדרשו לפעול בהתאם ע"פ פרוטוקול שמעולם לא נכתב. אלפי העדויות החלו לעבור מן הפשט אל הרמז, כטקסט משמעותי אשר דורשים בו ומוצאים את הסוד. יום זה חקוק בזכרוני מהמרגשים בתשפ"ו. מחר נתחיל לקרוא שוב בתורה.

הרב יהושע פס - מייסד-שותף ומנכ"ל ארגון "נפש בנפש"

האירוע המשמח ביותר עבורי השנה היה הרגע שבו זכינו ללוות את העולה ה-100 אלף מצפון אמריקה לישראל. לפני כ-25 שנים יצאנו טוני גלברט - שותפי, ואני, עם חלום להקל על יהודים שרוצים לעלות לישראל ולעזור להם להפוך את החלום למציאות. לראות את החלום הזה מגיע ל-100 אלף עולים הוא משמעותי במיוחד. מעבר למספר, אני חושב על 100 אלף אנשים שבחרו בישראל, בנו כאן את חייהם והפכו לחלק מהחברה הישראלית – בצבא, באקדמיה, ברפואה, בחינוך, בעסקים ובקהילות ברחבי הארץ. עבורי, זו המשמעות הגדולה ביותר של הדרך הזו: לא רק לסייע לאנשים להגיע לישראל, אלא לראות אותם בונים כאן את חייהם ואת הדור הבא של החברה הישראלית.

ד"ר קרן צרפתי מנכ"לית MAPS ישראל

אחד הרגעים השמחים שלי השנה היה כשהמטופל הראשון במחקר HealingOct7, עבר את סשן ה-MDMA הראשון שלו. אחרי שנים של עבודה והכנה, המחקר שמשווה בין טיפול קבוצתי לטיפול פרטני ב-PTSD הפך מחזון למציאות. בתוך התקופה הקשה שאנחנו חיים בה מאז השבעה באוקטובר, הרגע הזה מילא אותי תקווה. המחקרים שלנו מאפשרים לי להרגיש שאנחנו לא רק חוקרים טיפול חדש, אלא מנסים לפתח דרכים חדשות להחלמה מפגיעות טראומטיות – אישיות וקולקטיביות. עבורי זו זכות גדולה לקחת חלק בעבודה שמבקשת לחבר בין מדע, טיפול ותקווה, ולנסות ליצור מתוך השבר שאנחנו חווים פה בישראל, אפשרות ממשית לריפוי ולצמיחה.